יניב פגוט: "מי שרואה עליות של 20%-30% במעו"ף, לא רואה נכון את הנתונים"

מסתכלים שנה קדימה. האסטרטג הראשי של קב' איילון מתייחס בשיחה עם Bizportal ליום ד' הקרוב אבל כבר מסתכל עמוק אל תוך 2012 ומספק תחזית
יוסי פינק | (22)

המדדים בת"א אומנם נסחרים היום בירידות שערים, אבל זה מגיע לאחר שהמעו"ף טיפס בלמעלה מ-12% בשבועות האחרונים. בזמן שעיניי המשקיעים נשואות לתוכנית שתוצג ע"י מנהיגי אירופה ביום ד' הקרוב, שוחחנו עם יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקב' איילון, לגבי כדאיות ההשקעה באפיק המנייתי בימים אלו.

לדבריו של פגוט, "מד הלחץ כעת הוא בהחלט גבוה. מנהיגי אירופה מתחו את העצבים של כולם וגם להם ברור שצריך לספק תוכנית שתהווה פיתרון. אם השוק לא יראה בתוכנית שתוצג השבוע פיתרון הולם, אין ספק שיהיה בלגן לא קטן. אבל זו תהיה רק דחייה. מרקל וסרקוזי יצטרכו להעביר תוכנית טובה שתביא לרגיעה אבל צריך להגיד שבסופו של דבר גם זה לא יהיה יפתור את כל הבעיות, המשבר לא יעלם ביום אחד. זה תהליך".

עם זאת, פגוט מעריך כי גם אם השוק יקבל את התוכנית שתוצג השבוע במחיאות כפיים ונראה עליות של 2%-3%, זה לא אומר שבראיה של שנה קדימה השווקים ירשמו מהלך דו-ספרתי. "בכדי שמדדי המניות יטפסו ב-20%-30% צריך לראות צמיחה חזקה. כרגע הצפי הוא שאירופה תצמח בשנה הבאה ב-1%, ארה"ב ב-2% וישראל בכ-3%. בשביל צמיחה דו-ספרתית במניות צריך לראות צמיחה של כ-2.5%-3% באירופה ו-כ-4% בארה"ב, מה שכרגע ממש לא התחריש הסביר".

למרות הכל, פגוט סבור שבראיה של שנה קדימה שוקי המניות בארה"ב וישראל (שהם השווקים המועדפים מבחינתו עבור המשקיע הישראלי), יציגו תשואה חיובית של 7%-10%. "כרגע נראה שהמילה מיתון הולכת ומתרחקת. אם לפני חודשיים - שלושה כולם דיברו על דאבל דיפ, עכשיו זה כבר לא המצב."

בתוך כך, פגוט אומר כי "למרות הירידה במפלס החששות מעניין המיתון, לאובמה עוד צפוי מאבק בחודש נובמבר סביב הקיצוץ בגירעון. זה עלול לעשות לא מעט רעש וכותרות שליליות. בכל זאת, שוק המניות בארה"ב הוא במחירים נוחים להשקעה והייתי מתמקד במדדים המובילים. אומנם תשואה של 7%-10% זה לא מצב פנומנלי, אבל זו תשואה טובה ביחס לאלטרנטיבה, בטח בראייה ארוכת טווח של מספר שנים".

