המנהיגים משדרים תקווה: מדדים באירופה זינקו בתגובה להודעת ה-ECB
בורסות אירופה ננעלו בעליות שערים חדות ברקע להודעה טובה של הבנק המרכזי האירופי (ECB). המדדים שעלו במהלך היום קפצו מעלה אף יותר עם התקווה כי בעית הנזילות של המערכת הפיננסית תפתר בצעדים שננקטו היום.
עוד במרכז היום עמד מאבקם העיקש של מנהיגי אירופה להשאיר את יוון בגוש האירו ולסייע לה להימנע מחדלות פירעון. בנוסף, מפלס החששות באירופה ירד לאחר שממשלת ספרד עברה בהצלחה את הנפקת האג"ח.
מדדים ומניות
המדדים המובילים באירופה סיימו בעליות בולטות: מדד הדאקס בגרמניה עלה 3.15%, מדד הקאק הצרפתי הוסיף 3.275 ומדד הפוטסי בבריטניה טיפס 2.11%.
הסקטורים שבלטו הים הם בנקים ורשתות קמעונאיות. מבין הבנקים נציין את דויטשה בנק שעלה 5.8% ואת BNP פאריבה שזינק ב-13.4%, ברשתות הקמעונאיות בולטות קינגפישר שזינקה 4.8% לאחר שדיווחה על עלייה של 28% ברווחי החברה בחציון.
המנהיגים משדרים אופטימיות
לאחר שיחת הועידה ביום רביעי, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, אישרו מחדש את תמיכתם ביוון, ונתנו אור ירוק למתן הסעד הזמני למדינה. יוון התחייבה לעמוד בהתחיבויותיה וכל זה בכדי לבלום את החששות מחדלון פירעון בגוש האירו.
ההנפקה בספרד
ממשלת ספרד הנפיקה בהצלחה 3.9 מיליארד אירו (5.4 מיליארד דולר) אג"ח לטווח הארוך עד 2020. התשואה לפדיון לאגח שמועד פירעונם הוא ב-אוקטובר 2020 ירדה מעט בהשוואה להנפקה הקודמת בחודש פברואר מ-5.22% ל-5.19%, דבר אשר מצביע על ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת מהתחבייבויות של ממשלת ספרד. רמת הביקוש לאג"ח הייתה פי 2.01 מההיצע, בעוד שבחודש פברואר נרשם יחס של 1.54 בלבד.
התשואה של אג"ח למועד אפריל 2020 עלתה מעט לרמה של 5.05% מ-4.9% שנשמה בחודש יוני. גם כאן נרשמה ביקושים ערים של פי 2.01 מההיצע כאשר בחודש יוני עמד המדד על יחס של 1.9. אג"ח ליולי 2019 הונפקה בתשואה של 5% בהשוואה ל4.07% שנרשמה באפריל 2009, כאן הביקוש היה הגבוה ביותר ועלה פי 2.7 על ההיצע זאת לעומת יחס של 1.9 במכרז הקודם.
נזכיר כי אתמול, השווקים באירופה קיבלו רוח גבית בעקבות הנפקת האג"יח הגרמני. הכלכלה החזקה בגוש האירו מכרה 4.1 מיליארד אירו (5.6 מיליארד דולר), לאחר שבתחילת השבוע התשואה על האג"ח נפלה לשפל שיא בצל התגברות החששות בשווקים שיוון תגיע לחדלות פרעון כבר בחודש הקרוב.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
