טרכטנברג יושיע? "165 אלף יח"ד - ייקח שנים לבנות ועד אז שוב תהיה בעיה בהיצע"

מומחי הנדל"ן מתייחסים למסקנות הצפויות: "היישום הוא פוליטי בעיקרו; כלל לא מתייחסים לשיעור המיסים הגבוה שרוכשי הדירות נאלצים לשלם"
לירן סהר | (18)

הערב בשעה 17:00 יוצגו מסקנות ועדת טרכטנברג בפני הציבור, זאת לאחר שאמש פורסמו 10 העקרונות המנחים. רגע לפני הפרסום, מומחים בתחום הנדל"ן מתייחסים למסקנות הצפויות ומטילים ספק ביכולתן להוביל לשינוי כיוון בענף.

"בנייה של 165 אלף יחידות דיור היא יעד שאפתני", אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. "ייקח לפחות 5 שנים להכשיר את כולן ועוד 7-8 שנים עד שייבנו, בתקופה זו יצטרפו לשוק עוד 300 אלף בתי אב ושוב נהיה בבעיה". לדבריו, הטלת קנסות על דירות ריקות אינה בר ביצוע, מאחר והרשויות המקומיות דלות בתקציבים ולא יצליחו לתאם מול חברת חשמל וחברת המים את הנתונים. "עוד עשויים להיווצר מצבים אבסורדיים של הטלת קנסות על זקנים שגרים בבתים גדולים ובקושי משתמשים בחשמל או במים."

עוד מוסיף דנוס כי הטלת קנסות על יזמים ש"יושבים" על קרקעות מבלי לבנות היא בעייתית. "פעמים רבות העיכוב בבנייה נובע בשל עיכוב מצד הרשויות במתן אישורים. במקום להטיל 10% מס על יזמים שלא פעם לא מוציאים היתרי בנייה בשל חוסר ביקוש, יש להטיל מס רכוש של כ-2% משווי הקרקע ואז לא יחזיקו בקרקעות."

עדינה חכם מנכ"לית אנגלו סכסון אומרת כי "חלק גדול מההחלטות ומההמלצות כרוכות בחקיקה ובאישורן של ועדות שונות בכנסת, ובמידה ואלו לא יעשו כן, ממילא לא ישתנה דבר. הדבר החשוב ביותר הוא קביעת לוחות הזמנים לחקיקת החוקים הרלוונטיים, מתן "דד ליין". המלצת הועדה "להעניש" בעלי דירות ריקות מפריעה לי מאוד, מאחר ולכל אחד מאיתנו קיימת זכות הקניין, ולמה להעניש מישהו שבחר להשקיע כספו בנדל"ן? במקום זאת היתה צריכה הועדה לחפש דרך חיובית לעודד את אותם בעלי דירות להשכיר את הנכסים שלהם, למשל באמצעות הקלות במס או הנחה בארנונה, במקום כפל הארנונה שקבעו. יישומן של המלצות הועדה הוא פוליטי בעיקרו ולכן נצטרך לחכות ולראות איך הממשלה תביא אותן לידי יישום."

