תגובות

שוקי המניות רועדים: "חוסר הוודאות גדל, אבל העניין פה הוא שליוון אין שום ברירה"

המדד ביוון צולל 6.7%, הדאקס הגרמני מאבד 4.5%. מיכאל שראל: "משאל העם - פקטור נוסף של סיכון." אייל קליין: "עניין איטליה מטריד, יש שם בעיות מימון"
רקפת גלילי | (9)

פחות משבוע מאז הוצגה תוכנית מנהיגי אירופה לטיפול במשבר החובות, נראה כי הסערה שוב חוזרת. הקריאה של ראש ממשלת יוון ללכת למשאל עם בדבר תוכנית הצנע שולחת את שוקי ההון לסחרור כאשר גם דיווחים בעיתונות האיטלקית לפיהם ברלוסקוני שוקל לבקש עזרה מרוסיה מעיבים אף הם. קליין: "איטליה מודה בפה מלא בבעיות מימון" "משתי הידיעות היום, הידיעה על איטליה היא בעיניי החשובה יותר. למעשה מדובר בהודעה בפה מלא שלאיטליה ישנן בעיות מימון ודיווח כזה הוא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה" אומר אייל קליין, אסטרטג השווקים של IBI. נזכיר כי האג"ח האיטלקי ל-10 שנים צונח ונסחר כבר בתשואה של 6.3%. בנוסף, מזכיר קליין כי לרוסיה יש היסטוריה של עזרה לאיסלנד ולאוקראינה להן העמידה בעבר הלוואה. מדינה נוספת שהוזכרה בהקשר של עזרה לחילוץ גוש האירו ובעלת יתרות מטח גדולות היא סין. אלא שסין היא "אגוז קשה לפיצוח", לדבריי קליין שמעריך כי ייתכן שתנהל משא ומתן של חודשים לגביי ההלוואות. שראל: "משעל העם ביוון - מימד חדש של אי וודאות" לדבריו של מיכאל שראל, הכלכלן הראשי בקבוצת הראל, אין ספק שנוסף כעת מימד חדש אי ודאות. עניין משאל העם ביוון זה פקטור שעד אתמול לא היה קיים ולכן החששות הן מוצדקים. "עם זאת, דעתי היא שהתגובה של השווקים היא מעט מוגזמת שכן ליוון אין באמת אופציה אחרת מלבד לעמוד ביעדים שהוצבנו לה בכדי לקבל את כספי הסיוע. אזרחי יוון יהיו חייבים להבין שהמשמעות של הצבעה נגד תכנית הצנע יכולה להיות פשיטת רגל של המדינה וזה הרבה יותר גרוע מבחינת יוון, זה יכול להביא למצב שלמדינה לא יהיה כסף לשלם משכורות." בעניין דיווחים נוספים השבוע לפיהם סין לא ממהרת להזרים כספים לאירופה או איטליה שפונה לרוסיה, אומר שראל כי "זה הרבה פחות משמעותי בעיניי, היה ברור שאחרי הצגת התוכנית בשבוע שעבר יש עוד הרבה מאוד שלבים שצריך לבצע ואף אחד לא פתאום ייתן כסף זה תהליך ואנחנו אנחנו רואים את זה בפועל".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    moshe 02/11/2011 06:00
    הגב לתגובה זו
    מדינה שלישית שתצוץ " לפתע" = נוקאוט לנסיונות החילוץ
  • 5.
    התגובה לא מוגזמת (ל"ת)
    עוד ירידות בדרך 01/11/2011 19:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איטליה = יוון 2 (ל"ת)
    אודי 01/11/2011 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שחר 01/11/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    סגרתי קסם שורט על המעוף פי 3 שקניתי ביום חמישי וקניתי קסם לונג פי 3 על המעוף.
  • לא להיתקרב לקסם לונג או שורט. (ל"ת)
    אחד שנדפק בגלל פי 3 01/11/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נראה שיוון מתפרקת-המשאל רק תירוץ (ל"ת)
    היווני 01/11/2011 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ייאי 01/11/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
    התוכנית של גוש היורו לא מאפשרת כל צמיחה ליוון : ביוון פוטרו מאות אלפים ויפוטרו עוד מאות אלפים.מובטלים מקבלים קיצבות ולא משלמים מיסים מחד וצורכים מעט מאוד מאידך.יוון תעבור לדיספלציה.מדינות היורו צריכות לאפשר ליוון להגיע לחדלות פרעון - זה הרע במיעוטו.כל יורו נוסף המושקע ע" י גוש היורו ביוון כמוהו כמטמון אבוד שהושלך להלאספונטוס ומשקיע עמו את כל ספינת השוטים של הגוש.
  • אחד 01/11/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
    מדויקץ אבל מה זה הלאספונטוס? הים האגאי?
  • אחד 01/11/2011 18:30
    הדרדנלים
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.