בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מתרשם מכתבות בבלומברג אודות החוסן של שוק המניות הישראלי, משקיעים רבים שתיק ההשקעות שלהם מורכב ממניות בבורסה בתל אביב מסתכלים מידי יום על המסכים במבט כואב נוכח תשואת החסר הבולטת. את שנת 2011 סיימה הבורסה באחד העם כאשר מרבית המדדים נמצאים באדום בוהק עם ירידות של עד 35% כאשר באותו הזמן היו שווקים אחרים בעולם שדווקא בלטו עם תשואה חיובית או שלילית מינורית. אחת השאלות איתה מתמודדים המשקיעים היא: מה צריך לעשות עכשיו - לצאת ממניות של חברות מובילות לדוגמת לאומי, פועלים, עזריאלי ובזק בהפסד או שמא להישאר ולחכות להתאוששות? אין ספק שמדובר בשאלה קשה שאת התשובה עליה ניתן להשוות להטלת קובייה, אך עדיין אי נקיטת עמדה כלל יכולה לעלות ביוקר. באמצע 2010 השוק הישראלי "שודרג" כאשר ארגון MSCI העולמי העביר אותו משוק מתעורר לשוק מפותח. בתגובה, רוב המשקיעים הזרים החלו נפטרים מהסחורה המקומית וגופים מקומיים מילאו את רוב החלל שנוצר. כשוק מתעורר, היוותה ישראל למעלה מ-3% מסך השווקים המתעוררים, ואילו כשוק מפותח היא היוותה בקושי חצי אחוז מעוגת השווקים המפותחים. באותה השנה זכתה גם הבורסה בתל אביב לכותרות אוהדות אודות פער התשואות שרשמה על הבורסות בארה"ב. למרות שישראל נחשבה שוק מתעורר לאורך העשור האחרון ההשוואה לוול סטריט הייתה דבר שבשגרה ובאותן עשר שנים בהן צלל מדד הנאסד"ק ביותר מ-50% מדד המעו"ף כמעט ושילש את ערכו. אשתקד התמונה כבר השתנתה ודווקא תל אביב הידרדרה חזק מטה בעוד בוול סטריט סיכמו שנה סוערת אך מאוזנת. וכך קרה שהציבור הישראלי החשוף משמעותית לשוק המקומי נכווה מאוד בעוד הזרים שמכרו מניות ישראליות לאשר שינוי הגדרת השוק הישראלי למפותח יצאו ניזוקים פחות. הדבר המעניין היה שלא רק הזרים הקטינו חשיפה לישראל, גם גופים מוסדיים ישראלים עשו זאת. המוסדיים מחזיקים יותר מ-50% מהרכיב המנייתי בחו"ל "המשקיעים הישראלים נמצאים בחשיפת חסר משמעותית לחו"ל וזאת בשונה ממה שקורה בעולם", מסביר בראיון ל-Bizportal מנכ"ל פסגות תעודות סל, טל ורדי. "הסיפור הזה אינו נכון מבחינה השקעתית, בייחוד כשמסתכלים על פיזור השקעות. המשקיע הישראלי צריך לשאול את עצמו האם הוא היה מסכים לשים 80% מהכסף שלו בישראל במידה והיה גר בחו"ל". הסיבות העיקריות לפער שנפתח בשנה החולפת מול המדדים בארה"ב, לדעתו של ורדי, קשורות לתפיסה של השוק הישראלי כמפותח ולמספר הסקטורים. "כאשר מסתכלים על העבר הרחוק והקרוב נראה שישראל מתנהגת מאוד בהתאם לשווקים המתעוררים בעולם. לא בכדי היינו חברים שם. כמו כן, כמות הסקטורים בשוק המקומי מצומצמת ביחס לשווקים המפותחים". ורדי מעריך שכמות הכסף של המוסדיים המנוהלת בחו"ל מתוך הרכיב