עקב זינוק בריבית לפיקדון: עלויות המימון לתאגידים באיטליה עלו בכ-30%

המהלך מאיים על הצמיחה החלשה גם ככה במדינות דרום אירופה כאשר בספרד הממשלה הענישה בנקים שהציעו תשואה מוגזמת; ריבית גוש האירו ללא שינוי
דניאל פליישר | (4)

בנקים במדינות כמו פורטוגל, איטליה וספרד, אשר חוו מכה קשה ממשבר החובות ששורר באירופה, החלו להתחרות ביניהם על ליבי המשקיעים בתקופה האחרונה כאשר הם מסכנים את המרווחים של המלווים בעוד עלויות המימון העולות מאטות את צמיחת הכלכלה.

הריבית הממוצעת על פקדונות חדשים לשנה זינקו בפורטוגל בכ-60% ובאיטליה הם המריאו ב-72%, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מדובר בסימן על איך שמשבר החובות באירופה מעלה את עלויות גיוסי הכספים של הבנקים הגדולים במדינות המתקשות.

"כולם רודפים אחרי הכסף עכשיו, מבנקים ועד לממשלה", אמר חבייר סאנטומה, פרופסור לניהול פיננסי ב-IESE ביה"ס למנהל עסקים בברצלונה. למשל, 'בנקו אספיריטו', הבנק הגדול בפורטוגל, מציע ריבית של 4.83% שנתי לפקדונות של עד שלוש שנים מעל 1000 אירו.

בספרד, לעומת זאת, הממשלה פעלה במאי האחרון כנגד בנקים אשר הקפיצו את התשואות על הפקדונות כאשר היא דרשה מבנקים במדינה להפקיד כספים חדשם לקרן לביטוח פקדונות. מהלך זה הוביל לרמה יציבה של 2.6% בריבית הממוצעת לפקדונות חדשים.

הבנקים בתורם לא נשארים חייבים כאשר הם מתרגמים את התשואות האדירות הללו על פקדונות חדשים לריביות גבוהות יותר ממלווים חדשים כאשר בפורטוגל הריבית להלוואה של תאגיד עד מיליון אירו זינקה לרמה של 7.23% מרמה קודמת של 5.9%. בספרד הריבית על הלוואות עלתה מ-3.8% ל-4.6% ובאיטליה היא עלתה מ-3.2% ל-4.1%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עומר 22/10/2011 13:00
    הגב לתגובה זו
    אם תהיינה עליות בבורסות זה כדי לברוח מהשוק,כסף טיפש יכנס וכסף חכם יברח,אין באמת פיתרון אמיתי לבעיות בגוש האירו,איטליה וספרד בדרכה של יוון.
  • 3.
    רמ 22/10/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    http://laitman.co.il/האיחוד-האירופי-מתפרק-העולם-לקראת-מלחמ/
  • 2.
    אבי 22/10/2011 11:37
    הגב לתגובה זו
    גם בורסות העולם ייקרסו והמיתון יחריף. יש הרבה אנליסטים ובתי השקעות אינטרסנטים שימליצו לרכוש מניות אבל למעשה הם מעוניינים להחליף ידיים ובמילים אחרות להשחיל את הציבור.
  • 1.
    חי במינוס. 22/10/2011 10:09
    הגב לתגובה זו
    יופי. כמה מס וכמה עמלות לוקחים שם?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.