המחאה הגיעה לשופרסל: הרווח הנקי צנח ב-59% לרמה של 29 מיליון שקל

על רקע התפטרות מנכ"ל החברה אפי רוזנהויז ומנהל העסקים ריצ'י הנטר ותוכנית התייעלות מאסיבית מציגה החברה דוח חלש לרבעון השלישי
ערן צחי | (1)

המשקיעים עוד לא הספיקו לעכל את ההודעה הדרמטית משבוע שעבר כי עסקת מכירת השליטה בשופרסל מידי דיסקונט השקעות לקבוצת נואי-ברונפמן התפוצצה וכבר אתמול בערב נאלצו להתמודד עם מכה נוספת - אפי רוזנהויז, מנכ"ל החברה וריצ'י הנטר מנהל העסקים הראשי ברשת הודיעו על פרישתם . והבוקר המשקיעים נדרשים כבר לעכל את התוצאות החלשות לרבעון השלישי.

הכנסות חברת הקימעונאות הגדולה בישראל, מקבוצת IDB, הסתכמו בכ-3 מיליארד שקל, גידול של 3.8% לעומת אשתקד. הגידול במכירות נבע בעיקר מתוספת שטחי מסחר, מיישום התוכנית האסטרטגית להסבת סניפי שופרסל "ביג" לשופרסל "דיל" ומנגד השפעת עיתוי החגים. בחנויות זהות שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי של שנת 2011 וברבעון המקביל אשתקד קטנו המכירות בשיעור של 1%.

רוזנהויז המנכ"ל הפורש אמר על רקע הדוחות: "תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2011 מראות המשך גידול של כ- 4% במכירות, שהן תוצאה של פתיחת סניפים חדשים ושדרוג פורמט ביג לדיל וחיזוק הקשר עם לקוחותינו. עם זאת, הרווח התפעולי ורווחיות הקבוצה נשחקו ברבעון האחרון בעיקר בעקבות המהלכים בהם יצאנו במטרה להוזיל את סל המוצרים לצרכן".

הרווח הגולמי במגזר הקמעונאות הסתכם ב-771 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי היה 25.9% בהשוואה ל- 26.8% , ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בשיעור הרווח הגולמי נבע בעיקר מהורדת המחירים והעמקת מבצעים.

הכנסות ממגזר הנדל"ן המניב ברבעון השלישי של שנת 2011 הסתכמו ב- 18 מיליון שקל, גידול של 12.5% בהשוואה לאשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקר כתוצאה מחידוש הסכמי שכירות.

ה-EBITDA (רווח ללא פחת, מס והוצאות מימון) לרבעון השלישי של שנת 2011 הסתכמה ב-133 מיליון שקל, צניחה של 27.3% בהשוואה לרבעון המקביל. בשורה תחתונה סיימה שופרסל את הרבעון עם רווח נקי בסך של 29 מיליון שקל ירידה של 59% לעומת אשתקד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ארגמן 28/11/2011 09:52
    הגב לתגובה זו
    הסתלקותו ועזיבתו של אפי רוזנהויז הינה צעד מבורך ומועיל לקבוצה האדם הזה היה לנטל ולמשא קשה ומפרך על צוואר הקבוצה והסתלקותו הינה צעד מבורך ומועיל לחברה.יש לברך ברכת " שפטרנו מאדם זה.כעת יש להערך לתנופת פיתוח ןשגשוג בשופר סל. יש לזכור תמיד לא אלמן ישראל.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.