שלומי כהן: "ההנחה ל-2012 היא שהתנודתיות תימשך אך זה לא אומר שאין מה לקנות"
שנת 2011 אשר עומדת לקראת סיום תירשם כשנה קשה למשקיעים בישראל. מדד המעו"ף רשם תשואה שנתית שלילית של כ-16.5% שנבע ברובו מהתפשטות משבר החובות הריבוניים במדינות גוש האירו והחשש מגלישה למיתון עולמי.
שלומי כהן, מנהל השקעות בכיר במיטב קרנות נאמנות, צופה שאי הוודאות בשווקים תלווה אותנו לפחות בחצי השנה הקרובה. "להערכתי הדברים יהיו חייבים להסתדר מתישהו והמשקיעים צריכים לנצל את ההזדמנויות שנוצרו ויווצרו בכדי להשביח את תיק ההשקעות. הדגש הוא להיחשף לחברות עתירות הון ולא חברות שצריכות לבצע מימון מחדש בקרוב. חברות הטכנולוגיה לדוגמא יושבות על הרי מזומנים".
הנחת העבודה של כהן ל-2012 היא שהריבית תרד לסביבת ה-2% בחצי שנה הקרובה והאינפלציה תעמוד על 2%. בחלק הסולידי ממליץ מנהל ההשקעות על אג"ח ממשלתי במח"מ בינוני של 4 שנים בכדי לרשום רווחי הון כתוצאה מהורדת הריבית. השקלים הצמודים מומלצים במשקל זהה במח"מ של 4 עד 5 שנים.
באפיק הקונצרני מומלץ ללקוח הטיפוסי שרוב התיק ישב בדירוגים הגבוהים אם כי כהן מציין כי בדירוגים הנמוכים קיימות "הזדמנות שלא תחזור". איגרות החוב הבאות שמצדיקות את הסיכון: דלתא אגח כ שקלי המח"מ 2.2 ותשואה של 13%, קרדן אגח ד במח"מ 2.2 ותשואה 7.9% צמוד וחבס אגח 12 במח"מ 1.4 ותשואה 7%. "עם זאת יש להתרחק מאיגרות החוב של חברות ממנופות מהקבוצות הגדולות", כך לדבריי כהן.
בשוק המניות ההזדמנות הגדולה ביותר בתל אביב נמצאת בסקטור הגז אשר "ייתן את הטון ב-2012 בדגש על השותפות במאגר 'תמר', מאגר מוכח שלא תהיה לו בעיה להתממן". השותפות ב'לוויתן' גם יהיו בפוקוס שכן "אופציית הנפט שעומדת על סיכוי של 17% כלל לא מתומחרת במחירי המניות ולמעשה ניתנת בחינם". בשורה התחתונה המומלצות של מיטב בסקטור הגז-נפט הן ישראמקו יהש ודלק אנרגיה.
- 6.אבי 22/12/2011 10:20הגב לתגובה זוקצת מוגזם לחכות למעוף ב600 בחלום בלילה העיתוי מאוד חשוב אך יותר חשוב לא להיות חמדניים.
- 5.לשלומי החובבן 22/12/2011 09:25הגב לתגובה זושעברה!!..תקנה אתה,ועזוב אותנו במנוחה...
- 4.מגיב לח 22/12/2011 09:25הגב לתגובה זוצודק,הרבה ברוך עוד לפנינו עם אירופה.לא ניקנה עד שהדברים יראו אחרת.
- 3.ח 22/12/2011 09:00הגב לתגובה זואפילו אם יהיו הרצות למעלה אני לא קונה..מחכה למעוף כמו במשבר 2008 ......המעוף ירד לאיזור 600. באיזורים האלה נוח לקנות. עד אז הכל הסיכונים גבוהים מאוד. מעדיף להמתין בסבלנות ולא לתרום את כספי לגנבים
- 2.ליהיא גרינר 22/12/2011 08:38הגב לתגובה זוחתיכיייי איך עזבת אותי.
- 1.הרצל 22/12/2011 07:36הגב לתגובה זויועצים נותנים עצות ותמיד השוק ההון מגיב בנתיב אחר .היעצים טוענים לאחר מכן יש משבר בשוק ההון .לכל ציבור המשקעים לא להיתיחס לעצות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
