המומחים פאסימיים: "יוון צריכה להכריז על דיפולט ולעזוב את גוש האירו"
לקראת פתיחת שבוע המסחר באירופה המומחים נשמעים פאסימיים באשר לפתרון נראה לעין במשבר החובות המהדהד ביבשת. מספר מדינות ביבשת מקבלות עזרה מהאיחוד האירופי כאשר חדלות פירעון מרחפת מעל יוון. וכל זאת בסביבה עם ריבית כמעט אפסית.
"המשבר האירופי יותר חמור מהמשבר של 2008", אמר סורוס בהופעתו בכנס של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. "התערבות הסמכויות ב-2008 היתה במקום", אמר סורוס וקרא לנקיטת צעדים לפיתרון משבר החוב באירופה, "אני מקווה מאוד שראשי המדינה של המדינות החברות יכירו זה", אמר. "זה יפתח את הדרך להתגברות על המשבר". בין הצעותיו הקודמות הקמה של משרד אוצר מאוחד.
רוביני מעריך כי יוון תעשה את הדבר הכי טוב אם תכריז על פשיטת רגל ותעזוב את גוש האירו ושאירופה צריכה להגביר את אמצעי הצנע שנוקטת ביבשת. נביא הזעם ממשיך בתיאורטיית התחתית הכפולה שלו מזה שלוש שנים ואף מזהיר מתסיסה של מעמד הביניים "כפי שקרה בישראל".
בראיון ברשת CNBC אמר גם סורוס כי מספר חברות בגוש האירו עלולות לפשוט רגל ולעזוב את גוש האירו אך דבריו אלו נתפסים כמי שמדבר מפוזיציה ולא נאמרו בעקביות כמו רוביני.
פורטוגל - הבאה בתור?
הכלכלן הראשי בסאקסו בנק, סטין ג'ייקובסן, ביקר בליסבון ושיתף ברשמיו. "בליסבון מדברים על המשבר בזמן שמזמינים עוד בקבוק יין", כתב. ג'ייקובסן טוען כי באירופה הפכו את מילותיו המפורסמות של ג'ון פ' קנדי: "שאל מה אתה יכול לעשות עבור המדינה שלך" ל"דרוש מהמדינה שלך לעשות בשבילך".
ג'ייקובסן מציין כי החוקה פורטוגזית במפורש מתייחס פורטוגל כמו "מדינה סוציאליסטית דמוקרטית" כאשר כדי לשנות זאת הפרלמנט צריך רוב של שני שלישים, והם לא הצליחו לקבל את זה בגלל המפלגה הסוציאליסטית.
מבט לעתיד
ג'ים אוניל יו"ר גולדמן זאקס, מציין כי השווקים כעת מחפשים פתרונות רחבים יותר כמו המפגש השנתי של קרן המטבע יתקיים, עם מספר רב של קובעי המדיניות המצביע על כך שמפגש G20 בנובמבר יהיה אירוע גדול.
ההצלחה של G20 בלונדון באביב 2009 ותפיסתו כאירוע מפתח שסייע להתאוששות הגלובלית מטפחת תקוות רבות בלב המשקיעים. "נראה אם השווקים ישלימו עם תקופת חסד בת שישה שבועות. אני יכול רק להאמין, שבינתיים קובעי המדיניות יצטרכו להפיח בשווקים תקווה באשר למה שעלול להגיע בנובמבר, ולאחר מכן לא לאכזב".
- 3.ראית המציאות לא תזיק לאף אחד המתעלמים יסבלו (ל"ת)mili 25/09/2011 17:26הגב לתגובה זו
- 2.לא יתכן אירו כזה חזק עם בעיות קשות זה פוגע בם (ל"ת)פיסקליסט 25/09/2011 17:16הגב לתגובה זו
- 1.בנטוב 25/09/2011 16:28הגב לתגובה זוכסף לפיתרון המשבר אולאי תחכו בסבלנות ותפסיקו ליצר עוד פסימיות ולהשחיר את התיקווה אני מאמין שבימים הקרובים ניראה פיתרונות כאלה ואחרים שיפיחו תיקווה ויפיגו חששות ואז בימקום להיתעסק בטוב ניצטרך להיתעסק בלימחוק את הרע ואת השחור שצבעתם ליצר מצב של המתנה והיתבהרות המצב זאת המשימה כעת
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
