אטיאס: "בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים מפיצים שקרים"
המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור הובאו היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ועוררו ויכוחים סוערים. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), דרש שההמלצות בנושא דיור בר השגה לזכאים למחיר למשתכן, יהיו למשפחות שבהן מיצוי ההשתכרות הינו 125%. "אלה שעובדים ומפרנסים זכאים לסיוע לדיור לפני אלה שלא עובדים ומפרנסים", הוסיף. בתגובה, זעם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) זעם: "זו גזענות תפסיקו לדבר על חרדים וערבים זה הפך להיות פוליטיקה". מיסז'ניקוב השיב: "לעבוד זה לא גזענות." קודם לכן, אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון כי "הדוח שכח את האנשים שלא יכולים להתחיל את החודש", ולגבי הטענה כי הוא דואג למגזר החרדי בלבד השיב "אנחנו לא דואגים רק לחרדים אלא לכולם. יש לנו 11-12 מנדטים ורוב הבוחרים שלנו הם לא חרדים. אנחנו דואגים לכולם. בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים הולכים ומפיצים שקרים. הקריטריונים זה סלע המחלוקת, אנחנו מתנגדים לסעיף של כושר השתכרות כי זה פוגע בחלשים. אנחנו לא פוגעים במעמד הביניים העובד אלא לא נותנים לו העדפה על פני אחרים". "תנאי סף לדיירי הדיור הציבורי הוא לעבוד ולהרוויח 5,600 שקל בחודש. צריך לאפשר לנו במכרזים של משרד הבינוי לקבוע שהיזם יתחייב להקצות 5% מכל פרויקט ליחידות דיור ציבורי, זה שתי דירות בממוצע בכל בניין", הוסיף אטיאס. "זה לא עולה כסף למדינה ולא מחייב קיצוץ בביטחון בסך הכל מדובר במניעת הכנסות מהמיליארדים שהמשרד מעביר למדינה. זה צדק חברתי אם לא עושים את זה אז זה עוול חברתי צריך להקצות 30 מיליון שקל בשנה לאפשר שכר דירה סוציאלי ל-2,000 זכאי הדיור הציבורי שממתינים בתור לקבלת דיור ציבורי." "נפל מחדל במשרדך. מישהו במשרד שלך נרדם וכנראה שזה לא מספיק חשוב לכם, אמרה ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו), שיזמה את הדיון. זימנתי דיון בעקבות דוח של על היעלמות כספי הדיור הציבורי. נמכרו דירות ציבוריות ב-2.75 מיליארד שקל ואפילו לא עשירית מזה עבר לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי." ח"כ כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר: "טירוף מחירי הדירות - ולא מחיר הקוטג' - היה הגורם העיקרי ששבר את אדישותו של עם ישראל והוליד את המחאה החברתית שהולידה את ועדת טרכטנברג. האבסורד הוא שדווקא יישום פרק הדיור בדוח טרכטנברג אינו נראה באופק. בדמוקרטיה אמיתית המיעוט לא אמור להרגיש פחות טוב מהרוב, אך היום התחושה היא שהרוב הנושא בנטל מרגיש מיעוט מקופח. מחירי הדיור יורדים, אולם עדיין זו אינה בשורה למרבית חסרי הדיור, שכן להם זה לא משנה אם מחיר דירה ממוצעת הוא 1.1 מיליון שקל או מיליון שקל".
- 9.אטיאס-יחיד בדורו,יישר כוח. (ל"ת)חילוני 14/12/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 8.גבי ג 14/12/2011 12:24הגב לתגובה זויש לייצב ציבור אחיד בארץ ע"י מפתח עניינים אחד בלבד. לבטל את כל ההטבות של המגזרים (עיקרון של שיוון כללי של כלל הצבור). כל החכמים החרדים גדלו על פסקי ההלכה של גדולי התורה בגולה אשר ידעו לעבוד/לפרנס משפחות וללמוד/ללמד תורה. בחו"ל זה עדיין מתבצע. יש ליישם את ההעבר על ההווה. עד מתי אוכל/נוכל לפרנס את הציבור החרדי בארץ?????????????????????
