מיטב: הבנקים הישראלים מגיעים למשבר הנוכחי עם הגנה טובה יותר מ-2008
לקראת פרסום דו"חות הבנקים ביומיים הקרובים, פירסם בית ההשקעות מיטב דו"ח על הבנקים בו טוענים הכלכלנים, כי הפגיעה העיקרית שעלולה להיות בשווי הכלכלי של הבנקים נובעת מירידות הערך בהשקעות הבנקים באג"חים של בנקים זרים להם הם חשופים. מדובר בעיקר בבנק לאומי ובבנק הבינלאומי.
במיטב מעריכים, כי במקרה של משבר כולל באירופה ומיתון כפול בארה"ב, מגזר הבנקים יסחר סביב ה-0.7 על ההון העצמי. מצב זה ישקף פגיעה ממשית באיכות תיקי האשראי בבנקים. בצד החיובי מציינים במיטב, כי הבנקים הישראליים מגיעים למשבר הנוכחי עם אמצעי מיגון טובים יותר מאלו שהיו ברשותם ב-2008.
ראשית, הם חיזקו את בסיס ההון העצמי שלהם, בעיקר הודות להפסקת חלוקת הדיבידנדים ב-2008 וב-2009. שנית, בניגוד למצב במשברים שהיו ב-2001 וב-2008, כיום עומדת הלימות הון הליבה של הבנקים הישראלים בקנה המידה העולמיים (כלומר הם מיישרים קו עם מדינות ה-OECD).
בנוסף, המגזר העסקי החל בהורדת רמות המינוף והגדלת אמצעי הנזילות. יחס החוב של הסקטור העסקי עומד כיום על כ-98% מהתוצר, לעומת רמה של כ-120% מהתוצר בסוף 2007. לכן, נטל החוב של הסקטור העסקי ביחס לגודל הכלכלה סביר יותר כיום, אף שהוא גבוה עדיין לעומת זה הנהוג ברוב מדינות ה-OECD.
עוד טוענים במיטב, כי אף שרמת המינוף של משקי הבית עלתה בשנים 2009-2010, מ-30% מהתוצר ל-45%, רמת המינוף של הצרכן הישראלי נמוכה עדיין מהממוצע במדינות ה- OECD. לכן הם מאמינים שברמות המינוף הקיים, למשקי הבית יש עדיין יכולת גבוהה לשרת את חובם.
עם זאת, לא רואים עדיין ירידה ברמת התיאבון של הבנקים המקומיים לממן עסקאות ממונפות במחיר נזיד עדשים, והריבית שהם גובים אינה מפצה כראוי על רמת הסיכון. בשקלול כל ההתפתחויות של השנתיים האחרונות מסכמים הכלכלנים, כי נראה שיכולת הספיגה של הבנקים טובה יותר היום מאשר ב-2008.
לדבריהם, הבעיה העיקרית היא כרגע עודפי הנזילות במט"ח שהצטברו בבנקים הישראלים והחשש שבסביבת ריבית נמוכה, חלק מהבנקים הישראלים יתפתו להשקעות באג"חים של בנקים זרים. מאידך, הם מציינים כי בנק לאומי והבנק הבינלאומי, שהינם כאמור בעלי חשיפה גדולה לבנקים באירופה, מתחילים להקטין את רמת החשיפה, ולא יחכו לרגע האחרון כפי שקרה במשבר של 2008.
- 3.מנהלים טובים סטנלי פישר! (ל"ת)חני 29/08/2011 16:27הגב לתגובה זו
- 2.קורא בהלם 29/08/2011 14:43הגב לתגובה זותגידו אתם שפויים? צריך לחקור את מחלקות המחקר הללו שמעולם לא הוציאו המלצת מכירה לשום נכס סחיר. מעולם!!!!
- 1.שוקי 29/08/2011 14:18הגב לתגובה זוכמה דיסקונט ימחוק? כמה מליארדים טובים !!! כמה פועלים ימחוק על אפריקה ,על שיכון ובינוי,על תיק הניירות ערך,על הנדל" ן,הלוואות שלא יחזרו ויקרא " חוב אבוד" .למה לא מספרים לנו כמה לאומי מושקע בפורטוגל,ספרד,איטליה, והבנקים האחרים,למה עושים לנו " כאילו הכל טוב" אבל לא מספרים את האמת. היה ניצוץ קטן שמזרחי יפסיד 30 אחוז מהמשכנתאות.................30 אחוז אתם מבינים והיכן כל ההשקעות שימחקו בחו" ל? וכל ההפסדים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
