אטיאס: "בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים מפיצים שקרים"
המלצות ועדת טרכטנברג בנושא הדיור הובאו היום לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת ועוררו ויכוחים סוערים. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), דרש שההמלצות בנושא דיור בר השגה לזכאים למחיר למשתכן, יהיו למשפחות שבהן מיצוי ההשתכרות הינו 125%. "אלה שעובדים ומפרנסים זכאים לסיוע לדיור לפני אלה שלא עובדים ומפרנסים", הוסיף. בתגובה, זעם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) זעם: "זו גזענות תפסיקו לדבר על חרדים וערבים זה הפך להיות פוליטיקה". מיסז'ניקוב השיב: "לעבוד זה לא גזענות."
קודם לכן, אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון כי "הדוח שכח את האנשים שלא יכולים להתחיל את החודש", ולגבי הטענה כי הוא דואג למגזר החרדי בלבד השיב "אנחנו לא דואגים רק לחרדים אלא לכולם. יש לנו 11-12 מנדטים ורוב הבוחרים שלנו הם לא חרדים. אנחנו דואגים לכולם. בשביל לדפוק את החרדים שעושים הרבה ילדים הולכים ומפיצים שקרים. הקריטריונים זה סלע המחלוקת, אנחנו מתנגדים לסעיף של כושר השתכרות כי זה פוגע בחלשים. אנחנו לא פוגעים במעמד הביניים העובד אלא לא נותנים לו העדפה על פני אחרים".
"תנאי סף לדיירי הדיור הציבורי הוא לעבוד ולהרוויח 5,600 שקל בחודש. צריך לאפשר לנו במכרזים של משרד הבינוי לקבוע שהיזם יתחייב להקצות 5% מכל פרויקט ליחידות דיור ציבורי, זה שתי דירות בממוצע בכל בניין", הוסיף אטיאס. "זה לא עולה כסף למדינה ולא מחייב קיצוץ בביטחון בסך הכל מדובר במניעת הכנסות מהמיליארדים שהמשרד מעביר למדינה. זה צדק חברתי אם לא עושים את זה אז זה עוול חברתי צריך להקצות 30 מיליון שקל בשנה לאפשר שכר דירה סוציאלי ל-2,000 זכאי הדיור הציבורי שממתינים בתור לקבלת דיור ציבורי."
"נפל מחדל במשרדך. מישהו במשרד שלך נרדם וכנראה שזה לא מספיק חשוב לכם, אמרה ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו), שיזמה את הדיון. זימנתי דיון בעקבות דוח של על היעלמות כספי הדיור הציבורי. נמכרו דירות ציבוריות ב-2.75 מיליארד שקל ואפילו לא עשירית מזה עבר לרכישת דירות חדשות לדיור הציבורי."
ח"כ כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר: "טירוף מחירי הדירות - ולא מחיר הקוטג' - היה הגורם העיקרי ששבר את אדישותו של עם ישראל והוליד את המחאה החברתית שהולידה את ועדת טרכטנברג. האבסורד הוא שדווקא יישום פרק הדיור בדוח טרכטנברג אינו נראה באופק. בדמוקרטיה אמיתית המיעוט לא אמור להרגיש פחות טוב מהרוב, אך היום התחושה היא שהרוב הנושא בנטל מרגיש מיעוט מקופח. מחירי הדיור יורדים, אולם עדיין זו אינה בשורה למרבית חסרי הדיור, שכן להם זה לא משנה אם מחיר דירה ממוצעת הוא 1.1 מיליון שקל או מיליון שקל".
- 9.אטיאס-יחיד בדורו,יישר כוח. (ל"ת)חילוני 14/12/2011 19:14הגב לתגובה זו
- 8.גבי ג 14/12/2011 12:24הגב לתגובה זויש לייצב ציבור אחיד בארץ ע"י מפתח עניינים אחד בלבד. לבטל את כל ההטבות של המגזרים (עיקרון של שיוון כללי של כלל הצבור). כל החכמים החרדים גדלו על פסקי ההלכה של גדולי התורה בגולה אשר ידעו לעבוד/לפרנס משפחות וללמוד/ללמד תורה. בחו"ל זה עדיין מתבצע. יש ליישם את ההעבר על ההווה. עד מתי אוכל/נוכל לפרנס את הציבור החרדי בארץ?????????????????????
- יניב - תל אביב 14/12/2011 17:30הגב לתגובה זותקציב הישיבות הוא : אתה יושב ?.........סך הכל 30 מיליון, בעוד 99 אחוז מהערבים מוצצים את ביטוח לאומי בהבטחת הכנסה ובקצבאות ילדים (לערבי ממוצע 4 נשים ו 22 ילדים) כ- 39 אחוז מתקציב ביטוח לאומי כיום מבוזבז על ערבים, נתון יותר מפתיע הוא שסך כל ההכנסות ממיסים מהמגזר הערבי זה אפילו לא אחוז אחד !. אז אם אתה באמת רוצה להרגיש הקלה בעול , עליך להפגין נגד הבעיה האמיתית ולא השולית. וכן אני דתי , וכן שירתתי בצבא, וכן אני עובד ומשלם מס הכנסה כ 100 אלף שקל בשנה. פרזיט.
- 7.יצחק 14/12/2011 10:13הגב לתגובה זוהעתיד מי שיגן עלינו בעתיד הם ילדי החרדים שכן החילונים לא יוכלו להקים משפחות בגלל מחירי הדירות ולכן בעוד 18 שנה רק החרדים יגנו עלינו מאויבינו.חומר למחשבה....
- 6.אזרח מהפריפריה 13/12/2011 18:49הגב לתגובה זוכבוד השר קידמת חוק עבור זוגות צעירים בפריפריה אך אני ועוד מספר גדול מאוד של זוגות מעוניינים לקנות דירה (לא בטוח שזה הזמן) אבל החלטנו שאנחנו לא יכולים לחכות עד אינסוף אך בשלבים מתקדמים של חתימת החוזה נודע לנו שאיננו יכולים לממש את ההטבה בנהריה בגלל בירוקרטיה מוזרה מה עושים והאם ההבטחות הן רק פופוליזם
- 5.במבליק 13/12/2011 14:12הגב לתגובה זוקורסי הטייס , בחופשות שלהם מהצבא הם מתנדבים לעבודה בקיבוץ ובכפר ואפילו עוזרים לבנות בתים וישובים חדשים. למה את זה לה מספרים לנו ? אולי כי כן מספרים לנו את האמת והיא בהחלט לא מה שכתבתי. שיוויון חובות= שוויון זכויות . נתחיל לצורך הענין בשירות צבאי רגיל בנים ונשים שלא הדירו אותם למטבח ולהבאת ילדים.
- נכון, רק במקום חרדים תכתוב (ל"ת)תל אביבים 13/12/2011 16:53הגב לתגובה זו
- 4.התחלת טוב אך מה אם הפשרת קרקעות ובנייה מסיבית (ל"ת)לשר השיכון 13/12/2011 14:07הגב לתגובה זו
- 3.משה 13/12/2011 14:04הגב לתגובה זומה פה לא נכון, לחרדי הדירה עולה 40% פחות, החרדים מרמים את המדינה,מכריזים על לומדי ישיבות כפול מהאמת. הגנבה הזאת על חשבון משלם המסים,לכן המיסוי במדינה כל כך גבוהה שהאזרח קורס תחת הנטל,ולא מסוגל לקנות דירה .
- 2.מי 13/12/2011 13:50הגב לתגובה זולחרדים גם מותר לקבל וגם לערבים
- 1.אזרח 13/12/2011 13:33הגב לתגובה זוכבוד השר מר אטיאס, מי שדופק הם החרדים, ולראיה מספרי הילדים. מי שנדפק הם האזרחים האומללים שרחוקים מהצלחת. אני מניח שהשלב הבא תהיינה תלונות כמו " דופקים ומקפחים את המזרחיים" . אדוני, טול קורה מבין עיניך וזכור אתה שר בממשלת מדינת ישראל ולא רק של המגזר " שלך" ולכן מחובתך לדאוג לכלל אזרחי המדינה. בידול המגזר החרדי, כולל ש" ס מהמדינה יפגע בכם החרדים בסופו של דבר כבומברנג.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