- יניב - תל אביב 14/12/2011 17:30הגב לתגובה זותקציב הישיבות הוא : אתה יושב ?.........סך הכל 30 מיליון, בעוד 99 אחוז מהערבים מוצצים את ביטוח לאומי בהבטחת הכנסה ובקצבאות ילדים (לערבי ממוצע 4 נשים ו 22 ילדים) כ- 39 אחוז מתקציב ביטוח לאומי כיום מבוזבז על ערבים, נתון יותר מפתיע הוא שסך כל ההכנסות ממיסים מהמגזר הערבי זה אפילו לא אחוז אחד !. אז אם אתה באמת רוצה להרגיש הקלה בעול , עליך להפגין נגד הבעיה האמיתית ולא השולית. וכן אני דתי , וכן שירתתי בצבא, וכן אני עובד ומשלם מס הכנסה כ 100 אלף שקל בשנה. פרזיט.
- 7.יצחק 14/12/2011 10:13הגב לתגובה זוהעתיד מי שיגן עלינו בעתיד הם ילדי החרדים שכן החילונים לא יוכלו להקים משפחות בגלל מחירי הדירות ולכן בעוד 18 שנה רק החרדים יגנו עלינו מאויבינו.חומר למחשבה....
- 6.אזרח מהפריפריה 13/12/2011 18:49הגב לתגובה זוכבוד השר קידמת חוק עבור זוגות צעירים בפריפריה אך אני ועוד מספר גדול מאוד של זוגות מעוניינים לקנות דירה (לא בטוח שזה הזמן) אבל החלטנו שאנחנו לא יכולים לחכות עד אינסוף אך בשלבים מתקדמים של חתימת החוזה נודע לנו שאיננו יכולים לממש את ההטבה בנהריה בגלל בירוקרטיה מוזרה מה עושים והאם ההבטחות הן רק פופוליזם
- 5.במבליק 13/12/2011 14:12הגב לתגובה זוקורסי הטייס , בחופשות שלהם מהצבא הם מתנדבים לעבודה בקיבוץ ובכפר ואפילו עוזרים לבנות בתים וישובים חדשים. למה את זה לה מספרים לנו ? אולי כי כן מספרים לנו את האמת והיא בהחלט לא מה שכתבתי. שיוויון חובות= שוויון זכויות . נתחיל לצורך הענין בשירות צבאי רגיל בנים ונשים שלא הדירו אותם למטבח ולהבאת ילדים.
- נכון, רק במקום חרדים תכתוב (ל"ת)תל אביבים 13/12/2011 16:53הגב לתגובה זו
- 4.התחלת טוב אך מה אם הפשרת קרקעות ובנייה מסיבית (ל"ת)לשר השיכון 13/12/2011 14:07הגב לתגובה זו
- 3.משה 13/12/2011 14:04הגב לתגובה זומה פה לא נכון, לחרדי הדירה עולה 40% פחות, החרדים מרמים את המדינה,מכריזים על לומדי ישיבות כפול מהאמת. הגנבה הזאת על חשבון משלם המסים,לכן המיסוי במדינה כל כך גבוהה שהאזרח קורס תחת הנטל,ולא מסוגל לקנות דירה .
- 2.מי 13/12/2011 13:50הגב לתגובה זולחרדים גם מותר לקבל וגם לערבים
- 1.אזרח 13/12/2011 13:33הגב לתגובה זוכבוד השר מר אטיאס, מי שדופק הם החרדים, ולראיה מספרי הילדים. מי שנדפק הם האזרחים האומללים שרחוקים מהצלחת. אני מניח שהשלב הבא תהיינה תלונות כמו " דופקים ומקפחים את המזרחיים" . אדוני, טול קורה מבין עיניך וזכור אתה שר בממשלת מדינת ישראל ולא רק של המגזר " שלך" ולכן מחובתך לדאוג לכלל אזרחי המדינה. בידול המגזר החרדי, כולל ש" ס מהמדינה יפגע בכם החרדים בסופו של דבר כבומברנג.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.