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    השם נשמע לי מוכר..זה לא ה" פגוט" הזה מפריזמה?? (ל"ת)
    דניאלה 24/10/2011 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    השם נשמע לי מוכר...זה לא הפגוט הזה מפריזמה ?? (ל"ת)
    דניאלה 24/10/2011 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    מבלבל את הביצים !!! (ל"ת)
    מיקי 24/10/2011 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    ניר 24/10/2011 19:46
    הגב לתגובה זו
    בחודשים האחרונות אתה מככב בכתבות שלא בדיוק פוגעות!!! בגדול בחודשים האחרונות על כל כתבה שלך צריך לעשות שורט ולקנות פוט הפוך
  • 16.
    איתן 24/10/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
    כשאין תשואות להתגאות מבלבלים ת' מוח
  • 15.
    איציק מנדל 24/10/2011 15:47
    הגב לתגובה זו
    קשקשן גדול משחק במילים כאילו מבין משהו שאחר לא רואה
  • 14.
    סוחר 24/10/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    המדדים יפלו 40 אחוז
  • 13.
    22 24/10/2011 14:35
    הגב לתגובה זו
    תמיד זה יכול להיות גם להפך " והנבואה נתנה לשוטים "
  • 12.
    סוחר נוסטרו בכיר 24/10/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    תשאר בארץ, במדינה דוברת אנגלית השם שלך יהיה קצת בעייתי, בלשון המעטה. ולעניין התחזית שלך, הבורסה מקדימה את הכלכלה, אנחנו לא נצטרך צמיחה כדי שהבורסה תעלה, אלא מספיק שיש צפי לפתרון של משבר או צפי לצמיחה, וזה בדיוק מה שיש היום, לכן בטווח שנתי הבורסה כן תעלה ברמות דו ספרתיות.
  • 11.
    עכשיו כל אנליסט נהיה 24/10/2011 14:10
    הגב לתגובה זו
    " אסטרטג" . כל יניב פגוט במדינה הזאת מדבר כאילו הוא מינימום קארל פון קלאוזביץ. אסטרטג עאלק.
  • פגוט=קלאוזביץ' .. הרגת אותי מצחוק.. (ל"ת)
    גבי 24/10/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
  • כי קודם הוא היה אנלי ח ח ח ח ח (ל"ת)
    רפי 24/10/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גאון הדור עלק (ל"ת)
    אבירם 24/10/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אם התשואות של איילון- כדאי שתשתוק (ל"ת)
    מגחך 24/10/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ישר 24/10/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    הבורסה באחד העם החליטה לקחת אותי אישית לא יתכן שמשקיע רק יפסיד ולא משנה מה הוא מחזיק לא יתכן כששוק יורד תעודות שורט לא יניבו רווח אני כמעט בטוח שהתנהגות מכווונת ו בגלל קרבתי לבנק או בגלל חבריי שעובדים בתחוםאבקש לשקול את דרכי היציאה מהשוק בכבוד אני לא מזכיר לרגע את ההפסדים...
  • 7.
    מנהל השקעות 24/10/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
    הוא מעל לכוחותיו המקצועיים. רק בור שלמד במכללה וספרות מקצועית בשבילו היא מדורי כלכלה בעיתונים, יכול לצאת עם יציאה כזאת. לגבי השקעה באינדקסים. זה כנראה תמיד נכון במיוחד אם קוראים לך יניב פגוט
  • 6.
    האזרח 24/10/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
    כל מקרה לגופו בסופו של דבר לכל מדינה מצב אחר והזדמניות אחרות, לכל חברה צפי רווחיות שונה
  • 5.
    אלכס 24/10/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    פגות זה בסון - כלי נגינה גדול מעץ. תוקע ותוקע תוקע ותוקע לא מספיק שיש בסון, צריך גם לדעת לנגן
  • 4.
    אמיר 24/10/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    ?????????????????????
  • 3.
    אלי 24/10/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מתרגש מכל אנליסט או אסטרטג טיפש. יש מניות שטסו וטסות קח כסף דיסקונט השקעות עלתה 70 אחוז ברצף אפריקה 33 ברצף אלביט הדמייה משער 756. היום עוד 7 עברה את שער 1000. וביומדיקס פרצה שער 40 והולכת לטוס. אז מה אתה מתרגש תתחיל לעבוד בישביל להרוויח צריך להזיע
  • 2.
    ירון 24/10/2011 13:23
    הגב לתגובה זו
    כל יומיים משנה את הדעה שלו. בינתיים הקרנות שלך יורדות
  • 1.
    אז מה? עכשיו ירידות???????? (ל"ת)
    סוחר 24/10/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי