אחרי ההצלחה במבוגרים: פרולור קיבלה אישור להתחיל בניסוי בהורמון הגדילה בילדים

האישור שהתקבל הוא חשוב במיוחד לאור העובדה שה-FDA מקשה מאוד על חברות לבצע ניסוי בילדים. הצלחה בניסוי תאפשר להקטין באופן דרמטי את מספר הזריקות שיקבלו הילדים הסובלים מחוסר בהורמון גדילה
תומר קורנפלד | (1)

חברת פרולור ביוטק מספקת היום חדשות חיוביות למשקיעים. חברת הביומד מעדכנת שהחלה ניסוי קליני שלב 2 בהורמון הגדילה לטווח ארוך בילדים. התחלת הניסוי התאפשרה בעקבות סיום מוצלח של ניסוי שלב 2 במבוגרים.

חברת פרולור מנסה לשפר תרופה להורמון גדילה באמצעות טכנולוגיה הנקראת CTP. כיום ניתן ההורמון לחולים על בסיס זריקה יומית. המוצר של פרולור בודק את האפשרות לספק לחולים את הזריקה במינון של אחת לשבוע או אחת לשבועיים בלבד.

האישור שקיבלה החברה להתחיל בניסוי בילדים הוא דרמטי עבורה. מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) מחמיר במיוחד בכל הקשור לניסויים קליניים אשר מבוצעים באוכלוסיית ילדים והאישור שקיבלה החברה מספק אינדיקציה לגבי בטיחותה של הטיפול.

חוסר בהורמון גדילה בילדים נגרם עקב תפקוד לקוי בהפרשת ההורמון. מתן כמויות משלימות של הורמון גדילה לילדים יכול לאפשר להם להגיע לגובה נורמלי, אך יכול לדרוש יותר מ- 3,000 זריקות לפני שהילד מגיע לגיל 18.

הניסוי שמבצעת פרולור הוא רנדומאלי שמטרתו לבדוק את היעילות, הבטיחות והסבילות במינונים שונים הניתנים פעם בשבוע לילדים בעלי חוסר בהורמון גדילה. הניסוי משווה שינוי בגובה הילדים על פני 12 חודשים לעומת קבוצה המקבלת זריקות יומיות של הורמון גדילה יומי.

הניסוי צפוי להיערך ב-35 מרכזים רפואיים ב-12 מדינות. על פי הערכות הוא יימשך כשנה שלמה. תוצאות וניתוח הניסוי צפויות להתפרסם סביב אמצע 2013.

ד"ר אברי הברון, מנכ"ל פרולור מסר כי "קבלת אישור רגולטורי לניסוי בילדים הינו אתגר לכל חברת תרופות. אנו מאמינים שהאישור שקיבלנו להתחלת שלב 2 בילדים בעלי חוסר בהורמון גדילה הוא אינדיקטור נוסף לאיכות התרופה שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרילי 20/03/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
    מנית העשור ללא ספק
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?