רגע לפני שמתחילה 2012 - זהירות מביצוע מהלך הרסני לתשואה
חדשות לבקרים שואלים אותנו משקיעים מן המניין, יועצי השקעות, קולגות וסתם חברים המחשיבים את דעתנו, מהי עמדתנו באשר לנקודת הכניסה ו/או נקודת היציאה הנוכחית משוק המניות? האם זהו זמן מובהק להגדיל את הרכיב המנייתי? או שמא זהו בדיוק העת להקטינו? כתשובה אנו מצטטים כמו "תקליט מקולקל" את אמרתו של וורן באפט כי הוא "אינו מכיר מישהו, שמכיר מישהו, שמכיר מישהו שמסוגל לתזמן שווקים".
גורו ההשקעות העולמי, וורן באפט, כבר ממש לא ילד. ואם הוא לא פגש מעודו בסחורה המבוקשת, אנחנו לא מתאמצים לחפש. אנו גורסים כי ראוי להגדיר את רמת הסיכון הרצויה בתיק ההשקעות על בסיס מאפייני הלקוח הספציפי, צרכי הנזילות של הלקוח, "כושר הספיגה", אורך הנשימה של הלקוח, ייעוד הכסף וכו', ולהחזיק רכיב מנייתי התומך ברמת הסיכון הנגזרת מאפיון צרכי לקוח לאורך זמן, תוך ביצוע התאמות רק במצבי עולם של שינוי מהותי במאפייני לקוח.
השואלים אותנו לעמדתנו בנושא תזמון שוק המניות, רואים בתשובה זו התחמקות קלאסית, חושבים בליבם "אז מה צריך אותך?" ומחפשים תשובה ממוקדת "מקוסם תורן" אחר אשר מחזיק במגבעתו כדור הבדולח המאפשר תזמון שווקים.
משקיע אשר נותר מחזיק בפוזיציה מלאה במדד ה-S&P500 במהלך 22 שנה (ינואר 89' - מאי 11') השכיל להשיא תשואה שנתית של 7.2%. לעומתו, משקיע "שליים מזל" שהחמיץ בעקבות ניסיונות תזמון שוק כושלים את 50 הימים הטובים בשוק במהלך 22 שנה, השיא תשואה שלילית שנתית ממוצעת של 3.3%.
כלומר, גם החמצה של 10 ימי מסחר טובים הפילה את התשואה הרב שנתית מרמה של 7.2% לרמה של 4% בלבד. כל מי אשר עוסק תקופה מספיק ארוכה בניהול השקעות וניחן בפרספקטיבה היסטורית, יודע מניסיונו כי ברוב המקרים ככל שמתקרבים לשיא תקופת השפל בשווקים חלק לא מבוטל מן המשקיעים "נשברים" ולא נהנים מן התיקון כלפי מעלה עם סיום תקופת השפל כאשר זו מתרחשת.
די להיזכר בסיומו של משבר 2008 בתום הרבעון הראשון של 2009 על מנת להיזכר כיצד הדפרסיה הפכה למאניה ומהו המחיר אשר שילמו "המתזמנים". מנגד, משקיעים רבים קופצים על "עגלת השווקים" בתקופות של גאות ומשלמים את המחיר כאשר תקופות אלו מסתיימות. את זה ראינו היטב בשלהי שנת 2007 עת האוויר החל לצאת מבועת הסאב - פריים והנהירה לשווקים הייתה בעיצומה.
שווקים, בדומה לכלכלות, מתאפיינים במחזורי גאות ושפל. הדרך היחידה והמוכחת שאנו מכירים על מנת ליהנות מהפוטנציאל הרב שנתי הגלום בשוק המניות ביחס לאפיקים חסרי הסיכון, הינו החזקת חשיפה מנייתית כחלק מובנה מתמהיל הסיכון המוגדר בתיק ההשקעות.
אנו סבורים כי אסטרטגיית השקעות מבוססת תזמון שווקים עלולה להיות הרסנית לביצועי תיק ההשקעות לאורך זמן. בפעם הבאה כאשר יפנה אליכם לקוח וישאל אתכם "מדוע לא ברחתם מהשוק במהלך ירידות השערים??", תאמרו לו שתזמון השווקים מיועד אולי רק לקוסמים. אנחנו יודעים שזה לא יעזור, אבל לא מזיק לנסות.
- 4.חזי 23/12/2011 02:09הגב לתגובה זובאינדקסים
- 3.לא צריך לתזמן 23/12/2011 00:48הגב לתגובה זולא צריך לתזמן את השוק בצורה מושלמת, אבל מי שבנה בתחילת השנה תיק מניות (בהמלצה חמה של 99 אחוז מהאנליסטים) אולי יחכה עוד שנים רבות עד שיחזור לקרן. כשהשוק ברמות שיא אני לא נכנס למניות, אין לי בעיה לפספס גל עליות ל2000 במעוף ובינתיים לשבת על אג" ח ממשלתי מאשר לקחת את הסיכון של להפסיד 30 אחוז במניות כמו שקרה השנה. ברמות הנוכחיות אני לא אומר שזו התחתית אבל זו רמה להתחיל לאסוף מניות בחלק מהתיק ולהשאיר מקום לחיזוקים כל עשר אחוז ירידה (או אסטרטגיה דומה), ככה נקבל מיצוע סביר ואם העולם לא יקרוס נוכל להנות מהפרות בשנים הגאות שיבואו.
- 2.הדס 22/12/2011 19:56הגב לתגובה זוגם אם עדיין לא הגיעו העליות שציפינו להם מחכה לנו שבוע מבטיח כנראה גם שורט סקוויז על תשכחו את אפקט ינואר שמתחיל כבר ביום הראשון תזכרו ואל תפחדו
- חזי 23/12/2011 02:13הגב לתגובה זוהירידות כבר כאן והן יהיו חזקות וימשכו שנים רבות. זה מה שיקרה עד 2020 כשחובות הענק שלוקחים הבנקים המרכזיים ישולמו וימחקו (אולי בעלי החוב ימותו...) תתחיל צמיחה ועליות כמו אחרי מלחמת העולם 2. ככה זה היה וככה זה יהיה. רק נקווה שהפעם לא תהיה מלחמה
- הגזמת עד 2012 (ל"ת)יובי 23/12/2011 16:11
- 1.דני 22/12/2011 09:58הגב לתגובה זוצריך יועץ מקצועי שימליץ על אלוקציית נכסים שמתאימה למשקיע ואת ההשקעה בפועל לעשות במוצרי מדדים.
- ניר 22/12/2011 11:22הגב לתגובה זומשקיע שיוצא ונכנס לשוק לא רק מחמיץ את ימי המסחר הטובים ביותר. הוא גם יכול " להחמיץ" את ימי המסחר הרעים ביותר. ניתן לראות כי להחמצה של ימי המסחר הרעים יש אפקט גדול יותר מהחמצה של ימי המסחר הטובים.
- מישהו 22/12/2011 18:52זה נכון מה שתה כותב אבל איך תדע שאתה עומד לפני ימי מסחר גרוע
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
