דיוני טרכטנברג: "מעמד הביניים רואה בצריכה סמל להצלחה, מספיק עם החתונות ב-250 א' ש'"

ועדת טרכטנברג מקיימת הבוקר דיון פתוח לציבור ושומעת את רחשיו. "קיבלנו כבר יותר מ-1,100 פניות מהציבור תוך שבוע ואנחנו בודקים כל הצעה; ההבדל הגדול בין שבדיה לישראל הם הנורמות של צניעות"
לירן סהר | (23)

ועדת טרכטנברג שהוקמה לפני כשבועיים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתרון בעיית יוקר המחיה ושינוי המצב הכלכלי-חברתי בישראל מקיימת הבוקר דיון הפתוח לציבור. המלצותיה יוגשו בחודש הבא.

עמנואל טרכטנברג, העומד בראש הוועדה אמר בפתח הדיון: "המטרה היא להקשיב לרחשי הלב של החברה בישראל, ולא למגזר כזה או אחר. אנו מחויבים להשלים את העבודה תוך שבועות ספורים והדבר נראה כמשימה בלתי אפשרי, אבל אין לנו את הלוקסוס להתעכב. קיבלנו כבר יותר מ-1,100 פניות מהציבור תוך שבוע ואנחנו בודקים כל הצעה. אני מתרגש שהצעירים יוצאים לרחובות. הצטרפו אלינו; זו לא תוכנית ריאליטי אלא זו המציאות הישראלית".

טרכטנברג הוסיף כי אין כל כוונה לפרוץ את מסגרת התקציב: "אין דבר קל יותר לממשלות מלפרוץ מסגרת, להזרים ולשכוח את סדר העדיפויות. אני מקווה שהציבור שמוחה בצדק הוא זה שלא יאפשר פריצה כדי שנתעמת עם המציאות ונשנה את סדרי העדיפות."

"אין תופרת אחת בכל העולם המערבי, ולא רוצה שיהיו, אני רוצה שתוקם חברה בגליל כמו באבקום שתעסיק עובדי הייטק", אמר איש העסקים דב לאוטמן. "אני לא מקבל את המשפט כשמתעסקים בנושאים מדיניים אין זמן לטפל בנושאים חברתיים, מי שלא יודע לעשות זאת הוא לא מנהיג. מדינת ישראל אומרת שהיא עסוקה בספטמבר ולא יודעת לטפל בנושאים חברתיים, זה שטויות."

שולמית מקס, אשת עסקים ופעילה חברתית מאשקלון, אמרה כי צריך למסות את דירות הרפאים: "מדוע נותנים לזרים 50% הנחה? צריך להקצות דיור ציבורי באמצעות הממשלה, לבנות מנגנון לפיו יתנו קרקעות חינם ליזמים או התערבות של הממשלה בערך הקרקע. המדינה יכולה לשמור את מלאי הדירות ברשותה ולמסור לפי קריטריונים שייקבעו. כמו כן צריך לאפשר 100% משכנתא לזוגות צעירים, ההון העצמי פשוט מונע רכישת דירות."

ניר גינוסר, נשוי ואב לילד, מרצה למתמטיקה וסטטיסטיקה ויו"ר ארגון תמורה, אומר שבלתי אפשרי לשים הון התחלתי של חצי מיליון שקל לרכישת דירה. "הנתונים שמציגים לציבור הם מוטים ומעוותים, משרדי הממשלה מנצלים את חוסר הידע של האזרחים בסטטיסטיקה, ממוצע זה לא הרוב, 70% בכלל לא מגיעים לשכר הממוצע במשק, זה ניצול ציני של ידע הציבור."

גינוסר הוסיף כי צריך בטווח המיידי להעביר את חוק הגנת השוכר. "כדי להשכיר דירה צריך שיהיה רישיון, צריך לבחון אם הדירה ניתנת להשכרה וראויה למגורי אדם. בעלי יותר מדירה אחת מושכרת צריכים להתנהל כמו עסק לכל דבר, לא יתכן שהמס יהיה 10% בלבד מעבר ל-4,000 שקל. דירות 4 חדרים עומדות ריקות בגבעתיים בגלל שכר הדירה הגבוה. כרגע העתיד שלנו נראה פשוט רע, לא יכול להיות שאדם שנמצא 6 שנים באקדמיה לא רואה את העתיד שלו כאן, לא רואה איך ישיג בית יציב. אני עוצר את הבאת הילד השני לעולם."

דרור גרשון, מנכ"ל תנועת מרחב לשינוי הסביבה העירונית, אומר כי עיר היא לא בניינים אלא הזדמנות כלכלית, חברתית ותרבותית להתפתח כקהילה. "תל אביב וגוש דן נמצאות במקום ה-5 בעולם ברמת ההתפתחות הכלכלית, אך שאר הערים האחרות בארץ משתרכות הרחק מאחור. המשבר הוא תוצאה של מדיניות תכנון מיושנת שמתאימה לישראל של שנות ה-60, מערכת שלא ראתה את הנולד ומעולם לא בנתה חזון ל-11 מיליון התושבים שיחיו כאן ב-15 השנים הבאות. הערים הכפריות הקטנות מפוזרות ואינן מאפשרות את ההזדמנויות שיש בערי המרכז. אין צורך להוסיף תקציבים, תקנים וכוח אדם, הרפורמה היא במהותה ההבנה של העירוניות.

"ראשית יש לאפשר בעיקר בערי הפריפרייה והביניים ציפוף הרבה יותר גדול", אומר גרשון. "אנחנו מאוד רחוקים מהצפיפות המינימאלית שתאפשר לספק הזדמנויות. הציפוף יוזיל את מחירי הדירות. השכונות הותיקות סובלות מהזנחה בשל פיתוח שולי הערים, צריך לחזק את השכונות כלכלית וחברתית. ניתן להקים 200 אלף דירות במרכזי הערים. התכנית הראשונה שתתאשר תמיד תהיה בשטחים הפתוחים כי זה קל יותר, אנחנו נשאר עם ערים גרועות."

פרופ' אליס ברזיס, מנהלת מרכז עזריאלי לחקר מדיניות כלכלית באונ' בר אילן, אמרה כי "תוך 3 חודשים ניתן להשיג דירות להשכרה בהצבת קונטיינרים בקומות, נזדקק להתערבות של המדינה שתספק את הקרקעות עבור הבנייה הארעית, עלות כל דירה היא 120 אלף שקל. בנוגע ליוקר המחייה, הורדת מכסים והגבלות לא מכסיות לא יספיקו להורדת מחירי המחייה, כדי לפתור את המונופולים היא הקמת מיזמים פרטיים ליבוא ללא מכס."

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    חתונות לעשירים 23/08/2011 20:47
    הגב לתגובה זו
    עסק הכי מצליח איפה מס הכנסה? כל רקדן סמוי מעסיק רקדנים בשכר מינימום ומקבל אלפי שקלים שאותם הוא מעלים מינימום 35 אלף שח בחודש
  • 17.
    מעלימי ההכנסות קונים אאודי וטויוטה (ל"ת)
    כל הערסים הכלומניקים 23/08/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    לניר גינוסר 23/08/2011 20:39
    הגב לתגובה זו
    אם היית בוחר מקצוע אחר היה לך כסף הוראה זה לא מקצוע. המדינה לא מעריכה אנשים עם מוח. אין בשבילם כלום . מהנדיסי ביו רפואה אין להם עבודה בכלל. אותו דבר לנשים שלמדו מחשבים בתנאי העבדות היום אין להם עתיד עדיף להיות ספריות. חבל שאתם מתעלמים מתוכנית אופק חדש שזה בסך הכל לדפוק את המורים התלמיד לא מקבל יותר. תבדקו מה נעשה עם ההכרח להשאיר את המורים בבית ספר מפקחים עליהם שיבדקו מבחנים? מה זה החרטא ברטא הזאת? שעות פרטניות לכל תלמיד זה בדיחה צריך להוציא תלמיד משעור פשוט טמטום כל מורה צריכה לעשות שעות פרטניות כולל מורה להתעמלות חחח אז תלמיד שלקחו אותו מחשבון יוצא להתעמלות אח" כ משלים התעמלות בשעור חשבון. הוגי התוכנית פשוט אידיוטים וזה יגרום לנשירת מורים ולאדישות זה לא יעלה את רמת החינוך . כשהשלטון הזה יעוף כמו כל הנבלים של מזרח התיכון התוכנית הזאת תתבטל. בינתיים גם אין חינוך.
  • 15.
    מה זה הרעיון המטומטם הזה לגור בקונטיינרים? (ל"ת)
    מגיע לציבור דיור טוב 23/08/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    השכרת דירות צריכה להיות ע" י חברות (ל"ת)
    אנשים פרטיים חמדנים 23/08/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    בעלי הדירות שכחו כמה מרוויחים בישראל (ל"ת)
    מתנהגים כגנגסטרים 23/08/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    קורמורן 23/08/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
    את הנורמות, קובעים למעשה מובילי דעת קהל. במקרה שלנו, מובילי דעת הקהל החל בראש הממשלה וכלה ברני רהב נוהגים ראוותנות מופגנת וכך מרבית עם ישראל נוהה אחרי הנורמות הבזבזניות הללו ומאמץ את שכמוהן הלכה למעשה. מעט מאד מנהיגים כיום, בשונה מהעבר, יכולים, על סמך הדוגמה שהם מציגים, להטיף לצניעות הליכות וחבל. אינני מפחית מהאחריות שיש לכל אחד מאיתנו על התנהגותו בנדון, אבל הסוציולוגיה מלמדת אותנו שבני אדם אינם יצורים רציונליים ויש להם נטיה מוזרה לחקות את מנהיגיהם. אז בבקשה, מי שלוקח על עצמו לדבר בנושא, קודם לכל תן דוגמה טובה.
  • 11.
    רותח מזעם 23/08/2011 12:31
    הגב לתגובה זו
    מוטב למר גינוסר להמשיך ולעסוק במספרים החביבים עליו ולא לעסוק בעניינים מעבר לעולמו הצר. ברגע שהאדון ידע להבחין בין סיבה למסובב אולי יהיה ערך כל שהו לדעתו. ולמען הרחבת דעתו -להלן ניתוח יותר הגיוני להצעתו: מחירי השכירות הם נגזרת של מחירי הדיור.בזה צריך לטפל ולא במחירי השכירות. לגבי הצעת הכבדת המיסוי-אהלן וסהלן.רק שוכרי הדירות יפגעו.התוספת תגולגל עליהם. ומה המדינה תעשה בכסף הזה? אם נהיה אופטימים אז זה ישפר את מצבם של המוחים.אבל, מה יצא מזה? שהתומכים במאבק יממנו את ההטבות שהם אולי יקבלו. במקרה היותר גרוע, סקטוריאלים אמרנו כבר?
  • 10.
    בעל הון 23/08/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    היי גנסור, מי בכלל הזמין אותך להעיד בוועדה? את מי אתה מייצג? מי הסמיך אותך?נבחרת ע" י מישהו? וחוץ מזה, בוא נמסה גם את אלו שרכשו תכשיטים מזהב.הרי הזהב עלה בצורה מטורפת. אפשר לחשוב שכל מי שבידו שתי דירות הוא טייקון. לי יש שתי דירות.זה עלה לי בדמים.כל חיי נסעתי פעם אחת לחו" ל -וגם זה בדקה ה-90 לטורקיה. מה כל העלהום הזה שלך על בעלי הדירות? האם הם לא קנו אותו בזעת אפיהם? למה אני צריך לממן אותך? זה שאתה מרצה לסטטיסטיקה עדיין לא מחייבת אותי להזרים לך ממוני.כסטטיסטיקאי -אתה אמור לדעת לחשב לבד את התשואות משכירות.לכן, כולך בבלט אחד גדול.
  • למס 10 23/08/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    באי עם מתימטיקה? תבדקו מה קרה לאנשים מוכשרים שנדרשו לציוני בגרות בשמיים ופסיכומטרי בשמיים והתקבלו להנדסה ביו רפואית במדינת הטמטום אסור ללמוד מדעים. אין להם עבודה
  • למס 10 23/08/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    באי עם מתימטיקה? תבדקו מה קרה לאנשים מוכשרים שנדרשו לציוני בגרות בשמיים ופסיכומטרי בשמיים והתקבלו להנדסה ביו רפואית במדינת הטמטום אסור ללמוד מדעים. אין להם עבודה
  • 9.
    במקום לשלם ריבית לבנקים להתנהל בדרך אחראית (ל"ת)
    מ 23/08/2011 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דיוני טרכטנברג 23/08/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    נוחי לא צריך להרויח 3.5 מיליאד שח לא לקנות פירות מעל 6 שח
  • דוד 23/08/2011 12:26
    הגב לתגובה זו
    והכבלים ולהלווין . ערוץ 1 ממלכתי מספיק בהחלט ומחנך לדרך ארץ וצניעות.
  • 7.
    דיוני טרכטנברג 23/08/2011 11:51
    הגב לתגובה זו
    אני קורא לכל הציבור לא לקנות פירות מעל מחיר של 6 שח
  • 6.
    רביב 23/08/2011 11:43
    הגב לתגובה זו
    ויגידו שאין להם ממה לחיות, מספיק עם השופוני!
  • 5.
    נורית 23/08/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    ולהבין שלא ניתן יותר לחיות מעל הפופיק. צריך לחסוך ליום גשום ולהפסיק עם תרבות הצריכה המטופשת שמנחיל ערוץ 2
  • 4.
    משה 23/08/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    ואז רואה שיש לו 0 בעו" ש וטס לחו" ל, פשוט שערוריה!
  • 3.
    נדב 23/08/2011 11:39
    הגב לתגובה זו
    אנשים לא יודעים לכלכל את מעשיהם ומבזבזנים כסף על חתונות מטופשות ועל דירות בסטנדרט מטורף, אליס ברזיס צודקת, כדי להיות כמו שבדיה צריך להתנהל בצניעות כמו השבדים
  • 2.
    יוסף בן ... 23/08/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    אני יביא את הילדים על תדאג, אם אתם החילונים דואגים לפרנסה אנחנו החרדים נדאג לצימוח של המדינה הזאת. ואתם עוד יומכם יבוא ותעבדו אז לפי החוקים שלנו !!
  • די להפקרות מספיק לחלק לחרדים את כספנו (ל"ת)
    נחמה 23/08/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עינת 23/08/2011 10:47
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שהממשלה לא תכיר בהוצאות על שכר דירה או משכנתה. לנו יש דירה קטנה שאנו משכירים ומשלמים 10%מס כנדרש ומאידך שוכרים דירה גדולה יותר ומשתמשים בכסף של ההשכרה ומוסיפים ,אף אחד לא מכיר בהוצאות על שכר הדירה. הממשלה הזאת מומחית בלקחת ולתת למקורביה.
  • בכמה אתם משכירים? האם אתתם הוגנים או חמדנים (ל"ת)
    הישראלים רשעים 23/08/2011 13:08
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי