סך השורטים על מניות המעו"ף - 1.2 מיליארד ש'; זינוק במלאנוקס - צפו ברשימה

הדו"חות הטובים של מלאנוקס לא שיכנעו את השורטיסטים שהגדילו פוזיציה ב-61%. הזינוק השני בגובהו במעו"ף - במנית לאומי. מה חושבים השורטיסטים על ביוליין?
רקפת גלילי | (6)

מדד המעו"ף איבד בשבוע שעבר 0.56% מערכו וקטע בכך רצף של 3 שבועות חיוביים. יתרות השורט על מניות המעו"ף ירדו קלות (נכון ליום ה' האחרון) ל-1.207 מיליארד שקלים, ירידה של 2.1%.

באופן כללי ניתן לראות כי לא רק המשקיעים הקלאסיים בת"א יושבים על הגדר, כם סוחרי השורט יושבים שם. מזה שבועות ארוכים שהיקף השורט על מניות המעו"ף נע סביב ה-1.2 מיליארד שקלים, זאת לאחר שמהלך 2011 ראינו את היתרות מתקרבות ל-2 מיליארד שקלים ועוד קודם הן ביקרו מתחת למיליארד שקלים.

מלאנוקס - השורטיסטים רואים ירידות

מניית מלאנוקס נסחרה בשבוע שעבר ברקע לשתי ידיעות דרמטיות: ראשונה הגיעה הידיעה השלילית על רכישה של אינטל את החברה המתחרה ואז הגיעו הדו"ח המעולים. השורטיסטים מצידם הגדילו פוזיציה ב-61% ל-5.5 מיליון שקלים.

הזינוק השני בגובהו במעו"ף הוא במנית לאומי, זאת בזמן שמדד הבנקים דווקא טיפס ב-0.5% בניגוד למגמה בשוק. נציין כי בפועלים הצטיירה דווקא תמונה הפוכה.

סקטור מעניין נוסף הוא התקשורת שאחרי שנת קשה מאוד ב-2011, פתח חלש גם את 2012 כאשר מניית פרטנר איבדה 11.2% בשבוע בחולף ברקע לסקירה שלילית מצד סיטי. סלקום איבדה באותו השבוע 5.3%. סוחרי השורט ניצלו את הנפילות וסגרו פוזיציות. בפרטנר מדובר בקיטון של 6.87% בלבד בהיקף השורט ל-316 מיליון שקלים. בסלקון מדובר בקיטון של 53% ל-2.3 מיליון שקלים בלבד.

עוד נציין כי במניות השורה השנייה, יתרות המכירה בחסר על מדד ת"א 75 ירדו ב-2.6% ל-401 מיליון שקלים בזמן שמדד ת"א 75 השיל 1.3%. העליות הבולטות נרשמו באלקו החזקות זינוק של 47% לרמה של 1.1 מיליון שקלים ובי קומיוניקיישנס זינוק של מעל 57% לרמה של 3.1 מיליון שקלים.

שורטים במניות היתר

חברת די פארם הודיעה בשבוע שעבר כי הניסוי לשבץ מוחי שהיווה מבחינת החברה "להיות או לחדול" נכשל וכתוצאה החברה קרסה בכ-85%. בסיכום שבועי, יתרות השורט הקטנות במניה שעמדו על סכום של 2,350 שקלים בלבד מומשו במלואן ברווח והשורטים במניה עומדים בימים אלו על אפס. נציין כי אפשר לתלות את הפוזיציה הקטנה במניה בכך שהשגת השאלה במניות קטנות היא קשה ביותר. ובנוסף, השורט דורש ביטחונות גדולים למקרה שהמניה תזנק, מה שהחלט יכול היה לקרות באם הניסוי היה מצליח.

מניה נוספת שהייתה בכותרות בשבוע שעבר היא ביוליין. המניה סיכמה את השבוע בזינוק של 40% בעקבות ההודעה על חתימה על הסכם רישוי עולמי ובלעדי עם ג'נוסיינס הצרפתית עבור הפיתוח והמסחור של BL-8020, תרופה הניתנת בבליעה לטיפול בדלקת כבד (הפטיטיס) מסוג C. המשקיע הישראלי הגיב באדישות להודעה אך המסחר בוול סטריט שלח את המניה לזינוק של 71% ביום ההודעה. השורטיסטים אף הם סירבו להתרשם והגדילו פוזיציה בכמעט 50% לכ-64 אלף שקלים, סכום קטן אך מראה על הסנטימנט.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אחד שיודע 01/02/2012 21:54
    הגב לתגובה זו
    השורטים במניות היתר זה האבסורד הכי גדול שיש פותחים שורטים ענקיים במניות דלות סחירות ובאורח פלא המניות אכן יורדות ובאחוזים ניכרים . צריך לבדוק מי משאיל את המניות לאותם שורטיסטים אני רק רוצה להאמין שזה לא הגופים שמנהלים את כספי הפנסיה שלי
  • הדוקטור 02/02/2012 09:56
    הגב לתגובה זו
    כמובן שהביטחונות באים מכספי הפנסיה .... החבר לידו משאיל לו את המניות ולאחר שעולה או יורד מחזיר לו ופותחים שוב פוזיציה ..... והכל על חשבון הפנסיה של כולנו
  • לא איכפת לי!! 02/02/2012 10:36
    אם אין מישטרה בשכונה כל גנב קטן הוא אירגון פשע!
  • 3.
    מי ששומע לשורטים .. 01/02/2012 18:11
    הגב לתגובה זו
    הם הכי מטעים וטועים בשוק. מפגרים כתב כאן מישהו?זה מילת ברכה להם,הם הכי גרועים בשוק.
  • 2.
    השורטיסטים מטומטים 01/02/2012 17:05
    הגב לתגובה זו
    השוריסטים מפגרים מאד, דפארים ומופסדים מילארדים,אכלו קש במלואנקס, בגלוב, בבזק,בלאומי בפועלים, הרווחי בפרטנר ובסלקום,וקיבלו זובור מטבע,מזרחי,אפריקה ועוד.
  • 1.
    שלומי 01/02/2012 10:47
    הגב לתגובה זו
    הכי שוות קניה התיקון התחיל לקנות והרבה אינטרנט 5000 הסיבו הקודם במניה הנ" ל עשיתי 46 אחוז
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.