המנהיגים משדרים תקווה: מדדים באירופה זינקו בתגובה להודעת ה-ECB
בורסות אירופה ננעלו בעליות שערים חדות ברקע להודעה טובה של הבנק המרכזי האירופי (ECB). המדדים שעלו במהלך היום קפצו מעלה אף יותר עם התקווה כי בעית הנזילות של המערכת הפיננסית תפתר בצעדים שננקטו היום.
עוד במרכז היום עמד מאבקם העיקש של מנהיגי אירופה להשאיר את יוון בגוש האירו ולסייע לה להימנע מחדלות פירעון. בנוסף, מפלס החששות באירופה ירד לאחר שממשלת ספרד עברה בהצלחה את הנפקת האג"ח.
מדדים ומניות
המדדים המובילים באירופה סיימו בעליות בולטות: מדד הדאקס בגרמניה עלה 3.15%, מדד הקאק הצרפתי הוסיף 3.275 ומדד הפוטסי בבריטניה טיפס 2.11%.
הסקטורים שבלטו הים הם בנקים ורשתות קמעונאיות. מבין הבנקים נציין את דויטשה בנק שעלה 5.8% ואת BNP פאריבה שזינק ב-13.4%, ברשתות הקמעונאיות בולטות קינגפישר שזינקה 4.8% לאחר שדיווחה על עלייה של 28% ברווחי החברה בחציון.
המנהיגים משדרים אופטימיות
לאחר שיחת הועידה ביום רביעי, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, אישרו מחדש את תמיכתם ביוון, ונתנו אור ירוק למתן הסעד הזמני למדינה. יוון התחייבה לעמוד בהתחיבויותיה וכל זה בכדי לבלום את החששות מחדלון פירעון בגוש האירו.
ההנפקה בספרד
ממשלת ספרד הנפיקה בהצלחה 3.9 מיליארד אירו (5.4 מיליארד דולר) אג"ח לטווח הארוך עד 2020. התשואה לפדיון לאגח שמועד פירעונם הוא ב-אוקטובר 2020 ירדה מעט בהשוואה להנפקה הקודמת בחודש פברואר מ-5.22% ל-5.19%, דבר אשר מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת מהתחבייבויות של ממשלת ספרד. רמת הביקוש לאג"ח הייתה פי 2.01 מההיצע, בעוד שבחודש פברואר נרשם יחס של 1.54 בלבד.
התשואה של אג"ח למועד אפריל 2020 עלתה מעט לרמה של 5.05% מ-4.9% שנשמה בחודש יוני. גם כאן נרשמה ביקושים ערים של פי 2.01 מההיצע כאשר בחודש יוני עמד המדד על יחס של 1.9. אג"ח ליולי 2019 הונפקה בתשואה של 5% בהשוואה ל4.07% שנרשמה באפריל 2009, כאן הביקוש היה הגבוה ביותר ועלה פי 2.7 על ההיצע זאת לעומת יחס של 1.9 במכרז הקודם.
נזכיר כי אתמול, השווקים באירופה קיבלו רוח גבית בעקבות הנפקת האג"יח הגרמני. הכלכלה החזקה בגוש האירו מכרה 4.1 מיליארד אירו (5.6 מיליארד דולר), לאחר שבתחילת השבוע התשואה על האג"ח נפלה לשפל שיא בצל התגברות החששות בשווקים שיוון תגיע לחדלות פרעון כבר בחודש הקרוב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
