פישר מזהיר ופועל - איך זה משפיע על תשואות האג"חים?
בנק ישראל נקט בחודש ספטמבר בצעד לא צפוי של הפחתת ריבית הבסיס לרמה של 3%. פעולה שבאה בניגוד בולט לתחזיות ולא פחות חשוב מכך בניגוד לנתונים הגלויים לציבור הרחב. אין ספק כי נראה שהלחצים האינפלציוניים במשק במגמת דעיכה. מצב זה מאפשר לבנק המרכזי להקדיש את מירב תשומת ליבו לטיפול באתגרי המשברים הגלובליים והשלכותיהם על צמיחת השוק המקומי.
אוזנינו ועינינו רגישות לתמרורי האזהרה אשר מציב הנגיד פישר באשר לסכנות הטמונות בהתפשטות משבר החובות באירופה. יחד עם זאת, למרות שדעתנו דומה, אנו מעריכים כי פישר ימתין לכל הפחות חודש נוסף בטרם ימשיך ויפחית את הריבית. ההמתנה של פישר תאפשר לו לבחון את צעדי הטרויקה בטיפול במשבר החובות באירופה, טיפול אשר אמור להגיע לשיאו בתחילת חודש נובמבר, עת תושק תוכנית ענק לייצוב המערכת הפיננסית באירופה.
במידה והשווקים הפיננסיים יאמצו את התוכנית "כפתרון הזהב" והשווקים יתייצבו, פישר לא יידרש להפחית את הריבית באופן מיידי ואילו. במקרה של איבוד אמון השווקים בתוכנית החילוץ ובפעולת המנהיגות הכלכלית, פישר יהיה שם בכדי להפחית את ריבית הבסיס.
אנו חוזרים על תפישתנו לפיה בתרחיש של אסקלציה במשבר החובות הגלובלי, הבנק המרכזי המקומי עשוי להצטרף לידידיו מעבר לים ולבצע הרחבה כמותית. זאת באמצעות רכישת איגרות חוב ממשלתיות ארוכות, אולם על זה נאמר חזון למועד. באשר לאינפלציה הממותנת והנטייה להפחתת ריבית במשק אנו עקביים בהערכתנו כי הן מהוות כר נוח להארכת תיק האג"ח הממשלתי.
פוטנציאל רווחי ההון באפיקים ממשלתיים מוגבל ועומד על 2%-3% במח"מים ל-10 שנים באפיקים הצמודים והשקליים. אולם בעולם ריביות נמוכות בו אנו פועלים, מדובר על ריבית שנתית בפיקדון ולפיכך אין לזלזל בכך.
בנוסף, "הזחילה" השוטפת באפיקים אלה תורמת 1.5%-2% בשנה, ביחס לאפיקי החוב הממשלתי הקצר, "המחיר" המיידי הכרוך בהארכת תיק האג"ח הממשלתי הוא תנודתיות מוגברת. אולם נוכח התנודתיות הבלתי נסבלת באפיקי ההשקעה החלופיים, נראה כי התנודתיות של אג"ח ממשלתי בעל מח"מ ארוך הינה סבירה.
עליית התשואות האחרונה באפיקי החוב הארוכים בארה"ב הינה, להערכתנו, בגדר "תיקון טכני" נקודתי, בעל פוטנציאל מוגבל לעלית תשואות נוספת של 30-50 נקודות בסיס בלבד, ולא מדובר בשינוי מגמה בתשואות החוב הארוכות של אג"ח ארה"ב.
אנו סבורים כי הריבית האפסית בארה"ב, אשר צפויה להישמר בשנתיים הקרובות בצוותא עם אינפלציה ממותנת, כתוצאה מצמיחה כלכלית איטית בארה"ב והשלכות Operation Twist על עקום התשואות, מבטיחות תשואות נמוכות בחלקו הארוך של העקום בארה"ב. פרמיית הסיכון, בין האג"ח הישראלי הממשלתי ל-10 שנים לבין מקבילו האמריקני, עומדת על כ-240 נקודות בסיס. אנו מעריכים כי המשך הרגיעה הביטחונית יכולה וצריכה להביא מרווח זה אל מתחת לרף 200 נקודות הבסיס.
- 1.עומרי 19/10/2011 14:02הגב לתגובה זואת הנורות האדומות ולא להתעלם מהן, קראתי על זה בפוסט פה: https://www.askmizrahi-tefahot.co.il/?p=14948
- ל -1 " עומרי" כמה שילמו לך על הפרסומת? (ל"ת)ון 22/10/2011 15:01הגב לתגובה זו
- אורי 23/10/2011 00:18שלא לדבר על לילחוץ על הלינק ולקבל את הקישור ...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
