סיכום עולמי: המשקיעים הגיבו לנאום ה'פד' בבריחה המונית, נתוני המאקרו העיבו

המשקיעים מאסו בדרכי הפעולה של הבנקים המרכזיים כאשר הם מביאים את דאגותיהם במכירה מסיבית מכל הבא ליד כאשר הם בורחים אל עבר אג"ח ממשלתיות ומזומן
דניאל פליישר |

הירידות היום (ה') החלו עם פתיחת המסחר באסיה לאחר שמדד האנג סנג צלל למעלה מ-4% ברקע להודעת ה'פד' ליישור עקומת הריביות כאשר הוא מחליט לרכוש אג"ח של 6 שנים ומעלה בסכום של 400 מיליון דולר ולמכור אג"ח קצרות מועד. נתוני המאקרו באסיה לא עזרו בכלל, בעוד הם רק מוסיפים שמן למדורה כאשר מדד מנהלי הרכש של HSBC בסין נפל לשפל של חודשיים בספטמבר והצביע על ההאטה בכלכלה הסינית. הקריאה הראשונית לחודש ספטמבר מציבה את המדד ברמה של 49.4, לעומת 49.9 בחודש אוגוסט.

בהמשך היום, עם תחילת המסחר באירופה, החלו התבטאויות מצד בכירים בגופים האירופים להשפיע על השווקים. נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק, התריע כי "הכלכלה העולמית באזור מסוכן", בנוסף, כריסטינה לגארד, יו"ר הקרן המוניטארית העולמית (IMF) הביעה את חששותיה כשהיא מצטרפת לזואליק לאחר שאמרה כי לדעתה "השווקים נכנסו למקום מסוכן".

התבטאויות אלו, בצירוף האכזבה מתוכנית ה'פד' ומדד מנהלי הרכש באירופה, שהציג ירידה מעבר למצופה כאשר הוא נופל לרמה של 49.1 נק' מרמה של 51.5 נק' בקריאה הקודמת, הניעו את תנועת המשקיעים החוצה כאשר המדדים המובילים באירופה סוגרים יום מסחר קשה עם הקאק הצרפתי שננעל בצניחה של 5.25%.

בגזרת ארה"ב, החל המסחר בוול סטריט עם המשך ריצת המשקיעים לגבעות כאשר המדדים פותחים בנפילות של 3% כאשר מדובר בשבוע הקשה ביותר מזה שלוש שנים במדדים המובילים בארה"ב. הבריחה למקום מבטחים הובילה לשיא של 7 חודשים ביחס של הדולר לסל המטבעות העולמי ולשפל בתשואות של אג"ח ל-10 שנים של ארה"ב.

טימותי גייטנר, מזכיר האוצר האמריקני הגיב על אירועי אירופה כאשר הוא מציין כי משבר החובות בגוש האירו ביחד עם חילוקי הדעות בפוליטקה האמריקנית מהווים את האיומים הגדולים ביותר לכלכלה העולמית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.