הבנקים בצרפת מתנדנדים: חשיפת לאומי ופועלים לאג"ח צרפתיות - 1.31 מיליארד ש'
מערכת הבנקאות בצרפת סערה בשבוע האחרון ועדיין סוערת. דירוג האשראי של הכלכלה השניה בגודלה באירופה אומנם נותר מושלם (למרות שמועות עקשניות על הפחתה אפשרית) אך הבנקים במדינה מושפעים מהמשבר ביוון וחשופים להפסדים כבדים.
החשש מיציבותה של מערכת הבנקאות בצרפת (ששני הבנקים הגדולים בה ספגו השבוע הורדת דירוג) מעלות את השאלה בדבר מידת החשיפה של הבנקים המקומיים בישראל לצרפת. במטרה לענות על השאלה בדק Bizportal את הסיכונים המקסימליים האפשריים מצד מערכת בנקאות בישראל.
החשיפה של המערכת הבנקאית בישראל לצרפת מחולקת לשניים. החלק הראשון הוא תיק ניירות הערך של הבנקים אשר כולל החזקה באיגרות חוב של מוסדות פיננסיים - לרוב בדירוגים גבוהים.
החלק השני אשר נראה על פניו מהותי יותר מתייחס לחשיפה כוללת לצרפת, מצד לקוחות, אשראי לחברות ועוד. רוב החשיפה הזאת מתייחסת לאשראי שהעמיד הבנק לחברות או מוסדות פיננסיים - סכום משמעותי הרבה יותר מאשר ההחזקה באיגרות חוב - אולם כנגד חלק ניכר מסכומים אלו ישנן ביטחונות וערבויות.
בקרב חמשת הבנקים הגדולים, החשיפה הגבוהה ביותר שייכת לבנק לאומי ולבנק הפועלים שהינם הבנקים הגדולים בארץ. ליתר הבנקים ישנה חשיפה נמוכה יותר ובשיעור זניח ביחס למאזן שלהם ולכן הדו"חות הכספיים שלהם אינם כוללים כלל התייחסות למידת החשיפה לצרפת.
חשיפה למוסדות פיננסים
מבדיקה של דו"חות הבנקים עולה כי החשיפה הכוללת (המדווחת) של הבנקים לאיגרות חוב של מוסדות פיננסיים בצרפת עומדת על 1.4 מיליארד שקל. עיקר החשיפה מרוכזת אצל בנק לאומי שהחזיק בסוף יוני אג"ח ממשלתי בהיקף של 768 מיליון שקל. בנק הפועלים החזיק אג"ח בהיקף של 530 מיליון שקל ואילו הבינלאומי דיווח על החזקה של 96 מיליון שקל בלבד.
כאן ראוי לציין שכבר בשיחת הוועידה של בנק לאומי שנערכה בסוף אוגוסט ציינו בבנק שהם כבר החלו לפעול להפחתת החשיפה לגוש האירו.
למרות שלבנק לאומי ישנה חשיפה גבוהה יותר מאשר בנק הפועלים, ניכר כי רמת הסיכון באיגרות החוב של הבנק הפועלים גבוהה משמעותית מאלו של בנק לאומי. כך למשל, מתוך חשיפה של 768 מיליון שקל של בנק לאומי - 98% מן החשיפה הינן לאיגרות חוב בדירוג של (AA- עד AAA) ורק 15 מיליון שקל מוחזקים באיגרות חוב בדירוג של A+.
בניגוד ללאומי, לבנק הפועלים רק 165 מיליון שקל מסווגים כאיגרות חוב בדירוג גבוה (AA- עד AAA) וסכום של 365 מיליון שקל מושקע באיגרות חוב בדירוגים נמוכים יותר (A- עד A+).
הירידות האחרונות בשוקי המניות גרמו לעלייה ברמת ה-CDS (עסקאות החלף להגנה כנגד חדלות פרעון) המבטחים משקיעים כנגד פשיטת רגל של ממשלת צרפת, זאת למרות שהאג"ח הממשלתיות שלה מדורגות כ-AAA. פועל יוצא מכך הוא ירידת תיק ניירות הערך שמוחזקים על ידי הבנקים. חשוב לציין שגם אם זה יקרה, ככל הנראה הדבר לא יבוא לידי ביטוי בדו"ח רווח והפסד של הבנקים, אלא אך ורק בשינויים בקרנות הון.
"המערכת הבנקאית היא כמו ספגטי שבו כולם קשורים לכולם"
בשיחה עם Bizportal מסביר עדי סקופ, אנליסט הבנקים של IBI מדוע הוא אינו מתרגש מהחשיפה של הבנקים בישראל לצרפת. "זאת לא חשיפה שמסכנת את הבנקים", אומר סקופ אשר מעריך שהירידה בתיק ניירות ערך של הבנקים כבר מגולמת במחירי מניות הבנקים.
טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר במיטב, מסביר את הבעיה באמידת היקף הפגיעה בבנקים המקומיים: "הבנקים בישראל חשופים לאירופה דרך השקעות באג"ח אך לא רק. בארץ יש תנועות הון חופשיות ולכן הבנקים המקומיים מפקידים את הכסף הזר של הלקוחות, זה הנקוב באירו, בבנקים בגוש האירו. בשלב זה אין ספק שיש פאניקה וקשה עדיין לדעת היכן היא תיעצר."
"סביר שהבנקים המקומיים לא הפקידו את הכסף בבנקים קטנים או יווניים אך עדיין זה לא מעיד על החשיפה שלהם. האירו גרם לכל הבנקים בגוש להיות קשורים אחד לשני ומה שקיבלנו זה כמו ספגטי בו אתה מושך בקצה אחד מבלי לדעת איפה הקצה השני נגמר ומה יעלה איתו".
- 6.אבנר 15/09/2011 13:43הגב לתגובה זוסיפור השווקים גמור הכל מגולם ונעלה הרבה.
- 5.צחי 15/09/2011 13:37הגב לתגובה זוככל שיהיו הודעות רעות יותר,השווקים יזנקו,ויעלו יותר,ראו כרגע צרפת,גרמניה,ובריטניה. שימחה וששון בצרות מרוויחים ובגדול.
- 4.קובי 15/09/2011 13:34הגב לתגובה זואזכיר עוד פעם שגלזר אלון ובן דוב המליצו קנייה לפועלים בהיות 1760-1800,ולאומי היה 1700-1730 ,וגם היום הם ממליצים...........תחשבו לבד.
- 3.עמירם 15/09/2011 13:29הגב לתגובה זוהשווקים יעלו גם עם 4 בנקים נוספים יתמוטטו,זה במחיוד שם וכאן למחוק את השורט,ולהביא את הבורוסות למצב " שהכל בסדר" .
- 2.שמעון 15/09/2011 13:28הגב לתגובה זוחשיפה לא קטנה גם שם, אבל זה כלום, היכן האגחים שלו ישולמו,תיק המניות שירד,אי לקיחת משכנתאות, מרדימים את הציבור, ועושים צחוק מהמניות. בנק דיסקונט הסתבך קשות....אבל לא נפרט.
- 1.שרון אליעזר 15/09/2011 13:24הגב לתגובה זויש הרבה מה להוציא לגבי הבנקים שלנו,חשיפות ליוון טרם הובהרו,חשיפות לאיטליה,צרפת רק עכשיו,לפורטוגל? ספרד, חכו למחיקות...........
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
