אטיאס: "בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים מפיצים שקרים"

כך אמר היום שר הבינוי והשיכון בוועדת הכלכלה שדנה בפרק הדיון בהמלצות ועדת טרכטנברג. מיסז'ניקוב- "צריך שמיצוי ההשתכרות יעמוד על 125%"
לירן סהר | (11)

המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור הובאו היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ועוררו ויכוחים סוערים. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), דרש שההמלצות בנושא דיור בר השגה לזכאים למחיר למשתכן, יהיו למשפחות שבהן מיצוי ההשתכרות הינו 125%. "אלה שעובדים ומפרנסים זכאים לסיוע לדיור לפני אלה שלא עובדים ומפרנסים", הוסיף. בתגובה, זעם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) זעם: "זו גזענות תפסיקו לדבר על חרדים וערבים זה הפך להיות פוליטיקה". מיסז'ניקוב השיב: "לעבוד זה לא גזענות."

קודם לכן, אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון כי "הדוח שכח את האנשים שלא יכולים להתחיל את החודש", ולגבי הטענה כי הוא דואג למגזר החרדי בלבד השיב "אנחנו לא דואגים רק לחרדים אלא לכולם. יש לנו 11-12 מנדטים ורוב הבוחרים שלנו הם לא חרדים. אנחנו דואגים לכולם. בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים הולכים ומפיצים שקרים. הקריטריונים זה סלע המחלוקת, אנחנו מתנגדים לסעיף של כושר השתכרות כי זה פוגע בחלשים. אנחנו לא פוגעים במעמד הביניים העובד אלא לא נותנים לו העדפה על פני אחרים".

"תנאי סף לדיירי הדיור הציבורי הוא לעבוד ולהרוויח 5,600 שקל בחודש. צריך לאפשר לנו במכרזים של משרד הבינוי לקבוע שהיזם יתחייב להקצות 5% מכל פרויקט ליחידות דיור ציבורי, זה שתי דירות בממוצע בכל בניין", הוסיף אטיאס. "זה לא עולה כסף למדינה ולא מחייב קיצוץ בביטחון בסך הכל מדובר במניעת הכנסות מהמיליארדים שהמשרד מעביר למדינה. זה צדק חברתי אם לא עושים את זה אז זה עוול חברתי צריך להקצות 30 מיליון שקל בשנה לאפשר שכר דירה סוציאלי ל-2,000 זכאי הדיור הציבורי שממתינים בתור לקבלת דיור ציבורי."

"נפל מחדל במשרדך. מישהו במשרד שלך נרדם וכנראה שזה לא מספיק חשוב לכם, אמרה ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו), שיזמה את הדיון. זימנתי דיון בעקבות דוח של על היעלמות כספי הדיור הציבורי. נמכרו דירות ציבוריות ב-2.75 מיליארד שקל ואפילו לא עשירית מזה עבר לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי."

