הקץ לייבוש בטרמינל 3: מאמצע אוגוסט - הטיסה בוטלה או עוכבה? תזכו לפיצוי וסיוע

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה. נוסע שלא קיבל את זכויותיו יוכל לתבוע עד 10 אלף שקל
לירן סהר | (1)

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. הצעת החוק נועדה להסדיר ולקבוע כללים ואמות מידה למתן פיצוי וסיוע לנוסעים שטיסתם התעכבה או בוטלה. היו"ר שאמה-הכהן אמר לאחר אישור החוק כי "מדובר באחת החוקים הצרכניים ביותר שעברו בכנסת ואני שמח שזכיתי לקדמה".

"החוק יבטיח שחברות התעופה יעשו כל מאמץ שהנוסעים ינפשו בכיף בחופים, ולא יישבו מתוסכלים על הספסלים בשדות התעופה. בשעה טובה הצטרפנו לעולם המפותח גם מבחינת זכויות הצרכן", הוסיף שאמה-הכהן.

יוזם ההצעה, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי "מדובר בחוק הצרכני ביותר שאושר בכנסת בשנים האחרונות. החוק נועד לטפל בנגע של העיכובים והביטולים בטיסות הסדירות ובטיסות השכר, מהם סובל הנוסע הישראלי."

בדיון הקודם קבעה הוועדה כי טיסה שיצאה באיחור של למעלה מ-8 שעות תיחשב לטיסה שבוטלה, כאשר שר התחבורה, בהסכמת שר התמ"ת ובאישור של ועדת הכלכלה, יוכל לשנות את הרף בטווח זמן של עד 4 שעות לשני הכיוונים. כלומר, להאריך את המועד ולקבוע כי איחור של עד 12 שעות ייחשב לטיסה שבוטלה, או לקצר את המועד ולקבוע כי איחור של 4 שעות בלבד ייחשב לטיסה שבוטלה. היום אישרה הוועדה את הסעיפים העוסקים בסוגי ההטבות להם יהיו זכאים נוסעים שטיסתם תתעכב או תבוטל.

לפי ההצעה לנוסעים יוצאו הטבות שונות בהתאם לזמן העיכוב או ביטול הטיסה. ההטבות כוללות, בין היתר, שירותי סיוע של מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה ושירותי הסעה לבית המלון וממנו וכן שתי שיחות טלפון שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע. עוד אושרו הטבות נוספות בהן השבת תמורה עבור טיסה שבוטלה ופיצוי כספי שייקבע בהתאם ליעד הטיסה.

כמו כן נקבעו הוראות שנועדו להתמודד עם התופעה של רישום יתר לטיסות וסירוב של מפעיל טיסה או מארגן להעלות נוסע לטיסה. בנוסף, נקבע כי גם נוסע שטיסתו הוקדמה ביותר מחמש שעות יוכל לבחור אם לטוס בטיסה שהוקדמה או לקבל החזר עבור כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי.

לפי ההצעה שאושרה, עיכוב של למעלה משעתיים יזכה את הנוסע בשירותי סיוע הכוללים מזון, משקאות ואפשרות ליצור קשר באמצעות טלפון, פקס או דואר אלקטרוני. במקרה של עיכוב שעולה על 5 שעות ועד 8 שעות יוכל הנוסע להחליט אם הוא ממתין לטיסה ובמקרה כזה יהיה זכאי לסיוע שיכלול גם לינה בבית מלון אם מדובר בהמתנה בלילה. הנוסע יוכל גם להחליט במקרה כזה שהוא לא ממשיך להמתין ואז יהיה זכאי לקבל את הכסף ששילם עבור הטיסה בחזרה.

עוד קבעה הוועדה כי לא ניתן יהיה להתנות על החוק, כלומר חברות התעופה יהיו חייבת להעניק את הסיוע לפי החוק לנוסעים גם אם הנוסעים ויתרו על זכויותיהם, אלא אם הנוסעים ויתרו על זכויותיהם מאחר שקיבלו פיצוי שהוא מיטיב לעומת הפיצוי המוצע להם בחוק. כמו כן אישרה הוועדה סעיף שנועד למנוע הנפקת כרטיס טיסה פיקטיבי, כזה שמועד הטיסה שבו לא אושר מראש עד 6 חודשים לפני מועד הטיסה או שהנוסע לא קיבל הודעה על השינוי פחות מ-3 חודשים מראש.

הוועדה אף קבעה עקרון לפיו סוכני הנסיעות מהם קנה הנוסע את כרטיס הטיסה יסייעו ללקוח, במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, לקבל את ההטבות המגיעות להם לפי החוק מחברות התעופה. עוד אושר כי נוסע שלא יקבל את זכויותיו לפי החוק יוכל לתבוע ממפעיל הטיסה או המארגן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 שקל. כמו כן החליטה הוועדה כי החוק ייכנס לתוקף ב-16 באוגוסט 2012.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה קפה קטן עולה16 שח וגדול 20 שח גנבים ושודד (ל"ת)
    מחאת הקפה 20/03/2012 00:08
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.