המשקיעים ברחו ממניות: מדדי אירופה בשפל של שנתיים, הדאקס צלל 4.96%

נשיא הבנק העולמי, רוברט זואליק: "העולם נמצא באזור מסוכן, מדינות מתפתחות עומדות בפני רוחות-פנים מתגברות". סוסייטה ג'נרל צנחה 9.2%
ערן צחי | (3)

הסוחרים באירופה משפשפים עיניים ולא מאמינים: כל הבורסות המובילות בגוש האירו איבדו כ-5%. סקטור הבנקאות נתן את הטון הצורם והוביל את המגמה השלילית כאשר הסוחרים הגיבו להכרזת הפדרל ריזרב האמריקני. כמו כן, הורדת דירוג לשלושה בנקים בארה"ב הוסיפה לסנטימנט בשוק.

המדד האיזורי, Stoxx Europe 50, ירד 4.9% . מדד הדקס בגרמניה איבד 4.96%, מדד הפוטסי הבריטי השיל 4.67% והקאק בצרפת נחתך ב-5.25%.

ה'פד' הכריז אמש כצפוי על תוכנית לרכישת אגרות חוב ארוכות של ממשלת ארה"ב בסכום של כ-400 מיליארד דולר ולמכירת אג"ח קצרות באותו הסכום - תוכנית שזכתה לכינוי 'טויסט'. בהצהרה שפורסמה מיד לאחר ההחלטה להותיר את הריבית בארה"ב בין 0%-0.1%, נכתב כי ישנם "סיכונים משמעותיים לתחזית הכלכלית".ראו הרחבה

סכנות הדירוג מודיס היכתה אמש בבנקים הגדולים בארה"ב והורידה את דירוגם כאשר את עיקר האש ספג בנק אוף אמריקה.קראו עוד. הורדת הדירוג הגיעה במקביל לנתונים שפורסמו ע"י קרן המטבע הבינלאומית לפיהם הבנקים האירופים עלולים למחוק 410 מיליארד דולר כתוצאה ממשבר החובות הריבוניים.

בתגובה נרשמו היום ירידות שערים חדות בקרב מניות הבנקים. HSBC צנחה ב-4.94%, באיטליה מניית אינטסה סנאפלוו ירדה 1.5%, בצרפת סוסייטה ג'נרל צללה ב-9.2%, ו-BNP פאריבס השילה ב-5.7%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ראל 23/09/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
    טוביה החולב(לוסקין)הוא רוסי לקח דובים לקנדה הוא היתישב שם אמרו לו יש לנו פה .התימהוני לקח אותם ואמר אני ציוני וביא אותם לגבעות ככה תמיד הדובים שולטים בגבעות
  • 2.
    עינת 22/09/2011 16:21
    הגב לתגובה זו
    הבורסה ירדה היום 4.7% וכעיקרון היא ירדה בחודשים האחרונים הרבה יותר מארה" ב , אתה חי בארץ?? כי אתה די מנותק ממש שקורה כאן.
  • 1.
    משקיע 22/09/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    זהירות גדולה, השוק נתמך ע" י שחקנים, שמכוונים לפקיעה גבוהה. אתמול ושלשום עליות חדות בזמן שהעולם יורד, היום ירידה קלה כשבעולם יש קריסה רבתית. את המכה שלי קבלתי בדצמבר 07 העולם קרס 20-30% ואצלנו השוק תיקן בסוף היום והפקיעה גבוהה מחודש קודם 70 אלף נשרפו באותו החודש, השחקנים לא רצו לשלם.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי