סקירת הבנקים: בפועלים ממליצים על קנייה עם אורך נשימה, בלאומי עדיין נזהרים
השבוע ננעל המסחר בבורסה הישראלית במגמה מעורבת. מדד המעו"ף רשם עלייה של 2.2% בעוד שמדד ת"א 75 דווקא ירד 1.5%. נציין את מדד הבנקים שבלט עם עלייה של 2.9% מול נפילה חדה של 3.9% במדד הנדל"ן.
בסקירתם השבועית מציינים הבנקים בעיקר את האוירה השלילית בשווקים הגלובליים ואת השבוע הבא הגורלי שעשוי לקבוע את המשך הדרך. בנוסף מאזכרים שם את המחאה החברתית אשר משפיעה על ביצועי החברות במשק.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "אף על פי שתמונת המצב העולה מהנתונים לעיל נראית שלילית במידת מה, אנו סבורים כי מניות לא מעטות הגיעו למחירים נוחים להשקעה, ללקוחות בעלי מרווח נשימה ארוך במיוחד. בטווח הקצר אנו אומנם מעריכים כי התנודתיות והעצבנות בשווקים תימשכנה, וכי רמת הסיכון עלתה", בבנק גם מזהירים חלק מהמשקיעים, "אין ספק כי למרבית הלקוחות, בעלי פרופיל של שנאת סיכון נמוכה עד ממוצעת, בתקופה הקרובה לא מומלץ להחזיק ברכיב מנייתי מלא. רמת התנודתיות בשווקים גבוהה, והיא צפויה להמשיך להיות כזו בטווח הקרוב".
כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "להערכתנו, בטווח הקצר ימשיך המסחר בשוק המניות המקומי להתאפיין בתנודתיות גבוהה, על רקע מגמת המסחר מעבר לים. בטווח ארוך יותר, רמת המכפילים נראית אטרקטיבית להשקעה, אך אם יתממש תרחיש קיצון של הדרדרות למיתון גלובאלי, ייתכן שיחלוף זמן רב עד שנחזור למגמה חיובית."
שוק האג"ח
המק"מ לשנה נסחר השבוע ברמה של 3.08% ובבנק הפועלים מציינים כי התשואה משקפת ירידה קלה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. עוד מזהירים שם כי התשואות המגולמות בקרנות הכספיות גבוהות מתשואת המק"מ לשנה.
בפרסום בנק הפועלים כותבים על השחרים בעלי המח"מ הבינוני: "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב האפשרות לירידה באינפלציה ואי שינוי בריבית בנק ישראל, תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה".
בבנק לאומי סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות ממשלתיות במח"מ בינוני, בבנק מנמקים את קביעתם בשל "התשואה הנאה אותן הן מספקות ובשל רגישותן הנמוכה יותר לתנודות".
באשר לקונצרניים מאמינים שם כי "מגמת המימושים בתקופה האחרונה הביאה לעליית תשואות באפיק הקונצרני. עם זאת, אי הוודאות בשווקים ממשיכה להעיב על האפיק. בשל כך, אנו ממליצים על השקעה באגרות חוב הנכללות במדדי התל בונד לאור פתיחת המרווחים שחלה לאחרונה ובשל האופי הדפנסיבי של אגרות אלו".
- 5.פועלים 28/08/2011 06:25הגב לתגובה זובמחיקת חובות מסופקים.
- 4.עודד 27/08/2011 11:29הגב לתגובה זוהבנקים דחפו את האנשים למניות במדדים 1250-1325 ,וראינו מה קרה תנצלו העליות מחר למכירות. הבנקים הם הזבלים של שוק ההון. רק לוקחים................
- 3.יצחק 26/08/2011 17:35הגב לתגובה זולפני כחודש הם ימליצו על קניה עם הכרזה שמחירים זולים והיום אנחנו רואים איך מחירים האלה נהיו יותר זולי ב20% . בנקים משחקים נגד הלקוחות שלהם לכן תעשו ההפך ממשבנק אומר.
- 2.עידו 26/08/2011 16:15הגב לתגובה זורגע לפני נאומו המדובר של ברננקי, שאמור להכריע על עתידו של השוק האנליסטים המוכשרים ממליצים לקנות? ואם הוא יאכזב את המשקיעים והשווקים ירדו בחדות? לדעתי עכשיו הוכחתם שאתם סתם זורקים באוויר המלצות בלי כל הבנה על התנהגות השווקים.
- משקיע 26/08/2011 19:59הגב לתגובה זוובלי קשר לעובדה שהנאום לא אמר דבר מיוחד. אם כלכלני הבנק חושבים שההסתברות לירידות נמוכה מההסתברות לעליות, הזמן הנכון לקנות הוא בדיוק לפני נאום הנגיד. אחרי הנאום הציפיות כבר יגולמו במחירים ולא תהיה הזדמנות לתשואה עודפת.
- 1.משקיע כבד 26/08/2011 13:47הגב לתגובה זומי שלא מבין מה זה טווח ארוך אז זה כ 5 שנים.טווח קצר זה כחצי שנה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
