הישראלי המכוער: בן 17 חשוד שביצע קניות בכרטיסי אשראי שנחשפו ע"י ההאקר

על פי החשד הצעיר תושב אזור טבריה רכש מערכת קולנוע ביתית, סמרטפון ומחשב טאבלט בכרטיסים שנחסמו. מנכ"ל וריפון על האקר הסעודי: "מדובר בהאקר זניח שיש לו יכולות תקשורתיות משובחות, אבל זה לא באמת אירוע מהותי""
רקפת גלילי | (12)

היום חשפה המשטרה כי תפסה צעיר החשוד כי ניצל את חשיפת כרטיסי ההאקר הסעודי לצורך ביצוע של מסע קניות פרטי. על פי החשד בן ה-17 תושב אזור טבריה רכש מערכת קולנוע ביתית, סמרטפון ומחשב טאבלט באמצעות אותם הכרטיסים שנחשפו ברשת האינטרנט.

נזכיר כי פרטי כרטיסי האשראי של אלפי ישראלים נחשפו בקבצים באינטרנט על ידי האקר סעודי אשר קורא לעצמו 0XOmar עוד בשבוע שעבר. חברות האשראי נכנסו למתכונת חירום, איתרו את הכרטיסים וביטלו אותם. אלא שמפקדת יחידת ההונאה של משטרת מחוז הצפון גילתה שהמשיך להיעשות בחלק מהכרטיסים שימוש.

על פי החשד, הצעיר ביצע רכישות באינטרנט בשלושה כרטיסי אשראי מחברת ויזה של לאומי קארד. מפקד יחידת ההונאה של משטרת מחוז הצפון, רב-פקד ג'יהאד עווידה, אמר כי המשטרה הצליחה לאתר ולשים את ידה על הצעיר באמצעות שוטר אשר התחזה לשליח של אותם מוצרים שהוזמנו. המשטרה עורכת כעת חקירה ראשונית של המקרה.

נראה כי פרשת הפריצות לאתרים ישראלים וחשיפת פרטי כרטיסי האשראי תמשיך ללוות את הצרכן הישראלי בעתיד הקרוב. האם יש סיבה לדאגה? לייזי ינאי, מנכ"ל וריפון ישראל, העוסקת בתחום המסופונים והסליקה האינטרנטית, מנסה להרגיע בשיחה עם Bizportal בעניין ההאקר הסעודי "מדובר בהאקר זניח שיש לו יכולות תקשורתיות משובחות, אבל זה לא באמת אירוע מהותי". עוד מוסיף ינאי על סמך הכרתו האישית עם חברות האשראי "חברות האשראי לא מתרגשים מהאירוע ובצדק, כי מערכות הניטור שלהן מאוד מתוחכמות והיכולת לעקוב אחרי עסקאות חשודות היא בין הטובות בעולם. כך שאם מישהו ינסה לבצע רכישה באמצעות האינטרנט על חשבון גברת כהן מחדשה ולקנות נשק בחו"ל זה בפירוש לא ייאושר על ידי חברת הסליקה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    א. רון 08/01/2012 21:48
    הגב לתגובה זו
    נחמד למה שהתחולל בארץ לאחרונה...
  • 5.
    נילי 08/01/2012 15:50
    הגב לתגובה זו
    נראה על פניו כי הבעיה האמיתית כאן זה לא האקרים אלה חברות כרטיסי האשראי. מאחר ואנחנו בוטחים בהם, והם מאחסנים אצלם ים של מידע אודותינו, מן הראוי היה שיצטיידו באמצעי הגנה מו השורה הראשונה. הבעיה היא שלא בטוח שאכן כך עשו בגלל בעיות תקציב. הרי ידוע שחברות חוסכים על גבי האזרחים בכל מקום ע" מ למקסם את רווחיהן. לכן לדעתי צריך למנות חוקר בלתי תלוי לחקור אם היתה כאן רשלנות או זלזול במידע של המנויים מצד חברות כרטיסי האשראי .
  • 4.
    לכלא ל15 שנה , (ל"ת)
    החוק בארץ הוא הפקרות 08/01/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גל 08/01/2012 14:15
    הגב לתגובה זו
    גם לקרוא אתה לא יודע---תושב אזור טבריה, קודם תלמד לקרוא אחרי זה תעביר ביקורת
  • יוני 08/01/2012 14:35
    הגב לתגובה זו
    ילד מטומטם.
  • גוקי 08/01/2012 15:11
    למד תואר - באונברסיטה למדעי החיים - נכשל בבחינות
  • 2.
    Y 08/01/2012 14:11
    הגב לתגובה זו
    גם לגנוב צריך לדעת
  • גל 08/01/2012 14:15
    הגב לתגובה זו
    הוא תושב אזור טבריה..! תלמד לקרוא ואחרי זה להעביר ביקורת
  • Y 08/01/2012 14:32
    באתר אחר כתבו שהוא מטבריה, אבל מה זה משנה בכלל? חסר מטומטמים משם?
  • 1.
    בגלל טיפש אחד אומרים... .נא לדייק בכותרת.תודה (ל"ת)
    אלי 08/01/2012 14:09
    הגב לתגובה זו
  • אחד העם 08/01/2012 14:17
    הגב לתגובה זו
    ככיעור אלא כפעולה " פרו-פלסטינית" .......
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?