אחרי נפילה של 15%, האם הזהב זה 'קניה' או עוד סכין נופלת?
ב-6 לספטמבר, נרשם ערכו הגבוה ביותר של מחיר הזהב אי פעם - 1,923.7 דולר לאונקיה. לאחר מכן בעקבות התיקון החד במחירי הסחורות, ירד מחירו בכמעט 15% ל-1,640 דולר לאונקיה. מחיר הזהב מתייחס לאונקיית טרוי, השקולה ל-31.1 גרם. כך שאם מתרגמים את המחיר לשקלים, המחיר האחרון שקול לכ-196 שקל לגרם.
מחיר הזהב עלה עלייה תלולה מתחילת 2002, מאז מחירו עמד על 279 דולר לאונקיה. בהמשך הוסיף וזינק המחיר ב-488%, וב-12 החודשים האחרונים אף עלה מחירו ב-25.6%. יש לציין שבמחירים ריאליים מתואמים לאינפלציה, היה מחיר הזהב גבוה אף יותר בעבר: מחירו בתחילת 1980, 850 דולר לאונקיה, שקול ל-2,226 בדולרים של ימינו. כדי להעריך לאן יפנה מחיר הזהב, ננתח את הגורמים המשפיעים על מחירו:
תכשיטים
בזהב משתמשים בעיקר לתכשיטים. אבל כשמחירו עולה, יורד הביקוש לתכשיטים. הזהב פשוט יקר מדי והצרכנים מחפשים תחליפים זולים יותר, כמו כסף ופלדיום, שהתערובת שלו עם הזהב מכונה זהב לבן. אם ב-2001, כשהיה המחיר הממוצע של הזהב 272 דולר לאונקיה, נצרכו בתכשיטים 80.6% מצריכת הזהב העולמית, שהסתכמה ב-3,732 טון. ב-2010, כשהיה המחיר הממוצע של הזהב 1,240 דולר לאונקיה, נצרכו לתכשיטים רק 50.8% מהצריכה העולמית, שהסתכמה ב-3,971 טון.
מצד אחד, בכל הנוגע לצריכת תכשיטים, מחיר הזהב הנוכחי יכול להרתיע קונים פוטנציאלים רבים. מצד שני, החודש החלה עונת החגים. לכן יצרני התכשיטים בהודו צופים כי למכירות רבות של תכשיטי זהב במדינה תירשם עלייה נוספת של כ-25% במהלך עונת הפסטיבלים, הנחשבת לתקופה בת מזל לרכישת המתכת היקרה.
פסטיבל איד (Eid) מתקיים השנה בספטמבר. לאחריו מתקיים פסטיבל דיוואלי (Diwali) באוקטובר. הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם ונהוג לחלק מתנות מזהב באירועים ובחגים. בהמשך לכך, עונת החתונות המסורתית בהודו נעה סביב עונת החגים.
גם מזג האוויר הוא גורם חשוב. גשמי המונסון היו השנה גשמי ברכה, ואנליסטים מצביעים על כך שהיבול הטוב הוביל להכנסות במגזר החקלאי של הודו. זה בתורו ייתן תנופה לכל קטגוריות הקמעונאות, כולל מכירות של תכשיטי זהב. הודו הגדילה את צריכת הזהב שלה ב-12 החודשים המסתיימים בסוף מארס 2011 ל-1,035 טון, ב-20.4% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד.
השקעה
הסיבה העיקרית למחירו הגבוה של הזהב כיום, הוא הביקוש הרב לזהב לצורכי השקעה. ביקוש הבא מכיוונם של משקיעים המחפשים מקלט בטוח לכספם, נוכח החששות מפני התפרצות עתידית של אינפלציה, עקב משבר החובות של יוון ומדינות אירופיות נוספות, התערערות האמון במערכת הבנקאות העולמית לאחר משבר הסאב-פריים ופשיטת הרגל של "ליהמן ברדרס" ב-15 בספטמבר 2008 ואבדן האמון ב"כסף נייר".
