תחרות ה-Fast 50: חברות ההיי-טק הישראליות שצמחו בקצב ממוצע של 877%
חברת התקשורת תופין טכנולוגיות הוכתרה כחברת ההיי-טק הצומחת ביותר בתחרות ה-Fast 50 של Deloitte בריטמן אלמגור זהר - מכירותיה צמחו ב-6,343% ב-5 שנים. למקום השני הגיעה חברת האינטרנט וובספלאנט ושלישית דורגה חברת התוכנה קנשו.
תחרות ה-Fast 50 מדרגת מדי שנה את 50 חברות הטכנולוגיה הצומחות ביותר בישראל. 50 החברות שדורגו השנה צמחו ב-877% בממוצע בחמש השנים האחרונות וייצרו הכנסות מצרפיות בסך למעלה מ-15 מיליארד שקל, כאשר הכנסותיהן הכוללות של 10 החברות המדורגות במקומות הראשונים מסתכמות ב-350 מיליון שקל והן מעסיקות במצטבר כ- 850 עובדים.
מבין 50 החברות המדורגות השנה, 34 נכללו בדירוג בשנה שעברה ו-13 מתוכן נכללות בדירוג כבר ארבע שנים רצופות. דוגמא אחת מיני רבות היא חברת סרגון הנכללת בדירוג כבר למעלה מעשור ברציפות. בחינת תחומי הפעילות של החברות בדירוג השנה מעלה כי תחום התוכנה מוביל עם 38% מהחברות המדורגות, אחריו 18% מתחום התקשורת ו-12% הן בתחום מדעי החיים והן בתחום האינטרנט.
תחרות ה-Fast 50 נוסדה בעמק הסיליקון בקליפורניה בשנת 95' והפכה לסימן הצלחה בארה"ב. התחרות בוחנת כ-300 חברות טכנולוגיה, ציבוריות ופרטיות, לפי נתוני ההכנסות שלהן על פני 5 שנים, ומאתרת מתוכן את ה-50 הצומחות ביותר בישראל.
במקום הראשון הוכתרה חברת תופין טכנולוגיות (Tufin), ספקית מובילה של פתרונות לניהול תשתיות אבטחת מידע ורשתות בארגונים המאפשרים ייעול הניהול של מדיניות אבטחת המידע, כחברת הטכנולוגיה הצומחת ביותר בישראל.
"ענף ההיי-טק מהווה את קטר הצמיחה של המשק ואנו חייבים להבטיח המשכיות ורציפות שתעודד את צמיחתו ותרומתו למשק. חברות הפועלות בענף זה מייצרות מקומות עבודה המטפחים את ההון האנושי ומספקים תגמול גבוה ומסלולי קריירה - דבר המוביל לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים והקטנת הקיטוב המעמדי שהפך לבלתי סביר במהלך השנים האחרונות". כך אמר היום רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי ב- Deloitte בריטמן אלמגור זהר בתחרות ה-Fast 50 המסורתית שמקיימת פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר זו השנה ה-12.
במקום ה-2 בדירוג ממוקמת חברת וובספלאנט (WebsPlanet), חברת טכנולוגיה מובילה במתן פתרונות נוכחות דיגיטלית אינטגרטיבית אשר היגה צמיחה של 6,041% ב-5 שנים. במקום ה-3 נמצאת חברת קנשו (Kenshoo), אשר מייצרת פתרונות טכנולוגיים לניהול פרסום במנועי חיפוש וברשתות חברתיות עם שיעור צמיחה של 5,926%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
