מרגישים חלק מאירופה: הושג הסכם "שמיים פתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי

לפי ההסכם יתאפשר לכל חברות התעופה באיחוד האירופי ולכל החברות הישראליות להפעיל טיסות ישירות מכל מקום ביבשת
לירן סהר | (1)

מדינת ישראל והאיחוד האירופי השלימו את המשא ומתן על הסכם תעופה מקיף במהלך סבב שיחות אחרון בתל-אביב שהסתיים היום (ה'). ההסכם יפתח בהדרגה וישלב את שני השווקים, יחזק את שיתוף הפעולה ויציע הזדמנויות חדשות לתעשייה, לרבות חברות תעופה, ולצרכנים. לאחר שמונה סבבי משא ומתן מאז דצמבר 2008, הסכימו שני הצדדים לפתח מרחב תעופה משותף בין ישראל לאיחוד האירופי שיהיה מושתת על כללים משותפים.

שר התחבורה ישראל כץ אמר לאחר החתימה על ההסכם כי "הסכם השמים הפתוחים נועד להביא לליברליזציה בקווי התעופה בין ישראל לאירופה שתאפשר להוזיל את מחירי הטיסה בין ישראל ואירופה ולפתוח יעדי טיסה חדשים בכל רחבי אירופה ללא הגבלה. אני רואה במזכר ההבנות שנחתם הישג גדול למדינת ישראל, שיאפשר לה להשתלב במרחב האווירי העולמי ולהגדיל את התיירות הנכנסת, וכתוצאה מכך תסייע לחוסנו של המשק ותיצור מקומות עבודה חדשים."

"הסכם התעופה המקיף שהושג בתל-אביב היום חשוב מאוד להמשך חיזוק קשרי הכלכלה, הסחר והתיירות הכוללים בין ישראל לאיחוד האירופי. ישראל היא שותפת מפתח של האיחוד האירופי, וההסכם יחזק את קשרי התעופה בין שני השותפים ויבסס רמה גבוהה של התקרבות רגולטורית", אמר סגן הנשיא הנציבות האירופית והנציב לענייני תחבורה, סים קאלאס.

כתוצאה מן ההסכם, יתאפשר לכול חברות התעופה באיחוד האירופי להפעיל טיסות ישירות מכול מקום באיחוד האירופי, וחברות תעופה ישראליות יוכלו מצדן להפעיל טיסות לשדות תעופה בכול רחבי האיחוד האירופי. שוק התחבורה האווירית של האיחוד האירופי וישראל ייפתח בהדרגה, במגמה להגיע עד תחילת עונת הקיץ של 2017 לפתיחה מלאה של השוק, ללא כול הגבלה על מספר הטיסות השבועיות בין ישראל לאיחוד האירופי.

על סמך הניסיון מהסכמים דומים שנחתמו עם מדינות שכנות אחרות של האיחוד האירופי, הפתיחה ההדרגתית של השוק צפויה לעודד מספר רב יותר של טיסות ישירות מישראל ליותר יעדים באירופה במחירים נמוכים מהיום, כמו גם להפחית את מחירי הטיסות לישראל עבור נוסעים אירופיים. יישומו ההדרגתי של ההסכם ייתן לחברות התעופה בשני הצדדים מספיק זמן כדי להתכונן לקראת תחרות גוברת.

במקביל לפתיחה ההדרגתית של השווקים, שואף ההסכם בנוסף לשלב את ישראל במרחב תעופה משותף רחב יותר עם האיחוד האירופי. ישראל תיישם דרישות וסטנדרטים רגולטוריים התואמים את כללי התעופה של האיחוד האירופי בתחומים כגון בטיחות תעופה, איכות סביבה, הגנת הצרכן, לרבות זכויות נוסעים, ניהול תעבורה אווירית, רגולציה כלכלית, סוגיות תחרות, והיבטים חברתיים. ההסכם יחליף הסכמי שירותי אוויר דו-צדדיים בין מדינות-חברות מן האיחוד האירופי ובין ישראל.

ההסכם יהיה צעד נוסף בכינון מרחב תעופה משותף רחב יותר בין האיחוד האירופי לשכנותיו. הסכמי תעופה מקיפים דומים עם מדינות שכנות כבר סוכמו עם מדינות מערב הבלקן, מרוקו, ירדן, גיאורגיה ומולדובה. משא ומתן עם אוקראינה ולבנון מתקיים בימים אלה, ומשא ומתן עם אזרבייג'ן ותוניסיה מתוכנן להתחיל בקרוב. בשנת 2010, עמד שוק התחבורה האווירית בין האיחוד האירופי וישראל על סך של 6.75 מיליון נוסעים. מדובר בגידול של 13.4% לעומת 2009.

האיחוד האירופי הוא שוק התעופה החשוב ביותר של ישראל, עם 57% מטיסות הנוסעים הבינלאומית לישראל וממנה החוצה. בדומה לכך, ישראל היא אחד משוקי התעופה החשובים ביותר עבור האיחוד האירופי במזרח התיכון, שוק בעל פוטנציאל גידול חזק. כיום, קיימים נתיבי טיסות נוסעים ישירים בין ישראל ו-16 מדינות חברות באיחוד האירופי (אוסטריה, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, הונגריה, יוון, לטביה, ספרד, פולין, צרפת, קפריסין, רומניה, והרפובליקה הצ'כית).

שני הצדדים יתחילו עתה לפעול על פי הנהלים הפנימיים שלהם כדי לאפשר את החתימה על ההסכמים ואת כניסתם לתוקף.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלעלניק 23/03/2012 16:27
    הגב לתגובה זו
    יאלה.. שלב הבא, אאוטסורסינג של שירותי האויר והתחזוקה, טייסים מזרח אירופאים, פועלים סיניים שיתקנו את המטוסים, העיקר - יותר כסף לטייקונים! יש לנו עם שמשול לעדר כבשים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי