יאיר סרוסי: "קיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם יש גם הזדמנויות רבות"
יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, וציון קינן, מנכ"ל הבנק, ארחו עשרות בנקאים בכירים מרחבי העולם, שהשתתפו בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון. במהלך הכנס, קיימו יאיר סרוסי וציון קינן מספר רב של מפגשים ושיחות עם ראשי בנקים ומשקיעים מרחבי העולם. בפגישות אלה בא לידי ביטוי המשך המגמה של ההתעניינות הגוברת מצד גורמים בשוק ההון העולמי במשק הישראלי.
מנכ"ל הבנק, ציון קינן, אמר כי הגידול בהשקעה בבנייה ובתשתיות הגדיל את חלק ההשקעות הריאליות בתוצר הלאומי של ישראל, ובמקביל, השיפור בשוק העבודה תרם להגדלת הביקושים ע"י משקי הבית. אתגר חשוב למדיניות הכלכלית הישראלית הוא להדגיש את סעיפי התקציב שהם תומכי צמיחה, על מנת שהמשק ימשיך לצמוח בקצב ממוצע של לפחות 4% בשנים הקרובות.
יאיר סרוסי הוסיף, כי בשיחות הביעו הבנקאים והמשקיעים הזרים עניין רב במערכת הבנקאית הישראלית, שהוכיחה חוסן רב והצליחה לעבור את המשבר הפיננסי העולמי ללא זעזועים ניכרים וללא היזקקות להזרמות ממשלתיות. עוד לפי יאיר סרוסי, "אין ספק שבשיחות עם בנקאים קיים הבדל בין אלה מאזור האירו לאלה מארה"ב. בארה"ב הבנקים המסחריים חזרו לשוק האשראי ומגדילים את הקווים באופן הדרגתי. מנגד, באירופה רואים נסיגה מסוימת בתחום זה, וזאת על רקע המשבר שם".
"נכון שקיימים גורמי אי ודאות רבים, אולם תפיסתי היא שתקופות כאלו מזמנות גם הזדמנויות .עלינו הבנקאים אחריות למצוא את האיזון הנכון בין הסיכונים שטמונים במשבר הגלובלי לבין ההזדמנויות העסקיות החדשות שנוצרות בתקופות כאלו", אמר סרוסי.
הבנקאים והמשקיעים הזרים ציינו לחיוב את הריסון התקציבי בישראל והמדיניות האחראית של האוצר ובנק ישראל. חלק גדול ממשקי מדינות המערב סובלים מגרעונות תקציביים גבוהים, הגורמים לעלייה ביחס החוב הציבורי לתוצר, בעוד שבישראל הגירעון בתקציב הממשלה נמצא תחת שליטה, והשנה הוא צפוי להסתכם בכ-3% מהתמ"ג, וכאמור לעיל יחס החוב הציבורי לתוצר נמצא במגמת ירידה שהיא מאד מבורכת. המצב הפיסקאלי הטוב יחסית יאפשר לממשלה מרחב תמרון, במקרה שהפעילות הכלכלית הגלובלית תסבול מהאטה נוספת, מעבר לתחזיות הנוכחיות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
