רבעון חלש לבתי הזיקוק: עליית מחירי הנפט ב-Q4 הובילה להפסד של 78 מיליון דולר

המתיחות מול אירן והזינוק במחיר הנפט שחק את מרווח הייחוס ל-1.4 דולר לחבית. בבזן הצליחו לסכם את הרבעון הרביעי עם מרווח של 2.6 דולר לחבית
תומר קורנפלד | (6)

החולשה בפעילות הזיקוק בעולם ברבעון הרביעי העיבה על תוצאותיה הכספיות של חברת בזן, מפעילת בתי הזיקוק בחיפה. עם זאת, בזן המשיכה להציג מרווח זיקוק טוב יותר ביחס למרווח הייחוס אשר משקללת את פעילותן של בתי הזיקוק באירופה.

חברת בזן פרסמה היום (ב') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2011 ולשנה כולה. מהתוצאות עולה כי בתי הזיקוק סגרו את הרבעון הרביעי עם הפסד של 78 מיליון דולר, זאת לעומת רווח של 24 מיליון דולר ברבעון המקביל. בשנה כולה רשמה החברה הפסד של 87 מיליון דולר, לעומת רווח של 73 מיליון דולר בשנת 2010.

ברבעון הרביעי של השנה נשחק מרווח האורל באזור היום התיכון והסתכם ב-1.4 דולר לחבית. מרווח הזיקוק אותו השיגה בזן עמד ברבעון הרביעי של 2.6 דולר לחבית. בשנת 2011 כולה המרווח הממוצע בים התיכון עמד על 1.2 דולר לחבית, ואילו בזן נהנתה ממרווח של 2.7 דולר לחבית.

בבזן מסבירים כי בתחילת שנת 2011 החל גל של אי יציבות פוליטית ומהומות במדינות שונות במזרח התיכון, לרבות לוב שהינה אחת ממפיקות הנפט בגדולות בעולם, דבר אשר גרם להתחזקות מחיר הנפט. גם המתיחות עם אירן לא תרמה לבזן ומחיר הנפט מסוג ברנט טיפס לרמה של 125 דולר לחבית.

בתחילת 2012 נראה היה שהמצב משתפר. מרווח הזיקוק עלה ל-7 דולר לחבית בעקבות סגירת בתי זיקוק באירופה. עם זאת, ברגע שהתגברו העליות במחירי הנפט, נשחק מרווח הזיקוק לרמות של שנת 2011.

לדברי פינחס בוכריס, מנכ"ל החברה: "על אף שהסביבה העיסקית בה אנחנו פועלים הייתה מהקשות ביותר שידענו, מצליחה החברה להציג מרווחים יחסית גבוהים לעומת בתי זיקוק אחרים ובאופן עקבי מרווחי זיקוק טובים יותר ממרווח הייחוס".

לדבריו, "בזן הצליחה לייצר ב-2011 תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של כ-117 מיליון דולר לעומת 6.5 מיליון דולר בלבד ב-2010. הישג זה אינו משתקף בשורה התחתונה. הקטנת מרווח הזיקוק בצורה משמעותית בגלל האירועים השונים בעולם בשנת 2011 הובילה לשחיקה משמעותית ברווחיות".

במסגרת התוכנית האסטרטגית שלה בזן השקיעה בתחומי איכות הסביבה, הבטיחות והביטחון והגברת האמינות התפעולית עד תום שנת 2011 כ-144 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    prms-21 02/04/2012 13:53
    הגב לתגובה זו
    אני רק מקווה שכאשר חברת בזן תחתום הסכם אספקה ארוך טווח עם מאגר תמר היא תבקש שהגז הטבעי יזרום אליה ישירות מן המאגר למרות זה אומר ששתי החברות יאלצו להקים בשותף את הצינור המיוחד שיאפשר את הזרמה הישירה מן המאגר למתחם בזן במפרץ חיפה.
  • 5.
    לשים לב 26/03/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
    כל האגחים של בז" ן עולים היום !!!!!
  • 4.
    יורם 26/03/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    ישתפר.
  • 3.
    חרא של דוחות....אולי רבעון הבא ישתפר (ל"ת)
    בזניסט 26/03/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בזן 26/03/2012 11:43
    הגב לתגובה זו
    נמאס מכל המנהלים שמרויחים מליונים כשאלפי משפחות נותרות רעבות
  • 1.
    רוצים דלק ב-5 שקל (ל"ת)
    שטייניץ פושע 26/03/2012 11:41
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?