מיטב: הבנקים הישראלים מגיעים למשבר הנוכחי עם הגנה טובה יותר מ-2008

כלכלני מיטב: "הפגיעה העיקרית שעלולה להיות בשווי הכלכלי נובעת מירידות הערך בהשקעות באג"חים של בנקים זרים, מדובר בעיקר בבנק לאומי ובבינלאומי"
הדס גייפמן | (3)

לקראת פרסום דו"חות הבנקים ביומיים הקרובים, פירסם בית ההשקעות מיטב דו"ח על הבנקים בו טוענים הכלכלנים, כי הפגיעה העיקרית שעלולה להיות בשווי הכלכלי של הבנקים נובעת מירידות הערך בהשקעות הבנקים באג"חים של בנקים זרים להם הם חשופים. מדובר בעיקר בבנק לאומי ובבנק הבינלאומי. במיטב מעריכים, כי במקרה של משבר כולל באירופה ומיתון כפול בארה"ב, מגזר הבנקים יסחר סביב ה-0.7 על ההון העצמי. מצב זה ישקף פגיעה ממשית באיכות תיקי האשראי בבנקים. בצד החיובי מציינים במיטב, כי הבנקים הישראליים מגיעים למשבר הנוכחי עם אמצעי מיגון טובים יותר מאלו שהיו ברשותם ב-2008. ראשית, הם חיזקו את בסיס ההון העצמי שלהם, בעיקר הודות להפסקת חלוקת הדיבידנדים ב-2008 וב-2009. שנית, בניגוד למצב במשברים שהיו ב-2001 וב-2008, כיום עומדת הלימות הון הליבה של הבנקים הישראלים בקנה המידה העולמיים (כלומר הם מיישרים קו עם מדינות ה-OECD). בנוסף, המגזר העסקי החל בהורדת רמות המינוף והגדלת אמצעי הנזילות. יחס החוב של הסקטור העסקי עומד כיום על כ-98% מהתוצר, לעומת רמה של כ-120% מהתוצר בסוף 2007. לכן, נטל החוב של הסקטור העסקי ביחס לגודל הכלכלה סביר יותר כיום, אף שהוא גבוה עדיין לעומת זה הנהוג ברוב מדינות ה-OECD. עוד טוענים במיטב, כי אף שרמת המינוף של משקי הבית עלתה בשנים 2009-2010, מ-30% מהתוצר ל-45%, רמת המינוף של הצרכן הישראלי נמוכה עדיין מהממוצע במדינות ה- OECD. לכן הם מאמינים שברמות המינוף הקיים, למשקי הבית יש עדיין יכולת גבוהה לשרת את חובם. עם זאת, לא רואים עדיין ירידה ברמת התיאבון של הבנקים המקומיים לממן עסקאות ממונפות במחיר נזיד עדשים, והריבית שהם גובים אינה מפצה כראוי על רמת הסיכון. בשקלול כל ההתפתחויות של השנתיים האחרונות מסכמים הכלכלנים, כי נראה שיכולת הספיגה של הבנקים טובה יותר היום מאשר ב-2008. לדבריהם, הבעיה העיקרית היא כרגע עודפי הנזילות במט"ח שהצטברו בבנקים הישראלים והחשש שבסביבת ריבית נמוכה, חלק מהבנקים הישראלים יתפתו להשקעות באג"חים של בנקים זרים. מאידך, הם מציינים כי בנק לאומי והבנק הבינלאומי, שהינם כאמור בעלי חשיפה גדולה לבנקים באירופה, מתחילים להקטין את רמת החשיפה, ולא יחכו לרגע האחרון כפי שקרה במשבר של 2008.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנהלים טובים סטנלי פישר! (ל"ת)
    חני 29/08/2011 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קורא בהלם 29/08/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    תגידו אתם שפויים? צריך לחקור את מחלקות המחקר הללו שמעולם לא הוציאו המלצת מכירה לשום נכס סחיר. מעולם!!!!
  • 1.
    שוקי 29/08/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    כמה דיסקונט ימחוק? כמה מליארדים טובים !!! כמה פועלים ימחוק על אפריקה ,על שיכון ובינוי,על תיק הניירות ערך,על הנדל" ן,הלוואות שלא יחזרו ויקרא " חוב אבוד" .למה לא מספרים לנו כמה לאומי מושקע בפורטוגל,ספרד,איטליה, והבנקים האחרים,למה עושים לנו " כאילו הכל טוב" אבל לא מספרים את האמת. היה ניצוץ קטן שמזרחי יפסיד 30 אחוז מהמשכנתאות.................30 אחוז אתם מבינים והיכן כל ההשקעות שימחקו בחו" ל? וכל ההפסדים.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.