האינפלציה שוב מרימה ראש: המחאה הציבורית לא עצרה את המחירים - עלו ב-0.5%
השפעות המחאה הציבורית לא הצליחו למתן באופן משמעותי את עליית המחירים בחודש אוגוסט. מדד המחירים לצרכן טיפס בחודש הקודם ב-0.5% - מעל ממוצע תחזיות הכלכלנים לעלייה של 0.3%. ברקע עמדה בעיקר העלייה במדד מחירי הדיור המרכיבים כ-25% מהמדד. כך מדווחת הערב (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הפירות הטריים (ב-3.4%), אחזקת הדירה (ב-1.4%), הדיור (ב-1.3%), התרבות והבידור (ב-1.1%) והתחבורה (ב-0.8%). מנגד, ירידות נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה (ב-5.7%), התקשורת (0.5%) והמזון (ב-0.2%).
אחרי שפספסו בחודש יולי את
בשנים עשר החודשים האחרונים, עלו המדד הכללי ב-3.4%, המדד ללא ירקות ופירות ב-3.5%, המדד ללא אנרגיה ב-2.9% והמדד ללא דיור ב-2.8%. מתחילת השנה עלו המדד הכללי ב-2.4%, המדד ללא ירקות ופירות ב-2.8%, המדד ללא אנרגיה ב-2.1% והמדד ללא דיור ב-1.5%.
ההתקרבות לתקופת החגים והמחאה נגד יוקר המחייה שלוותה בחרם על מוצרי חלב גרמו להוזלה במחירי גלידות (ב-2.5%) ומעדני חלב וגבינה (ב-1.5%). מנגד חלה התייקרות מהותית במחירי גבינות מלוחות (3.2%) וגבינות לבנות למריחה (3%).
מנתוני הלמ"ס עוד עולה, כי מדד מחירי הדיור עלה במהלך אוגוסט ב-1.3%, כאשר מדד שירותי דיור זינק ב-1.6% ומדד שכר דירה עלה ב-0.6%. העלייה מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יולי-אוגוסט 2011, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים יוני-יולי.
קבוצות מוצרים ושירותים שהשפיעו באופן ניכר על המדד באוגוסט
עדיין לא נגמר עידן המדדים הגבוהים
"מדד אוגוסט הגבוה הינו מצד אחד תוצאה של העלאות מחירים חד פעמיות, כגון מחירי החשמל אך גם עלייה חדה מאד בסעיף הדיור", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי כלל פיננסים. "מעניין שלאחר מדד יולי הנמוך (0.3%-) האמינו רבים שנגמר עידן המדדים הגבוהים, על רקע המשבר העולמי ועל רקע המחאה החברתית בנוגע ליוקר המחייה בישראל, אך מחירי הסחורות עדיין מראים יציבות, השקל נחלש מתחילת השנה וכמו שראינו מחירי הדיור לא מראים סימני שבירה".
יאיר דרורי, אנליסט ראשי בתכלית-דיסקונט: "השפעתה העמוקה של המחאה החברתית על המחירים בשוק ניכרה במדד החודש החולף. העלאת מחירים כמעט שאינה אופציה ומרבית היצרנים חוששים להעלות מחירים. יחד עם זאת, חלק מההוזלות, שמוגדרות עדיין כמבצעים, אינן נכללות משום כך בבדיקת הלמ"ס ואינן באות לידי ביטוי במדד". דרורי מעריך עוד כי "הנגיד סטנלי פישר צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי חודש נוסף. מדדים נמוכים יותר ברבעון האחרון של השנה, יאפשרו לנגיד לשקול הורדה של הריבית בחודשים הקרובים".
- 7.סמי 16/09/2011 00:08הגב לתגובה זועלה בחודשיים האחרונים משער 3.35 לשער 3.7 כמעט עשרה אחוזים שמשתקף היום במדד.
- 6.קוקו 15/09/2011 20:17הגב לתגובה זוביטוי אמיתי במדד יוקר המחיה המתפרסם מדי 15 בחודש.
- 5.דוד 15/09/2011 19:59הגב לתגובה זואך מדד יוקר המחיה עלפי הלמ" ס התיקר ב3.4% ב12 החודשים האחרונים. מענין כמעט מדי חודש עלפי נתוני הלמ" ס הביגוד יורד, מרבית הרכשות הם של מלבוש תוצרת סין שערכם שקלים בודדים כך שגם באם יש הוזלה משקלם בתוך סל יוקר המחיה צריך להיות קטן אך לא היא. האינפלציה השנתית האמיתית היא כ 10% , נתוני הלמ" ס שגויים.
- 4.מאחרים בעדכון משקלות 15/09/2011 19:58הגב לתגובה זוהנה אחת הדרכים שמעוות את המדד - משקל הדיור הגבוה (עדכון מאוחר של הלמ" ס רק מלפני כמה חודשים) כאשר הדיור בשיא - המשמעות היא שכשתתחיל ירידת מחירים היא תבוא לידי ביטוי ביתר שאת. אילו המשקל היה מעודכן לפני 2-3 שנים (כפי שהיה ראוי לעשות) המדד בשנתיים האחרונות היה גבוהה בכ-3% לפחות עכשיו תעשו חשבון לגבי שאר הסעיפים שמשקלת מתעדכן באחור
- 3.אזרח 15/09/2011 19:36הגב לתגובה זומאז שניתנה הנבואה לשוטים...... איך אתה כבר " מבין" מה יהיה ביום א ? אתה לא נביא ואפילו לא בן נביא, אז אמרת ? מה יקרה ביום א' באחד העם אם מחר הבורסות באירופה ובניו יורק תעלינה ? נכון, אז אמרת ?
- 2.רוני צדוק 15/09/2011 19:11הגב לתגובה זועוד כתב עם הלשון בתחת של ביבים נהנתניהו ושחצניהו שר העוצר?
- 1.יום א ירידות חדות .........נגמרה החגיגה...... (ל"ת)עדי 15/09/2011 18:50הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