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    לא להוריד את הריבית!! מחירי הנדל" ן שוב יזנקו (ל"ת)
    דן 27/09/2011 08:20
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    חוק הוו" דלים כבר מופעל . (ל"ת)
    א.מ 27/09/2011 07:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מעוז 26/09/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
    חולדאי תדאג לתושבי תל אביב ממעמד הביניים ותעזור לאשר 1500 יח' ' ד במקום 1288אם הוועדה המקומית לתכנון ובניה את הפרויקט ( לפי מה ששמעתי) תושבי מזרח העיר יתגמלו את חברי הוועדה בכלפי בבחירות הקרובות
  • 12.
    מעוז 26/09/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
    לאשר את פרויקט ארלוזורוב דפנה בוועדה המקומית מיד ולהעביר בוועדה המחוזית תוך עד שישה חודשים. וועדת המשנה לתכנון ובניה וראש העיר תל אביב תתעוררו אפשר להוסיף לתל אביב 1500 דירות תוך פרק זמן קצר שמהם 20% לדיור בהשג יד ולשכירות אנחנו מעמד הביניים מצדיעים לוועדה שהמליצה לקדם את הפרויקט במהירות. מספיק בירוקרטיה מספיק לשמוע לעשירי הווילות המקורשים והמאיימים ולהעביר את הפרויקט בוועדה הקרובה אחרי החגים. חברי הוועדה תצאו גברים עם ביצים ולנשים בוועדה תעבירו את הפרויקט ונצדיע לכן. שנה טובה מעמד הביניים ארלוזורוב דפנה
  • 11.
    אלף מם 26/09/2011 17:00
    הגב לתגובה זו
    כשמתברר שיש קרקע הם טוענים טענה תמוהה (מתוך מחשבה מתנשאת שאנו מטומטמים)שיקח 7-8 שנים עד שיבנו.למה? ולמה יו" ר השמאים תמיד עם הקבלנים?
  • 10.
    א.מ 26/09/2011 16:57
    הגב לתגובה זו
    שנים?
  • 9.
    1300 משפחות בהוד השר 26/09/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    עוול ,מעל 10 שנים עיכוב !!!! תב" ע הר/1302 בהוד השרון - תכנית שהוגשה להפקדה ע" י אדריכלים ומתכננים מהרשות המקומית הוד השרון,זה האבסורד שמשקף את בועת מחירי הדירות במדינת ישראל ובהוד השרון בפרט, וצריך לפנות בשטף של תלונות מכתבים ופניות על העוול המתמשך שנעשה למעל 1000 משפחות בישראל שגורם בין השאר לבועת מחירים בהוד השרון...למשרד הפנים למשרד השיכון לעיתונות לרשות המקומית הוד השרון משרד המישפטים ,איגודי קבלנים , משרדי ע" ד פניות הציבור בכל משרדי הממשלה וראש הממשלה.....צריך לעצור את העוול שנעשה לאלפי משפחות שרכשו זכויות בהר/1302כבר מעל 10 שנים בהוד השרון השטח של הר 1302 הינו שטח עירוני ,שכונתי שנועד מיסודו למגורים גם בבנייה רוויה, לא מדובר בפגיעה בשמורת טבע או חיסול שטחי הירוק בא" י ,אלא בתב" ע שמתוכנן לבנייה למגורים על מגרש ריק בלב שכונות מגורים אך במרחק סביר ונוח לתושבי המקום הנוכחיים התב" ע כולל שטחים ירוקים מובנים
  • 8.
    כותבי תרחישים 26/09/2011 15:29
    הגב לתגובה זו
    אין אופצייה אחרת -מלבד קראוואנים -בתוך3-6 חודשים- עד לגמר הבניייה הקבועה- היום בונים כ 38000 יחידות דיור, אפשר להגדיל הבנייה בעוד 20-30% דהיינו זה ימשך זמן של 3-5 שנים , ומה עד עז ??? רק עייר לא מבין זאת, עז מדוע השלטון לא מבחין בנושא ???- כי רוב אנשי השלטון בעלי הסמכות להחליט- נמצאים בפוזצייה- רק עיוור לא רואה - שימו לב למה שעשה ההפגנה למחירי הקוטג ,,,,, 4 כיווני אויר
  • 7.
    יעל 26/09/2011 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה גם יעלה פחות לא חייבים לקנות חמישה חדרים
  • 6.
    יעל 26/09/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    למה לא נותנים נקודת זיכוי מס למי שמלם משכנתא על דירה ראשונה ?
  • 5.
    יעל 26/09/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
    יש קרקעות ואפשר לבנות אבל בכוונה לא בונים משהוא מתעשר מהסיפור לאמ לא מבטלים את מס הרכישה לדירה ראשונה עד 100 מטר ?
  • 4.
    אלירם 26/09/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    אבל פוליטית לא רוצים.
  • 3.
    חירם 26/09/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    הפתרון האולטמטיבי המהיר ביור לתקופה זו. הקמתם מחדש של המעברות. יש להחזיר את כל המבנים הקימים ביו" ש ולהכשיר שטחים בתחום מדינת ישראל ובהם לישב את כל חסרי הדיור בעלויות נמוכות. ככה לאט לאט יתבססו הנערים ובעתיד יוכלו לבנות בתים קבועים. התשתיות שיהיו ברמה גבוהה.
  • 2.
    איציק 26/09/2011 14:12
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה סובבת במעגלים. אחרי עליות באות ירידות ומחסור מתחלף בעודף. העודף יווצר בעיקרו מאלה שיחליטו שכבר לא כדאי להשקיע בנדל" ן ובעיקר מאלה שלא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתא.
  • 1.
    צחי 26/09/2011 13:53
    הגב לתגובה זו
    למנוע תיאום מחירים
  • רעיון טוב (ל"ת)
    רון 26/09/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
  • שי 26/09/2011 15:25
    באתר רשות המיסים רשום כמה שולם בעבור כל מכירת דירה גם מקבלן וגם יד 2.
  • צודק (ל"ת)
    יפה 26/09/2011 14:03
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.