פישר מזהיר ופועל - איך זה משפיע על תשואות האג"חים?

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מתייחס לצעדים האחרונים הלא צפויים של בנק ישראל. מהם הצעדים העתידיים לשיפור המצב בשוק?
יניב פגוט | (3)

בנק ישראל נקט בחודש ספטמבר בצעד לא צפוי של הפחתת ריבית הבסיס לרמה של 3%. פעולה שבאה בניגוד בולט לתחזיות ולא פחות חשוב מכך בניגוד לנתונים הגלויים לציבור הרחב. אין ספק כי נראה שהלחצים האינפלציוניים במשק במגמת דעיכה. מצב זה מאפשר לבנק המרכזי להקדיש את מירב תשומת ליבו לטיפול באתגרי המשברים הגלובליים והשלכותיהם על צמיחת השוק המקומי.

אוזנינו ועינינו רגישות לתמרורי האזהרה אשר מציב הנגיד פישר באשר לסכנות הטמונות בהתפשטות משבר החובות באירופה. יחד עם זאת, למרות שדעתנו דומה, אנו מעריכים כי פישר ימתין לכל הפחות חודש נוסף בטרם ימשיך ויפחית את הריבית. ההמתנה של פישר תאפשר לו לבחון את צעדי הטרויקה בטיפול במשבר החובות באירופה, טיפול אשר אמור להגיע לשיאו בתחילת חודש נובמבר, עת תושק תוכנית ענק לייצוב המערכת הפיננסית באירופה.

במידה והשווקים הפיננסיים יאמצו את התוכנית "כפתרון הזהב" והשווקים יתייצבו, פישר לא יידרש להפחית את הריבית באופן מיידי ואילו. במקרה של איבוד אמון השווקים בתוכנית החילוץ ובפעולת המנהיגות הכלכלית, פישר יהיה שם בכדי להפחית את ריבית הבסיס.

אנו חוזרים על תפישתנו לפיה בתרחיש של אסקלציה במשבר החובות הגלובלי, הבנק המרכזי המקומי עשוי להצטרף לידידיו מעבר לים ולבצע הרחבה כמותית. זאת באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות ארוכות, אולם על זה נאמר חזון למועד. באשר לאינפלציה הממותנת והנטייה להפחתת ריבית במשק אנו עקביים בהערכתנו כי הן מהוות כר נוח להארכת תיק האג"ח הממשלתי.

פוטנציאל רווחי ההון באפיקים ממשלתיים מוגבל ועומד על 2%-3% במח"מים ל-10 שנים באפיקים הצמודים והשקליים. אולם בעולם ריביות נמוכות בו אנו פועלים, מדובר על ריבית שנתית בפיקדון ולפיכך אין לזלזל בכך.

בנוסף, "הזחילה" השוטפת באפיקים אלה תורמת 1.5%-2% בשנה, ביחס לאפיקי החוב הממשלתי הקצר, "המחיר" המיידי הכרוך בהארכת תיק האג"ח הממשלתי הוא תנודתיות מוגברת. אולם נוכח התנודתיות הבלתי נסבלת באפיקי ההשקעה החלופיים, נראה כי התנודתיות של אג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך הינה סבירה.

עליית התשואות האחרונה באפיקי החוב הארוכים בארה"ב הינה, להערכתנו, בגדר "תיקון טכני" נקודתי, בעל פוטנציאל מוגבל לעלית תשואות נוספת של 30-50 נקודות בסיס בלבד, ולא מדובר בשינוי מגמה בתשואות החוב הארוכות של אג"ח ארה"ב.

אנו סבורים כי הריבית האפסית בארה"ב, אשר צפויה להישמר בשנתיים הקרובות בצוותא עם אינפלציה ממותנת, כתוצאה מצמיחה כלכלית איטית בארה"ב והשלכות Operation Twist על עקום התשואות, מבטיחות תשואות נמוכות בחלקו הארוך של העקום בארה"ב. פרמיית הסיכון, בין האג"ח הישראלי הממשלתי ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקני, עומדת על כ-240 נקודות בסיס. אנו מעריכים כי המשך הרגיעה הביטחונית יכולה וצריכה להביא מרווח זה אל מתחת לרף 200 נקודות הבסיס.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עומרי 19/10/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    את הנורות האדומות ולא להתעלם מהן, קראתי על זה בפוסט פה: https://www.askmizrahi-tefahot.co.il/?p=14948
  • ל -1 " עומרי" כמה שילמו לך על הפרסומת? (ל"ת)
    ון 22/10/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
  • אורי 23/10/2011 00:18
    שלא לדבר על לילחוץ על הלינק ולקבל את הקישור ...
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.