דוחות

ממשיכה לשלם על טעויות העבר: טרכטנברג ולאס וגאס הסבו לנכסים ובניין הפסד של 453 מיליון ש'

החברה רשמה גידול של כ-19% מהכנסות משכר דירה שהסתכמו בכ-549 מיליון שקל. סגי איתן: "היקף הנכסים המניבים גדל ועומד על 8.5 מיליארד שקל ומהווים 70% מהמאזן"
לירן סהר | (3)

חברת נכסים ובנין מקבוצת IDB מסכמת את הרבעון הרביעי של 2011 עם הכנסות בהיקף של 172 מיליון שקל, זאת לעומת 220 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 22.5%. הכנסות החברה מהשכרת נכסים עמדו ברבעון הרביעי על 159 מיליון שקל, זאת לעומת 115 מיליון שקל אשתקד, גידול של 38%. הכנסות החברה ב-2011 מבנייה למגורים הסתכמו בכ-252 מיליון שקל, זאת לעומת 396 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה רשמה ברבעון הרביעי הפסד נקי לבעלי המניות של כ-139 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הנקי ב-2011 הסתכם בכ-453 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 136 מיליון שקל ב-2010. ההפסד נובע מההפחתות בגין פרויקט הפלאזה בלאס וגאס בסך של כ-279 מיליון שקל וכן מהוצאות מס חד פעמיות (המיוחסות לבעלים של החברה) של כ-125 מיליון שקל בעקבות עדכון ההתחייבות למסים נדחים כתוצאה מעצירת מתווה ההפחתה של מס החברות בישראל והעלאת שיעור מס החברות ל- 25% החל מיום 1 בינואר 2012 (בעקבות המלצות הועדה לשינוי חברתי- כלכלי ("ועדת טרכטנברג")).

נזכיר כי הפרויקט בלאס וגאס סבל ברבעון השלישי מהפחתת שווי של 300 מיליון דולר וערכו כיום עומד על 700 מיליון דולר. בחודש נובמבר השלימה החברה את רכישת מלוא השליטה בבניין ה-HSBC בניו יורק מכור תעשיות תמורת 139.6 מיליון דולר.

רפי ביסקר, יו"ר דירקטוריון הקבוצה, מסר: "למרות המשבר הפיננסי העולמי וסביבה עסקית מאתגרת בישראל, החברה מציגה צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים בתחום הנכסים המניבים ועליה במכירת יחידות דיור. הקבוצה השקיעה בשנת 2011 מעל 1.7 מיליארד שקל ברכישה והקמת נכסים מניבים בארצות הברית ובישראל. מלא תרומתם של הנכסים תבוא לידי ביטוי בשנים הבאות. ניצול הזדמנויות עסקיות בחו"ל יחד עם הרחבה והשבחת תיק הנכסים בישראל עם שיעור תפוסה ממוצע של 96%, הביאו בשנה החולפת לגידול של כ- 18% בהכנסות מפעילות הליבה של החברה."

סגי איתן, מנכ"ל הקבוצה, מסרה: "הקבוצה ממשיכה להציג גידול בפרמטרים התפעוליים: ההכנסות משכ"ד גידול של 18% ,EBITDA גידול של 9% , NOI גידול של 12%. פיתוח הפעילות הקיימת לצד רכישת נכסים אסטרטגיים להשקעה מהווה בסיס לצמיחה ולחיזוק העוגנים של החברה. אחד מעוגנים אלו הינו היקף הנכסים המניבים שגדל ועומד על 8.5 מיליארד שקל לסוף 2011 ומהווה 70% מהמאזן, עובדה נוספת שמבטאת את איתנותה של הקבוצה. בתחום זה בלטו מספר מהלכים השנה: החברה השלימה את רכישת יתרת הזכויות בבנין HSBC בניו יורק, ונחתמו הסכמי שכירות עם שוכרים איכותיים ביותר דוגמת בייקר מקינזי ומאן גרופ. עם חתימת הסכמים אלה תפוסת הבניין עומדת על כ- 92%."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכל ידוע, אבל דווקא הפרמטרים של החברה עלו. (ל"ת)
    רובי 22/03/2012 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אביב המבין 21/03/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    הגידול בשכירות זה מהמחאה שגרמה להפסקת בניה ועליה בשכירות. זה מתקזז עם מס החברות. שגם כך היה מנוע שלילי למשק. ההפסד האמיתי נובעה מפלזה בלאס וגס! כלומר ניהול גרוע של ההנהלה הראשית! הלכו להיכן שהם לא מבינים: כלומר שוק פתוח, לא כמו המונופולים והשוק בסגור בארץ, שבו קשרים הרבה יותר חשובים מקישורים. התהליך הזה קורה להרבה חברות בארץ שפה פורחות ובחול מתות. אבל כאן הם בוכים שאי אפשר לבצע עסקים יוצעים לחול ומתברר ששם זה הרבה יותר קשה. אז חוזרים ארצה להמשיך לקרוע אותנו כדי להתמודד עם ההפסדים מחול. לכן כל המעשיות של אם המנכל לא יקבל מיליון שקלים או דולרים לחודש הוא ילך לחול וירוויח יותר זה שטויות. גם עם ירוויח 100,000 עדיין יעשה את אותה עבודה מזופתת!
  • מילים כדורבנות 21/03/2012 12:25
    הגב לתגובה זו
    הבעייה היא שהשיטה במדינת היהודים דפוקה. 1. חבר מביא חבר. 2. הדו" חות הכספיים אינם משקפים את התוצאות העיסקיות האמיתיות משום שהם עמוסים בעיוותים חשבונאיים. 3. המוסדיים מממנים את הטייקונים ובכך משריינים לעצמם משרות דירקטור ושאר הטבות. 4. הניהול העיסקי בישראל מונע משיקולי אגו ולא תבונה עיסקית.
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מטריקס מזנקת 7%, מניית הבורסה ב-4.8%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%

מניית הבורסה מזנקת אחרי תוצאות שיא שהגישה לאחר הנעילה אמש ובהן זינוק ברווחים ובמחזורי המסחר; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק אנרגיקס מאבדת גובה בעקבות התוצאות לרבעון השלישי - מה היה בדוחות? השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

עליות מתונות במדדים עם פתיחת יום המסחר - ת״א 35 עולה 0.1%, ת״א 90 מטפס 0.3%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.16%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון.