שטייניץ ופמלייתו יצאו לוועידה כלכלית - למשוך משקיעים זרים

שר האוצר ופמלייתו ינסו לקדם בוועידה הכלכלית שמארגנת "בלומברג" את ישראל ככלכלה חסינה וכמוקד השקעות אטרקטיבי. היעד: הקהילה הפיננסית הבכירה באירופה
יעל גרונטמן | (8)

על רקע הירידה בהשקעות זרות בישראל: שר האוצר, יובל שטייניץ יצא הבוקר (ד') בראש משלחת לוועידה כלכלית של "בלומברג" בפרנקפורט במסגרת מהלך הסברה בינלאומי למשיכת משקיעים זרים לישראל ולקדם את ישראל ככלכלה חסינה וכמוקד השקעות אטרקטיבי. היעד הראשון של משרד האוצר הישראלי הוא הקהילה הפיננסית הבכירה באירופה.

לשר שטייניץ ומ"מ מנכ"ל המשרד, דורון כהן, יצטרפו פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר; איתן ורטהיימר, יו"ר ישקר; מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית; אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת; אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה לני"ע וחיים שני, מנכ"ל האוצר לשעבר.

המשלחת בראשות שר האוצר תשתתף בוועידה כלכלית מרכזית באירופה, בכדי להיפגש עם מקבלי החלטות בכירים וגופים פיננסיים מרכזיים באירופה, הנאספים כדי לדון במשבר החוב האירופי ובהזדמנויות השקעה יציבות ואטרקטיביות, ולהסביר את יתרונות הכלכלה הישראלית על רקע האתגרים הכלכליים העולמיים.

פעילות השר והמשלחת נעשית כחלק ממאמצי משרד האוצר למשיכת השקעות לישראל וניצול ההזדמנות של המצב הפיננסי המורכב ברחבי העולם. המהלך מתבצע על רקע ירידה בחודשים האחרונים בהשקעות זרות בישראל, ומתוך הבנה כי השקעות זרות בעת הזאת יכולות לשמור על הצמיחה של המשק הישראלי.

הביקור בגרמניה בא בהמשך לפגישותיו בחודשים האחרונים של שר האוצר בהודו, ארה"ב וסין בכדי למשוך משקיעים זרים לישראל ולהגדיל את היצוא הישראלי. המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם חלק מגופי התקשורת הכלכליים המובילים בעולם, על מנת להגיע למקבלי ההחלטות הפיננסיים המובילים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שיתעסק בלשלם לישראלים משכורת מספיקה לקיום (ל"ת)
    22 שח לשעה בושה 21/03/2012 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שנים עשו מיליארדים ע" ח העם הפראייר=מחאה=חרם (ל"ת)
    ממשל,בנק,אוצר=מושחתי 21/03/2012 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ליכודניק 21/03/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
    מדוע נתניהו לא מתערב בהחלטות שר האוצר וחבר מרעיו
  • 5.
    אחד שמבין 21/03/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    מאז מנויו כשר האוצר עם מקורביו שגם הם לא מבינים בכלכלה. נוצרו יותר מדי נקודות לחץ
  • 4.
    איוב 21/03/2012 11:02
    הגב לתגובה זו
    אחרי שוד המשקיעים באמצעות שישנסקי גם כלבים לא ישקיעו כאן כך איתך גם את מושחטי בגץ והאוצר וכל החותמות גומי שלכם
  • 3.
    שכי 21/03/2012 10:25
    הגב לתגובה זו
    לא עובדים עם אנשים המשנים חוקים באמצע משחק
  • 2.
    ראל0520000 21/03/2012 09:59
    הגב לתגובה זו
    אדוני שר האוצר בעל דעות ניציות(בעבר איש שלום עכשיו)למה עברתה בגלל שהיה טוב לך או הבטחה מביביהו לתפקיד משקיעים זרים לא ישקיעו במדינה לא יציבה (לא רק מדינית)אתם משנים חוקים כל שני וחמישי רק טיפש ישקיע בישראל.ציוני כמוך אם לא התפקיד כמו ילדי רבין ילדי ברק ןעוד הייתם עוקרים בכלל מהארץ
  • 1.
    אחרי חוק שישינשקי המדינה מפחידה משקיעים זרים (ל"ת)
    כהלת 21/03/2012 09:24
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בלייד ריינג'ר מזנקת 80% מטריקס 7%; לייבפרסון נופלת 9%, אנרג׳יקס ב-4%

בליידריינג׳ר רוצה לממש את חברת הבת בפרמיה ומזנקת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק, אנרגיקס מאבדת גובה בעקבות התוצאות לרבעון השלישי; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.4%, ת״א 90 מטפס 0.9%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים יציב סביב ה-0 בנטיה לעליות קלות, ת״א ביטוח מוסיף 0.6%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.2%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.24%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"