בניגוד למגמה בתכשיטים, כשמחיר הזהב עולה, הביקוש להשקעה במטבעות, במטילים ובקרנות סל המשקיעות בזהב ממשי, דווקא עולה, בבמיוחד כשהידיעות באמצעי התקשורת על הנסיקה במחירי הזהב מושכות משקיעים נוספים. ב-2001 רק 9.6% מהצריכה העולמית הייתה למטבעות ולמטילי זהב להשקעה ועדיין לא נסחרו כלל קרנות סל לזהב. לעומת זאת, ב-2010 שימשו 28.9% מצריכת הזהב העולמית למטבעות ולמטילים להשקעה ו-8.5% לקרנות סל.
בשנים האחרונות היצע מטבעות הזהב מסוג הנשר האמריקני, אינו עונה על הדרישה העצומה של המשקיעים והאספנים. למרות מכירתן בפרמיה על מחיר הזהב והמ ט ? ע ה האמריקנית עובדת בתפוקה מכסימלית. כך שלאור המצב הכלכלי העולמי כיום, הביקוש הרב לזהב לצרכי השקעה צפוי להימשך.
בנקים מרכזיים
בנקים מרכזיים של מדינות מחזיקים חלק מעתודות המטבע שלהן במטילי זהב. הבנק המרכזי של ארצות הברית מחזיק בכמות הגדולה ביותר, 8,133 טון, המהווים 74% מהעתודות שלו, והשיקולים לתפוקה העולמית ממכרות ב-3.5 שנים.
הבנק המרכזי של גרמניה מחזיק 3,402 טון זהב, 70% מהעתודות שלו. בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, כשהיו מחירי הזהב נמוכים, הקטינו הבנקים המרכזיים את החזקותיהם בזהב. הגדילה לעשות ממשלת בריטניה, שבשנת 1999 מכרה 395 טון זהב במחיר של 275 דולר לאונקיה, ב-17.3 מיליארד דולר (פחות מערך הזהב היום).
כדי למנוע ירידה תלולה בערך ההחזקות, הגיעו הבנקים המרכזיים ל"הסכם וושינגטון לזהב" WAG, המגביל את סך כל המכירות של זהב על ידי הבנקים המרכזיים, ל-500 טון לשנה. כיום להסכם זה אין כל משמעות. הבנקים המרכזיים הפכו בשנים האחרונות לרוכשים נטו של זהב, בייחוד הבנקים המרכזיים של סין, דרום קוריאה ומדינות דרום מזרח אסיה נוספות. הדבר מלמד שהבנקים המרכזיים מעריכים כיום, שהשקעה בזהב היא השקעה טובה לאורך זמן.
שימוש תעשייתי
כ-12% מצריכת הזהב העולמית משמש לתעשייה, בעיקר בתעשיית האלקטרוניקה. מכיוון שהזהב הוא מוליך מעולה של חשמל שאינו מחליד, משתמשים בו בעיקר למגעים במחשבים, בטלפונים סלולאריים ובמוצרי אלקטרוניקה נוספים. השימוש בזהב למטרה זו אינו עתיד להשתנות.
היצע
כמות הזהב המופק ממכרות נשארה די קבועה בעשור האחרון, כ-2,500 טון לשנה. סין הייתה המפיקה הגדולה ביותר ב-2010, אחריה אוסטרליה וארצות הברית. דרום אפריקה, שהייתה מפיקת הזהב הגדולה ביותר בעבר והפיקה 67.7% מהכמות העולמית ממכרות ב-1970, הפיקה רק 7.6% מהכמות העולמית ב-2010. בין הסיבות לכך נמצא המחסור באספקת חשמל. מחסור הפוגע בפעילות המכרות. כמו כן, נמצאת גם ירידה בבטיחות המכרות שלה (כמה מהם מהמסוכנות בעולם).
עלות הפקת הזהב הממוצעת ממכרות קיימים מוערכת בכ-950 דולר לאונקיה. כ-40% מהיצע הזהב העולמי מגיע ממיחזור זהב מגרוטאות של מכשירי אלקטרוניקה ותכשיטים ישנים. מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה, שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כלשהו על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב על פני האדמה בעולם כיום היא כ-163,000 טון: כ-18% שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות, כ-51% בידי אנשים פרטיים בצורה של תכשיטים, כ-17% במטילי זהב, במטבעות ובמדליונים לצורכי השקעה, כ-12% במגזר התעשייתי ו-2% בשימושים שונים אחרים.
עתודות הזהב שעדיין לא נכרה, מוערכות ב-51,000 טון. כלומר, יותר מ-75% מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע. לפי קצב הכרייה הנוכחי, כ-2,500 טון לשנה, יספיק הזהב רק לעוד 20 שנה. בנוסף, אם ניקח את פוטנציאל עתודות הזהב, גם כאלה שלא הוכחו, המוערך ב-100,000 טון, יספיק הזהב ממכרות לעוד 40 שנה בלבד.
מכל האמור לעיל נראית הגיונית המלצת המומחים ליחד חלק מתיק ההשקעות לזהב. אמנם אם ישתנה האקלים הכלכלי העולמי, מחיר הזהב יכול גם לרדת. אבל לאורך זמן צפוי הזהב לשמור על ערכו ואף להגדיל אותו.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
לנוכח האכזבה מתכנית הבנק המרכזי האמריקני לעידוד הכלכלה, החשש מכניסת המשק האמריקני למיתון ומשבר החובות האירופי המתמשך, צנחו שוקי ההון בעולם ובארץ בשבוע שעבר בצורה תלולה. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, רשם בשבוע שעבר את הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז מאי 2008 - 8.7%.
בטבלה להלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים:
איך משקיעים בזהב?
תעודות סל בישראל
בארץ נסחרות תעודות הסל הבאות על הזהב:
מבט זהב, פסגות סל זהב, קסם זהב, הראל סל זהב ותכלית זהב. כולן השיגו תשואה של קרוב ל-30% מתחילת השנה.
קרן סל בארצות הברית
קרן הסל הסחירה ביותר לזהב, SPDR Gold Shares, משקיעה בזהב ממשי. מלאי הזהב שהקרן מחזיקה כיום, כ-1,200 טון, גדול יותר מהחזקות כל אחד מהבנקים המרכזיים של סין, שווייץ ויפן. הקרן נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, ודמי הניהול הם 0.4% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.
בהזדמנות זאת אני מאחל שנה טובה ומאושרת לכל הקוראים.
- 7.אחד העם 27/09/2011 11:47הגב לתגובה זויש לה זיכיונות לחיפוש ופיתוח מכרות זהב ומתכות יקרות באלסקה וקולומביה הבריטית. אודה על חוות דעתך על החברה שהתממשה לאחרונה ?!
- 6.שונרא 26/09/2011 05:47הגב לתגובה זוהתיקון לכיוון 1200 נראה יותר מסביר .העלייה האחרונה בשנות ה-80 הגיע ל900 לאונקייה והנמוך 242 לאונקיה .
- 5.אריה 25/09/2011 21:57הגב לתגובה זותודה רבה
- 4.אריה 25/09/2011 21:56הגב לתגובה זוקיימת תעודת סל לנחושת שנסחרת בברסת ניו יורק כמניה לכל דבר, התעודה: iPath DJ AIG Copper TR סימול JJC
- 3.שלמה 25/09/2011 19:54הגב לתגובה זואך מה עם התשובה? שלא מצאתי אף מילה לגביה במאמר המפורט
- בני 26/09/2011 13:12הגב לתגובה זולאריה שלום, האם השקעה בכסף עדיפה על השקעה בזהב ? אודה לתשובתך. שנה טובה.
- 2.יצחק 25/09/2011 19:18הגב לתגובה זובאזה סל קיים סחירות נחושת mail edel40" walla.com thanks
- 1.כאחד המשקיעים 25/09/2011 18:50הגב לתגובה זוהכתבות המעניינות והמקיפות שלך היו חסרות לי כמים במדבר. תמשיך ככה!

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
