אבוג'ן לא ממהרת להתחבר לכסף: דוחה את מועד מימוש האופציה לקבל 12 מיליון ד'

עופר חביב: "זו התפתחות פנטסטית, אבוג'ן לא מכונה לגיוס כספים, המטרה שלנו היא להביא ערך למשקיעים דרך עסקאות"
ערן צחי |

היום מודיעה חברת אבוג'ן, העוסקות בהשבחה של גידולים חקלאיים, כי בינתיים היא לא תחייב את ענקית הזרעים מונסנטו לשלם לה 12 מיליון דולר -זאת על פי ההסכם שחתמו לפני שלוש שנים.

מהדיווח עולה כי המועד האחרון למימוש אופצית ה-Put שעומדת לזכות אבוג'ן ידחה מ-6 לאוקטובר ל-15 לנובמבר. במהלך תקופה זו ינסו הצדדים לרקום עסקה אחרת שתחליף את העסקה הנוכחית.

"זו התפתחות פנטסטית אנחנו חושבים שיש אלטרנטיביות טובות יותר מלהעשיר את קופת המזומנים שלנו. חברת אבוג'ן היא לא מכונה לגיוס כספים, המטרה שלנו היא להביא ערך למשקיעים דרך עסקאות. מחשבה העיקרית היא לרקום עסקה הרבה יותר רחבה שהכספים שיזרמו יהיו הרבה יותר מ-12 מיליון דולר ותמלוגים טובים יותר" אומר היום עופר חביב, מנכ"ל החברה. נכון לסוף הרבעון האחרון בקופת המזומנים של החברה יש לא פחות מ-61 מיליון דולר.

עוד מוסיף חביב "חשוב לי לציין כי לאבוג'ן בכל תקופת הארכה יש אפשרות לקרוא לכסף. עמדנו בכל התנאים בשלוש השנים האחרונות של שיתוף הפעולה עם מונסנטו ואנחנו היום יכולים לממש את האופציה בכל רגע נתון".

לסיכום אומר חביב "אם יש לאבוג'ן הזדמנות להגיע להסכמה להרחיב את הפרויקט שתהיה עדיפה מזו לממש עכשיו את האופציה אז אבוג'ן תבחר בהרחבה".

לפני שלוש שנים חתמו שתי החברות עסקה לשיתוף פעולה במסגרתו אבוג'ן נדרשת להעביר למונסטו גנים פוטנציאלים לשיפור תכונות בגידולי התירס, סויה, קנולה וכותנה. ואילו מונסנטו מצידה תשקיע בחברה סכומי כסף בהיקף של 18 מיליון דולר לפי שווי חברה של 115 מיליון דולר, זאת בהתאם לעמידה ביעדים.

מניית אבוג'ן ירדה מתחילת השנה ב-30% לרמה של 13.9%. אם אבוג'ן תממש את האופציה לקרוא ל-12 מיליון דולר, לפי מחיר של 6.94 דולר למניה מחיר הגובה בכ-86% ממחיר המניה בבורסה.

אבוג'ן, פועלת בתחום שיפור תכונות בצמחים באמצעים ביו טכנולוגיים. לצורך כך, אבוג'ן פיתחה טכנולוגיה חישובית לאיתור גנים ורצפי ד.נ.א אחרים בצמחים, העשויים לשפר אחת או יותר מתכונות הצמח. עם סיום שלב האפיון ותעדוף הגנים באמצעות הטכנולוגיה כאמור, בודקת אבוג'ן את השפעתם של גנים ורצפים אלו בצמחים לצורך בדיקה של רמת השיפור בפועל של תכונת המטרה. אבוג'ן עוסקת באיתור גנים ורצפי ד.נ.א אחרים כחלק מהליך פיתוח של זרעים ביו טכנולוגיים, לשיפור תכונות שונות, תוך התמקדות בצרכי תעשיית החקלאות ובצרכי תעשיית האנרגיה האלטרנטיבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי