אירופה סגרה בירוק: מדד מנהלי הרכש ירד אך היכה את הצפי - הדקס עלה 1.1%
המדדים המובילים באירופה נסחרו בעליות, ברקע לעליות השערים שנרשמות בחוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט בשיעורים של עד 1.8%, ובעקבות הסגירה הירוקה בשוקי אסיה, שם סגרו המדדים את יום המסחר בעליות נאות של 1.5%-3.86%.
המשקיעים באסיה הושפעו משיפור מסוים שנרשם במגזר היצור בסין, ומתוצאות דו"ח מקדים על מדד מנהלי הרכש בסין לחודש אוגוסט. על פי הערכות עלה מדד זה ל-49.8 נקודות לאחר שביולי עמד על 49.3 נקודות. אף שהמדד נמצא עדיין מתחת לרף ה-50 נקודות, הנתון סייע להפיג חששות לגבי הכלכלה הסינית.
מדד ה-STOXX 600 האירופה (הכולל את 600 המניות הגדולות באירופה) סגר בעלייה, לאחר שבסוף השבוע שעבר נפל לשפל של שנתיים. מדד הדאקס בפרנקפורט הוסיף כ-1.1% לערכו, בלונדון מטפס מדד הפוטסי בכ-0.7% ובפאריז מתחזק מדד הקאק בכ-1.1%.
לאופטימיות היחסית באירופה תרמו גם כמה דו"חות מנהלי הרכש בעולם. מדד מנהלי הרכש בגרמניה (PMI) אמנם לא השתנה מיולי והוא עומד על 52 נקודות, אבל הוא היכה את קונצנזוס התחזיות שצפה 50.8 נקודות. המדד הושפע ממניות חברות הטכנולוגיה והרכב, שכללו עלייה של כ-4.2% במניית ב.מ.וו. ושל 3.5% במניות אינפיניון טכנולוג'יס. מנגד, מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים בגרמניה, ירד מ-52.9 נקודות ל-50.4 נקודות.
בגוש האירו כולו נפל, אמנם, מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור מ-50.4 נקודות ביולי ל-49.7 נקודות באוגוסט, אבל התייצב מעל תחזיות הכלכלנים שצפו 49.5 נקודות. מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים ירד מ-51.6 נקודות ביולי ל-51.5 נקודות באוגוסט. מדד מנהלי הרכש המשולב נותר ללא שינוי ברמה של 51.1 נקודות.
מסקר של מכון ה-ZEW הגרמני, שנערך בקרב 350 כלכלנים מובילים ואומד את הסנטימנט הכלכלי במדינה עולה, כי מדד הסנטימנט הכלכלי צפוי להמשיך ליפול באוגוסט למינוס 26 נקודות לאחר שביולי עמד על מינוס 15.1 נקודות. בכך השלים המדד שלושה חודשים רצופים בהם שהה בטריטוריה השלילית, תופעה שלא נראתה במדד זה מתחילת 2009.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
