שנת 2011 עומדת להסתיים תוך פחות משלושה שבועות והמשקיעים מייחלים לסופה מחד, אך מביטים בחשש כלפי הצפוי בכלכלה העולמית ובכלכלה הישראלית בשנים הקרובות מאידך. האירוע המרכזי שהשפיע השנה באופן בולט לשלילה על מדדי המניות בארץ ובעולם, היה משבר החובות באירופה. משבר שעדיין מרחף ומאיים במיתון על כלכלות אירופה, כמו גם על כלכלות העולם כולו.

בנוסף, הבורסה המקומית סבלה השנה מהאביב הערבי אשר טומן בחובו את הפוטנציאל הממשי לעליית גורמים איסלמים קיצוניים לשלטון, הן במדינות השכנות לנו (מצרים וסוריה) והן ברחוקות יותר (תימן). מצטרפים לרשימת האיומים התקרבותה של אירן לפצצה גרעינית, החשש מפני הכרת האו"ם במדינה פלסטינית בספטמבר השנה והמחאה החברתית שפרצה בחודשי הקיץ בעקבות יוקר המחיה הגבוה בישראל (עלייה חדה במחירי הדירות והמזון והתרחבות הפערים הכלכליים בחברה הישראלית). כתוצאה מכל הגורמים המוזכרים ירד מדד ת"א 25 מתחילת השנה בכ-20%, בעוד מדד הבנקים השיל מעליו מתחילת השנה 33%.

מעניין לבדוק ולראות כיצד נהג הציבור בשנה כה סוערת. לשם כך נבחן את ענף קרנות הנאמנות:

קרנות הנאמנות המנייתיות בארץ:

מתחילת שנת 2011 פדה הציבור קרוב ל-2.2 מיליארדי שקלים מהקרנות המנייתיות בארץ. כדי להמחיש עד כמה משמעותי נתון זה, נציין שבתחילת 2011 החזיק הציבור ב-9.7 מיליארדי שקלים בקרנות נאמנות מנייתיות בארץ, שהיוו 6.2% מכלל נכסי קרנות הנאמנות. לעומת זאת, כיום מחזיק הציבור 5.75 מיליארדי שקלים בלבד - 3.9% בלבד מסך נכסי הקרנות.

לשם ההשוואה, מעניין לראות שבתחילת שנת 2008, טרם פרץ משבר הסאב פריים, הסתכמו נכסי הקרנות המנייתיות בישראל בסכום שיא של קרוב ל-10 מיליארד שקלים שהיוו כ-8.2% מכלל נכסי הקרנות, בעוד שפל החזקות הציבור בקרנות הנאמנות המנייתיות התרחש לקראת תום שנת 2008 ועמד על סכום של 2.81 מיליארדי שקלים - 2.9% מכלל נכסי קרנות הנאמנות.ב-2008, פדה הציבור כ-4 מיליארדי שקלים.

קרנות אג"ח חברות: לאחר השפל שנרשם במדדי המניות ואג"ח בסוף 2008, הגיע שעתן היפה של קרנות הנאמנות הקונצרניות. ב-2009-2010 (שנים של עליות במדדי המניות ואג"ח הקונצרניות) קרנות אלה היו הלהיט הגדול של ענף קרנות הנאמנות. במהלך אותן שנתיים הן גייסו סכום עתק של קרוב ל-32 מיליארדי שקלים.

הגיוס בקרנות נמשך גם בשלושת החודשים הראשונים של השנה. בסוף מארס 2011 הסתכמו נכסי הקרנות הקונצרניות בסכום שיא של מעל ל-61 מיליארדי שקלים שהיוו 38.5% מסך נכסי הקרנות. מחודש אפריל ואילך אנו עדים למכירה מסיבית של אג"ח אלו ע"י הציבור, וכיום מסתכם היקף הנכסים בקרנות הקונצרניות ב-40 מיליארדי שקלים בלבד - נפילה של כ-35% בהיקף הנכסים.

קרנות כספיות: קרנות אלה, אשר הוקמו בתחילת 2008, שימשו באותה שנה (בה פרץ משבר הסאב פריים) כחוף מבטחים עבור המשקיעים במניות ואג"ח קונצרניות. בצורה זו צמח היקף הנכסים בהן בתוך שנה בלבד לכדי 33 מיליארדי שקלים שהיוו 33.2% מכלל תעשיית הקרנות.

הפריחה בשוק המניות' אג"ח הקונצרניות והריבית הנמוכה ששררה במשק הישראלי בשנים 2009-2010 הביאU את הציבור למכור את הקרנות הכספיות. כך ניהלו בסוף 2010 כ-18 מיליארד שקלים שהיוו 11.5% מתעשיית הקרנות.

שנת 2011 מסתמנת כשנת ה"קאמבק" הגדול של הקרנות הכספיות, שכן מתחילת 2011 הן גייסו סכום של כ-18 מיליארדי שקלים, כעת הן מנהלות נכסים בהיקף של כ-36 מיליארדי שקלים ומחזיקות נתח של כמעט 25% מכלל נכסי הקרנות.

סיכום ומסקנות: כאשר משווים את ענף קרנות הנאמנות בסוף 2011 לענף הקרנות בסוף 2008, ניתן לראות את הדמיון בין התקופות על פי התנהגות הציבור. הן בשנת 2008 והן בשנת 2011 מכר הציבור מניות באגרסיביות וירד להחזקה מנייתית נמוכה של 2.9% ו-3.9% בהתאמה מסך נכסי הקרנות. בשתי התקופות פדה הציבור קרנות נאמנות קונצרניות (23.5 מיליארד שקלים ב-2008 לעומת 15 מיליארד שקלים ב-2011). כמו כן בשתי התקופות בחר הציבור ל"התבצר" בקרנות הכספיות - גיוס של 28 מיליארד שקלים ב-2008 מול גיוס של 18 מיליארד שקלים בשנת 2011.

נתונים אלה מעידים על כך שהציבור ברח מהבורסה הישראלית ובחר בינתיים ל"שבת על הגדר" בקרנות הכספיות. להערכתי הציבור לא יחזור להשקיע במניות לפני שנראה ירידה בתנודתיות בשווקים, המלווה בעליות שערים במדדי המניות ואג"ח הקונצרניות כתוצאה משיפור בכלכלות העולם.

יחד עם זאת, אני סבור שמחירי המניות ובעיקר אג"ח הקונצרניות זולים כעת במיוחד כאשר ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך ולרדת בשנה הקרובה. הנפילות במדדי המניות ובמדדי אגרות החוב יוצרות מצב בו קיימות הזדמנויות רבות להשקעה ובעיקר בשוק האג"ח, בעיקר באג"ח המדורגות A- ומטה. משקיעים אשר ישכילו לנצל הזדמנויות אלה צפויים להשיג תשואה נאה במהלך השנתיים הקרובות.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות