ממשיכים לקנות זמן: הטרויקה אישרה את הלוואת החילוץ הבאה לממשלת יוון

אך לא הכול טוב כאשר שרי האוצר ונציגי ה'טרויקה' הודיעו כי מצבה הכלכלי של יוון רק החמיר כאשר היא צוברת חובות נוספים והמצב ישאר כך עד 2030
דניאל פליישר | (5)

שרי אוצר מרחבי אירופה נפגשו היום (ו') כאשר הם מתקשים למצוא פתרון למצבה של יוון בעוד החוב הלאומי שלה ממשיך לתפוח. מדובר ביום השישי ברציפות שהדיונים בדבר הצלת יוון מתקיימים כאשר שרי האוצר מנסים להגן על הבנקים מהשפעות חדלות הפירעון של המדינה.

סקירה שפורסמה היום ע"י נציגים מהקרן המוניטרית העולמית (IMF) ואירופה הראתה כי אפילו אם בעלי האג"ח יספגו 60% במחיקת ההשקעה שלהם זה עדיין ישאיר את יוון עם חוב שגבוה יותר מהתמ"ג שלה עד שנת 2020.

חבילת החילוץ הבאה, בשווי 8 מיליארד אירו (11 מיליארד דולר), תתקבל ע"י יוון כנראה באמצע נובמבר, לפי הודעות מפגישת שרי האוצר. זאת כאשר הכספים יצילו את יוון מפני חדלות פירעון היות והיא הודיעה כי לאחר אמצע נובמבר קופת המדינה תתרוקן והיא תחדול מלשלם משכורות והפרשות לפנסיה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מצילים את הבנקים ובתי ההשקעות על חשבון האזרח. (ל"ת)
    יוספה 23/10/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביווייז 22/10/2011 18:40
    הגב לתגובה זו
    http://www.bwise.co.il/stocks-13-509
  • 3.
    אני 22/10/2011 11:14
    הגב לתגובה זו
    התשלום הנ" ל, של 8 ביליון אירו, מהווה את השכבה האחרונה של חבילת החילוץ שאורשה לפני כשנה, ובהחלט לא חבילת חילוץ בפני עצמו. כל תשלום בחבילת החילוץ מותנה בעמידה של יוון בקריטריונים שונים, אבני דרך. מיותר לציין שיוון לא עומדת בהם בשום צורה ואופן, ונחשו: למרות זאת התשלומים מאושרים ע" י הקרן. כל זאת פן המהומות ביוון יתגברו ויוון תפרוש מהאירו בצורה לא מסודרת, שאז אפשר לומר בביטחון שתיהיה אנדרלמוסיה בגוש הירו בכלל.
  • 2.
    י 21/10/2011 23:39
    הגב לתגובה זו
    חלאות רוצחים מנוולים ,ראשי השלטון בארץ לדעתי משתפים איתם פעולה אחרת למה לא עוזרים לי מול המטורפים הרוצחים האלה?
  • 1.
    קליפת השום 21/10/2011 21:07
    הגב לתגובה זו
    כמו האיטלקים,הספרדים,וכל אירופה.....כולם עצלנים גמורים.ארה" ב מחקה את החוב שלה לסינים התמימים....אז למה רק אני מחזיר חובות?1027 כנגד 1?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי