הלמן-אלדובי: "המצב טוב יותר מ-2008, אולם לפסיכולוגיה תפקיד מרכזי"

"קיימת כיום תופעה בארה"ב בארה"ב קרתה רק 20 פעמים מאז 1953 וב- 16 פעמים זה הוביל לעליות שערים", אומרים בהלמן אז איפה לשים את הכסף?
סתיו שירייב | (12)

"קיימים לא מעט נכסים פיננסים אשר נסחרים בבורסה מתחת לשוויים הכלכלי גם בתרחישים של האטה או מיתון", כותבים היום (א') כלכלני הלמן-אלדובי בסקירה השבועית.

כלכלני בית ההשקעות מעריכים כי התנודתיות תימשך עד למתן פתרון לחוב היווני. "יחד עם זאת" אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, "קיימים לא מעט נכסים פיננסים אשר נסחרים בבורסות מתחת לשווים הכלכלי גם בתרחישים של האטה או מיתון". לדבריו, "כמובן, שבשווקי ההון אשר לפסיכולוגיה יש תפקיד מרכזי בטווח הקצר ולכן שווי כלכלי גבוה משווי שוק לא מבטיח עליות שערים".

"תשואת הדיבידנד של S&P500 גבוהה משל אג"ח ארה"ב ל10 שנים. "תופעה זו קרתה רק 20 פעמים מאז 1953 וב- 16 פעמים זה הוביל לעליות שערים אומר הלמן. ברם, להערכתו, אי הבהירות בקשר לעתידה הכלכלי של אירופה, עתיד גוש היורו, עתיד מערכת הבנקאות האירופאית והעולמית תקשה על עליות שערים בטווח הקצר".

בנוגע למשבר החוב ביוון פתרון קצר-טווח כגון הזרמת הון נוספת לוון יביא לעליות בטווח הקצר ופוטנציאל לאסון בטווח הרחוק. פתרון יצרתי ארוך טווח אשר יטמון בחובו פתרון מלא לבעיית החוב היווני יאפשר לשווקים לקחת נשימה עמוקה ולהתאושש. "לצערנו" אומר הלמן, "פתרון כזה מצריך חשיבה מחוץ לקופסא אשר איננה שכיחה אצל פוליטיקאים אשר מעדיפים פתרונות פשוטים, מובנים וקצרי טווח

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    להזכירכם, ב-1340 הלמן אדובי המליצו לקנות (ל"ת)
    עידו 26/09/2011 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבי 25/09/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    נחכה וניראה מה יותר גרוע ממה,אל תיזרקו סתם דברים באויר.
  • 9.
    רמי 25/09/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    כאשר החשיפות האדירות לבנקים בחו" ל ולאחיגים זבל של דיסקונט,מזרחי,לאומי,,הבינלאומי ועוד,יבינו שאתם פועלים תחת אינטרנטיות וחשש לפדיונות הקרנות אצלכם. להזכירכם הלבן דובי יושב בשורט על טאאור כבר שנה וחצי.
  • 8.
    ראש וחצי 25/09/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    מר הלמן,כל דבר בסוף מוביל לעליות אבל תוסיף בטווח של שנה שנתיים...עד אז זה סתם תיקונים
  • 7.
    חיים כהן 25/09/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    הגעגועים יהיו חזקים למדדים הללו.
  • 6.
    בשבוע הבא יוון על הקרשים.סוף גוסס למות. (ל"ת)
    טורקי 25/09/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פסיכולוג 25/09/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
    הוא שמקבל החלטות.
  • 4.
    כבר נאמר על שתי התקופות " זה נבלה וזה טריפה" (ל"ת)
    הסטוריון 25/09/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוקי 25/09/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    המצב הרבה יותר מסוכן ב 2008, שם היתה קריסת לימן ברדר,כאן יתכנו קריסות מספר מדינות חשובות באירופה,ואנו במדדים גבוהים מאד ביחס לשם.
  • 2.
    אתה צודק ב100 אחוז אבל מה עושים להפיג חששות (ל"ת)
    בנטוב 25/09/2011 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 25/09/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
    המצב הרבה יותר גרוע, הפתרונות של האמריקאים מוצו במלאום וכנ" ל באירופה. אנחנו מבודדים בעולם, כל ניצוץ קטן כאן ילקח את האויבים למילחמה גדולה.
  • מסכים איתך !! (ל"ת)
    **** 25/09/2011 14:45
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.