ח"כ כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר: "טירוף מחירי הדירות - ולא מחיר הקוטג' - היה הגורם העיקרי ששבר את אדישותו של עם ישראל והוליד את המחאה החברתית שהולידה את ועדת טרכטנברג. האבסורד הוא שדווקא יישום פרק הדיור בדוח טרכטנברג אינו נראה באופק. בדמוקרטיה אמיתית המיעוט לא אמור להרגיש פחות טוב מהרוב, אך היום התחושה היא שהרוב הנושא בנטל מרגיש מיעוט מקופח. מחירי הדיור יורדים, אולם עדיין זו אינה בשורה למרבית חסרי הדיור, שכן להם זה לא משנה אם מחיר דירה ממוצעת הוא 1.1 מיליון שקל או מיליון שקל".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אטיאס-יחיד בדורו,יישר כוח. (ל"ת)
    חילוני 14/12/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גבי ג 14/12/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    יש לייצב ציבור אחיד בארץ ע"י מפתח עניינים אחד בלבד. לבטל את כל ההטבות של המגזרים (עיקרון של שיוון כללי של כלל הצבור). כל החכמים החרדים גדלו על פסקי ההלכה של גדולי התורה בגולה אשר ידעו לעבוד/לפרנס משפחות וללמוד/ללמד תורה. בחו"ל זה עדיין מתבצע. יש ליישם את ההעבר על ההווה. עד מתי אוכל/נוכל לפרנס את הציבור החרדי בארץ?????????????????????
  • יניב - תל אביב 14/12/2011 17:30
    הגב לתגובה זו
    תקציב הישיבות הוא : אתה יושב ?.........סך הכל 30 מיליון, בעוד 99 אחוז מהערבים מוצצים את ביטוח לאומי בהבטחת הכנסה ובקצבאות ילדים (לערבי ממוצע 4 נשים ו 22 ילדים) כ- 39 אחוז מתקציב ביטוח לאומי כיום מבוזבז על ערבים, נתון יותר מפתיע הוא שסך כל ההכנסות ממיסים מהמגזר הערבי זה אפילו לא אחוז אחד !. אז אם אתה באמת רוצה להרגיש הקלה בעול , עליך להפגין נגד הבעיה האמיתית ולא השולית. וכן אני דתי , וכן שירתתי בצבא, וכן אני עובד ומשלם מס הכנסה כ 100 אלף שקל בשנה. פרזיט.
  • 7.
    יצחק 14/12/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    העתיד מי שיגן עלינו בעתיד הם ילדי החרדים שכן החילונים לא יוכלו להקים משפחות בגלל מחירי הדירות ולכן בעוד 18 שנה רק החרדים יגנו עלינו מאויבינו.חומר למחשבה....
  • 6.
    אזרח מהפריפריה 13/12/2011 18:49
    הגב לתגובה זו
    כבוד השר קידמת חוק עבור זוגות צעירים בפריפריה אך אני ועוד מספר גדול מאוד של זוגות מעוניינים לקנות דירה (לא בטוח שזה הזמן) אבל החלטנו שאנחנו לא יכולים לחכות עד אינסוף אך בשלבים מתקדמים של חתימת החוזה נודע לנו שאיננו יכולים לממש את ההטבה בנהריה בגלל בירוקרטיה מוזרה מה עושים והאם ההבטחות הן רק פופוליזם
  • 5.
    במבליק 13/12/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    קורסי הטייס , בחופשות שלהם מהצבא הם מתנדבים לעבודה בקיבוץ ובכפר ואפילו עוזרים לבנות בתים וישובים חדשים. למה את זה לה מספרים לנו ? אולי כי כן מספרים לנו את האמת והיא בהחלט לא מה שכתבתי. שיוויון חובות= שוויון זכויות . נתחיל לצורך הענין בשירות צבאי רגיל בנים ונשים שלא הדירו אותם למטבח ולהבאת ילדים.
  • נכון, רק במקום חרדים תכתוב (ל"ת)
    תל אביבים 13/12/2011 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    התחלת טוב אך מה אם הפשרת קרקעות ובנייה מסיבית (ל"ת)
    לשר השיכון 13/12/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 13/12/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
    מה פה לא נכון, לחרדי הדירה עולה 40% פחות, החרדים מרמים את המדינה,מכריזים על לומדי ישיבות כפול מהאמת. הגנבה הזאת על חשבון משלם המסים,לכן המיסוי במדינה כל כך גבוהה שהאזרח קורס תחת הנטל,ולא מסוגל לקנות דירה .
  • 2.
    מי 13/12/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
    לחרדים גם מותר לקבל וגם לערבים
  • 1.
    אזרח 13/12/2011 13:33
    הגב לתגובה זו
    כבוד השר מר אטיאס, מי שדופק הם החרדים, ולראיה מספרי הילדים. מי שנדפק הם האזרחים האומללים שרחוקים מהצלחת. אני מניח שהשלב הבא תהיינה תלונות כמו " דופקים ומקפחים את המזרחיים" . אדוני, טול קורה מבין עיניך וזכור אתה שר בממשלת מדינת ישראל ולא רק של המגזר " שלך" ולכן מחובתך לדאוג לכלל אזרחי המדינה. בידול המגזר החרדי, כולל ש" ס מהמדינה יפגע בכם החרדים בסופו של דבר כבומברנג.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.