מתחילת השנה ועד לתום חודש אוגוסט 2011 גייסו החברות הציבוריות כ-31.5 מיליארד שקל באמצעות אג"ח, שהם כ-73% מסך הגיוס בכל שנת 2010. בסיכום מתחילת השנה, בולטות חברות המסחר והשירותים, וביניהן בעיקר חברות התקשורת וחברת החשמל, עם גיוסים בהיקף של כ-15.7 מיליארד שקל. אחריהן, נמצאים הבנקים עם גיוסים בהיקף של כ-7 מיליארד שקל. הם מהווים יחד כ-72% מהסכום שגייס הסקטור העסקי.

בחודש באוגוסט גייס הסקטור העסקי כ-3.8 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח. כ-42% מהסכום שגויס בהנפקות מתחילת 2011 גויס באמצעות סדרות חדשות. 85% מהגיוסים בחודש אוגוסט בוצעו בדירוגים גבוהים כמו A מינוס ומעלה. כ-3.2 מיליארד שקל גוייסו באמצעות 6 הנפקות לציבור. ביניהן, בלטו פועלים הנפקות וחברת התקשורת סלקום, שגייסו כ-1.6 וכ-1.1 מיליארד שקל בהתאמה. כ-87% מהסכום שגויס בהנפקות החודש, הינו באמצעות אג"ח צמודות מדד. יתרת הסכום גויסה באמצעות הנפקות אג"ח לא צמודות בריבית קבועה.

חברת החשמל מובילה בהיקף הגיוסים

זירת ההנפקות הקונצרניות נקראת רצף מוסדיים. היא רחוקה מהעין של חלק לא מבוטל מן הפעילים בשוק האג"ח המקומי. מתחילת השנה מהווה הזירה אפיק גיוס של כ-17% מסך כל הגיוסים באפיק הקונצרני. מדובר בהיקף לא מבוטל בעוגת הגיוסים. אולם מתברר כי הוא נשלט ברובו על ידי חברת החשמל המגייסת חוב בהיקפים אדירים. היא אחראית לכ-77% מהגיוסים בערוץ.

לשם השוואה, ממוצע היקף הגיוסים של חברת החשמל בשנים 2008-2010 עומד על 2-3 מיליארד שקל בשנה. לעומת זאת,גייסה חברת החשמל כבר עתה כ-4 מיליארד שקל. לכאורה, היקף גיוס החוב באג"ח הקונצרני מתחילת שנת 2011 בהחלט נאה בנסיבות המשבר המתרחש בשוק ההון ושורת הסדרי חוב המרחפים מעל ראשי הפעילים בשוק. הבשורה החיובית מן הנתונים, היא כי בחודש משברי כמו חודש אוגוסט, אפיק הגיוס באג"ח הקונצרני לא נדם. עדיין קיימים ביקושים לא מבוטלים לחוב איכותי במיוחד.

לעומת זאת, בחודש אוגוסט גייסה הממשלה 4.4 מיליארד שקל ופדתה נטו כ-2.7 מיליארד שקל. הבעיה המרכזית בשוק האג"ח הקונצרני היא העובדה שמעט חברות ענק (בסדר גודל מקומי) אחראיות לרוב המכריע של הגיוס. כ-90% מהגיוס הקונצרני באוגוסט התבצע על ידי בנק הפועלים (1.6 מיליארד שקל), סלקום (1.1 מיליארד שקל), הראל (200 מיליון שקל) וחברת חשמל (כ-400 מיליון שקל).

החברות אשר השכילו לגייס חוב, מוגדרות כבלו צ'יפ במונחים מקומיים. חברות ישראליות מן המניין אשר אינן נמנות על "הקצפת" של החברות בבורסת תל אביב, אינן נגישות כיום למימון תאגידי בעלויות מימון סבירות. העובדה שחברות רבות ניצלו את חלון הזמן (סיום המשבר העולמי בתום הרבעון הראשון של 2009 ועד סוף שנת 2010) בו שררה אופטימיות וביקושים ערים לאפיק הקונצרני, מקלה על הלחץ של חברות רבות למחזר חוב בעת הנוכחית.

חברות רבות האריכו בתקופה האמורה את משך החיים של החוב הממוצע. לפיכך יש ביכולתן לצלוח עצירה זמנית בשוק החוב התאגידית. יחד עם זאת המשך של מגמה זו לאורך זמן, עלול לייצר בעתיד מחנק אשראי וקושי לגלגל חוב בשוק הפתוח בקרב חברות לגיטימיות בשוק ההון המקומי.

ראוי לזכור כי ועדת חודק הפחיתה במידה רבה את מעורבות הגופים המוסדיים בשוק הראשוני של אגרות החוב התאגידיות. קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרני פדו מתחילת השנה כ-20 מיליארד שקל יותר מכפי שגייסו בשנת 2010 ועוד היד נטויה זרים בשוק הקונצרני. הס מלהזכיר שנורות האזהרה בכל האמור למפת הביקושים לחוב קונצרני בדירוגי הביניים בבורסת תל אביב כבר החלו לדלוק.

*יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.