בהפרש של חודשיים בלבד: תקלה נוספת ב'ים-תטיס' - צפויה להפתר תוך שעות
בשעות הבוקר נרשמה תקלה באחד ממדחסי הגז שממוקם על אסדת ים תטיס, האסדה היחידה שמזרימה גז טבעי לישראל, אולם לפי הערכות לא צפוים שיבושים ברשת החשמל הארצית.
נזכיר כי גם לפני כחודשיים התרחשה באתר נתקלה לאחר שמערכת המחשוב של אסדת ים תטיס כיבתה עצמה בפתאומיות דבר אשר הוביל להפסקת אספקת הגז לישראל, אלא שלאחר זמן קצר המערכת שבה לפעולה.
גורמים בשוק האנרגיה הישראלי מעריכים כי התקלה תיפתר תוך שעות ספורות וכי לא צפוים שיבושים בהספקת החשמל במהלך סוף השבוע, שכן לאור העובדה כי הצריכה הממוצעת בסופי שבוע נמוכה משמעותית מבימי חול.
מאז תחילת יולי, אז אירע הפיגוע החבלני הרביעי במערכת הולכת הגז המצרית, נושא מאגר ים תטיס את משק האנרגיה של ישראל על כתפיו.
נציין כי לאחרונה משרד התשתיות מנסה לגוון את מקורות הגז של ישראל ומאיץ את הקמת המצוף התת ימי (Buoy) מול חופי חדרה. כחודש לאחר שאושרה התוכנית על ישי משרד התשתיות וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), גם המועצה הארצית לתכנון ובנייה נתנה אור ירוק ואישרה להקים את הפרוייקט.
- 9.צפירת הרגעה - התקלה תוקנה לפני שעה !!! (ל"ת)יעקב 23/09/2011 18:26הגב לתגובה זו
- 8.מופסד 23/09/2011 14:52הגב לתגובה זוריסקו את הענף,סמכו על מדינת אויב....העיקר שהעלו את דרוגנו הכלכלי ואת המיסוי על דבר שלא קיים ל80%.
- 7.יפה 23/09/2011 13:57הגב לתגובה זובלי להחריג את תמר המדינה היה בעלטה
- 6.תושבי זכרון יעקב 23/09/2011 12:39הגב לתגובה זויש קדימות לצורך המדינה על פני האינטרסים הצרים שלכם. אני תקווה כי גם אתם מבינים כיום כי ההפגנות שלכם היו לא לעניין .
- 5.כוונות?! 23/09/2011 12:32הגב לתגובה זואין תקלות סתם ....
- 4.איפה נקודה הקליטה בצפון? (ל"ת)פול 23/09/2011 12:21הגב לתגובה זו
- ימנה 23/09/2011 13:55הגב לתגובה זו20000 מקומות עבודה מכובדים תביא אוכלוסייה חדשה ופיתו אזורי
- 3.אין מה לדאוג , תמיד יש את הגז ממצרים !!! (ל"ת)ששינסקי 23/09/2011 11:22הגב לתגובה זו
- 2.למי שייך נועה.... (ל"ת)po 23/09/2011 11:05הגב לתגובה זו
- נועה שייכת לדלק קידוחים אבנר ונובל (ל"ת)ימנה 23/09/2011 13:53הגב לתגובה זו
- 1.מוסדי 23/09/2011 10:59הגב לתגובה זומוסר השכל חשוב ממקרה התקלה . עדיין ידרשו כספים רבים לפיתוח המאגרים. ופניה אישית אל אדון תשובה יצחק שמתנהג כאילו כבר מכר את הגז נפט. והכסף כבר בכיסו. כדי שלא תצטרך למכור רגע לפני הרווח הגדול את חברות הגז. מחוסר יכולת כלכלית לפתחם. תתחיל להתנהג בהתאם לאג" ח דלק נדלן. אחרת כשתבוא לבקש כסף (כסף של הציבור) לא תקבל. עכשיו זה רגע האמת ." מעשיך יעידו בך" ויועציך יכשילוך.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
