הוגש כתב אישום נגד איש היח"צ צבי רבין בגין עבירות של שימוש במיד פנים
פרקליטות מחוז ת"א הגישה היום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א כתב אישום נגד איש יחסי הציבור צביקה רבין ועורך הדין גיא פן בגין עבירות של שימוש במידע בפנים. התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות ברשות ני"ע.
כתב האישום מייחס לצביקה רבין, אשר משמש מנכ"ל חברת קוואן תקשורת, העוסקת במתן שירותי תקשורת לחברות, שימוש רב במידע פנים אשר הגיע אליו במסגרת תפקידו, בכך שביצע עשרות עסקאות בניירות ערך בהיקף של מאות אלפי שקלים, וכן העביר את מידע הפנים לחברו, גיא פן.
גיא פן, עו"ד במקצועו, קיבל את מידע הפנים מרבין, ועשה בו שימוש רב, בכך שביצע עשרות עסקאות בהיקף של מיליוני שקלים בניירות ערך תוך שימוש במידע הפנים שקיבל. כמו כן, העביר פן את מידע הפנים לקרובי משפחתו, שאף הם ביצעו עסקאות בניירות ערך.
על פי כתב האישום, במסגרת תפקידו, עמד רבין בקשר קבוע עם החברות אשר נמנו על לקוחות חברת קוואן, נהג להיפגש עם מנהלי החברות והיה מעורה בהתפתחויות, במהלכים עסקיים מהותיים ובמו"מ שונים אשר נוהלו על ידן. במסגרת תפקידו היה רבין מדברר הודעות של החברות לתקשורת ומכין מצגות בנושאים שונים עבור שוק המשקיעים.
לעיתים אף נטל חלק בניסוח דיווחים מידיים שהוצאו על ידי החברות לרשות ניירות ערך ולבורסה. מתוקף מעמדו ומתוקף קשריו עם החברות, היה רבין איש פנים בחברות אלו וקיבל מידע פנים רב על המתרחש בחברות, על עסקאות שעתידות להחתם ועל מהלכים משמעותיים בחברות.
במסגרת עבודתו בקוואן, סיפק רבין, בין היתר, שירותי תקשורת ויחצ"נות לחברות הציבוריות אבוג'ן, אלדין ואלווריון. במועדים רבים בסמוך לחתימה על עסקאות משמעותיות אשר בצעו חברות אלו, או בסמוך לפני הודעות דיווח מיידי או פרסומים אחרים של החברות, אשר ידע עליהם רבין מבעוד מועד, ביצע עסקאות בניירות ערך, בחשבונה של בת זוגו, תוך ניצול מידע הפנים שהיה ברשותו במסגרת תפקידו.
כמו כן, מואשם רבין כי במספר רב של פעמים מסר לחברו גיא פן מידע פנים אודות החברות שלעיל, כאשר ידע, או היה לו יסוד סביר להניח, כי יעשה שימוש במידע הפנים. פן מואשם כי ניצל את מידע הפנים שקיבל מרבין וביצע גם הוא לפני ובסמוך לפרסומים אודות התפתחויות בחברות, עסקאות בניירות ערך, וכאמור אף העביר מידע זה לקרוביו.
רבין מואשם בחמישה אישומים, הכוללים 39 עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ג לחוק ני"ע. פן מואשם בארבעה אישומים הכוללים 136 עבירות של שימוש במידע פנים לפי סעיף 52ד לחוק ני"ע.
עו"ד יהושע שטיין שמייצג את צבי רבין ציין כי "רבין, לא הפיק שום רווח מפעילות בני"ע המדוברות. החוק העוסק בשימוש במידע פנים נועד למנוע פעולות לא כשרות שמטרתן הפקת רווח מהיר ולא נועד לעסוק במצבים של השקעות לטווח ארוך שאין בהם כל חשש לספקולציה".
לדבריו, "אנו יכולים רק להצטער על כך שהחוק מופעל בנסיבות שאינן מיועדות לכך וסבורים כי בית המשפט יקבל את טענותינו בעניין. המניות אליהן מתייחס כתב האישום נרכשו סמך שיקולים כלכליים בלבד והעובדה היא שאותן מניות מוחזקות מאז ועד עתה, למעלה מארבע שנים".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