המנייתי בתיק גבוהה כיום מ-50%, זאת בעוד המשקיעים הפרטיים נמצאים הרחק מאחור. לדעתו החלוקה צריכה להיות בין השווקים המתפתחים לשווקים המפותחים כאשר לישראל יש מקום דווקא ברכיב של השווקים המתפתחים. התמחור מדבר בעד עצמו "בתחילת שנות ה-2000 התמחור נטה לכיוון השווקים המתפתחים, זאת לאחר שבשנות ה-90 מספר משברים פקדו את המדינות המתפתחות ומנגד בארה"ב התפתחה בועה של חברות טכנולוגיה. כיום לאחר שני משברים גדולים מאז 2008 נוצר מצב הפוך והתמחור נוטה דווקא לטובת השווקים המפותחים". בארה"ב מדד 500 החברות המובילות, S&P 500, נסחר במכפיל של 7 מה שאומר שהמשקיעים מצפים לצמיחה של כ-14% ברווחי החברות כאשר תשואת האג"ח לעשר שנים במדינה עומדת על 2%. כלומר נטו מקבלים המשקיעים כ-5%. בברזיל לעומת זאת המכפיל של מדד בווספה (BOVESPA) עומד על כ-10.7 מה שמשקף צמיחה של 9.3% ברווחי החברות אך האג"ח הממשלתי ל-10 שנים נסחר בתשואה של 11% - כלומר בנטו המשקיעים מאבדים פרמיה. גם מבחינת המכפילים ההיסטוריים קיימת עדיפות כיום לשווקים המפותחים שם הם נמוכים משמעותית ובמתפתחים הם נסחרים די קרוב להיסטורי. העברת הכסף לחו"ל על-ידי המוסדיים מתבססת גם על הנחת העבודה הכלכלית בעולם שבשנים הקרובות הצמיחה תהיה נמוכה, מסביר ורדי. "עוד כמה שנים לא פשוטות לפנינו והמדינות בשווקים המתפתחים הנשענות מאוד על הצמיחה בעולם המפותח נפגעות מכך. לעומת זאת, חברות גדולות מבוססות עם חשיפה גלובלית מחזיקות במנועי צמיחה שיעזרו להם לנווט בסערה". מבחינת ורדי פיזור השקעות הוא פיזור סיכונים ובעת הנוכחית הוא מקבל דגש יתר. "פיזור סיכונים החוצה מישראל הוא מאוד נכון. גם אם נחזור אחורה ונשווה את ישראל לשווקים המתעוררים נראה שהרווחנו פחות. בפיזור סיכונים אתה יודע שיש לך נכסים שיתנהגו שונה, אבל אתה מחזיק אותם בכדי לצמצם את הפגיעה בתיק כאשר אירוע מקומי מתרחש דומה מאוד לסיבה שהמשקיעים מחזיקים אג"ח ממשלתי המעניק תשואה יחסית נמוכה ולא מסיתים את כל הכסף למניות". "המשקיע הישראלי צריך להשקיע יותר בחו"ל מאשר בארץ. התמחור מדבר בעד עצמו. לכן, אם תיק המניות הנוכחי שלי מורכב 80% ממניות בארץ זה אומר שאני צריך להעביר חלק גדול ממנו לחו"ל", אומר ורדי. "צריך להבין שלא בהכרח מדובר במהלך מסובך למשקיע. היום עומדים בפניו כלים רבים להשקעה בחו"ל, מתעודת סל וקרנות נאמנות מקומיות ועד ETF-ים הנסחרים בחו"ל. הבורסה המקומית די מובילה בייצור מוצרים פיננסים המספקים אפילו חשיפה סקטוריאלית למדדים בחו"ל". בתשובה לשאלה איך גברת כהן מחדרה תדע להתמודד עם החשיפה המטבעית שתיווצר לה, ענה ורדי: "בכללית אנחנו נגד חשיפה ישירה לשוק המט"ח ומאמינים שאם מפזרים נכון התיק בשוק המניות בחו"ל מקבלים איזון נכון של המטבע".