הדיור כוכב המדד: "המחאה הזכירה למשכירים "רדומים" שדירתם שווה יותר"

מדד שירותי הדיור זינק 1.6% באוגוסט ותרם 0.3% למדד החודשי. מחירי הדירות עלו 4.8% מתחילת השנה, לעומת 6.3% בתקופה המקבילה אשתקד
לירן סהר | (6)

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט עלה בשיעור של 0.5%, כאשר עיקר העלייה נובעת מהזינוק במחירי הדיור שהסתכם ב-1.3%, כאשר מדד שירותי דיור זינק ב-1.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.6%. העלייה מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי-אוגוסט 2011, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני-יולי.

למרות תחושת הקיפאון בשוק הנדל"ן, בחודשים יוני-יולי 2011 עלו מחירי הדירות בשיעור קל של 0.4% לעומת החודשים מאי יוני 2011. מהשוואת העסקאות יוני יולי 2011 לעומת יוני יולי 2010, עלו המחירים ב-12.3 אחוזים. מעניין כמובן יהיה לראות את מגמת מחירי הדירות עבור התקופה יולי אוגוסט, במהלכה החלה המחאה החברתית. נתון התומך ברגיעה שככל הנראה נראה בחודש אוגוסט הוא הירידה החדה בשיעור של 3.94 מיליארד שקל, ירידה של 3.6% לעומת ההיקף בחודש יולי. לחץ כאן לכתבה המפרטת את הסעיפים הבולטים במדד

נציין כי מתחילת השנה עלו מחירי הדירות ב-4.8% בלבד, זאת לעומת 6.3% בתקופה של ינואר-פברואר 2010 עד יוני-יולי 2010 בתקופה המקבילה אשתקד.

אמיר כהנוביץ',הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אומר כי "סעיף שירותי הדיור הוא הכוכב של מדד אוגוסט כשזינק ב-1.6% והוסיף למעשה לבדו יותר מ-3 עשיריות למדד. סעיף הדיור מתקשה להתמתן למרות המחאה הציבורית כשהוא מצד אחד הזכיר אולי לבעלי בתים "רדומים" שהדירה שהם משכירים שווה יותר, המשך השפעה של הריבית הריאלית השלילית ששררה במשק במשך תקופה ארוכה ועדיין באה לידי ביטוי וכמובן המחסור המצטבר בבניית בתים בישראל (שעכשיו באה לידי ביטוי בבניה בתהליך)."

האסטרטג הראשי של קבוצת איילון יניב פגוט מסר כי "מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שב ומציג את בעיית שרותי הדיור כבעיה מספר אחת בזירה האינפלציונית. המדד ללא דיור עלה ב-0.2% בלבד - בהתאם לתוואי העונתי וההשפעה החלקית של העלאת מחירי החשמל. מדד שירותי דיור בבעלות אשר עלה ב-1.6% בחודש אוגוסט תרם לבדו כ-0.3% למדד החודשי."

עוד הוסיף פגוט כי "הגידול בהתחלות הבנייה, הגידול במלאי הדירות למכירה ביחס לקצב המכירות החודשי וכן הפעילות הממשלתית המאומצת להקל על מצוקת הנדל"ן יבואו לידי ביטוי בחודשים הקרובים במחירי הדירות למכירה ואחר כך גם בשוק השכירויות."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אולי המחירים לא יורדים אבל יש " מבצעים" והטבות (ל"ת)
    א.מ 16/09/2011 07:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המדור של לירון סהר שירות לקבלנים/משכירי דירות (ל"ת)
    מתווכים ושאר נוכלים. 16/09/2011 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ולירון סהר מבטיח ירידת מחירים כבר שנתיים... (ל"ת)
    נבואת שווא. 15/09/2011 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נועם 15/09/2011 20:53
    הגב לתגובה זו
    מכל הכיוונים, הגיע הזמן למהפכה חברתית!
  • 2.
    מנשה 15/09/2011 20:52
    הגב לתגובה זו
    צריך להגביל את השכ" ד
  • 1.
    השכירות בלבד משפיע על המדד... (ל"ת)
    קיינס 15/09/2011 20:10
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.