בעקבות הרוח: אנלייט ואוירם מקימות פרויקטים ליצור חשמל מאנרגיית רוח
חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת חתמה יחד עם חברת אוירם על הסכמי שיתוף פעולה עם ששה ישובים ברמת הגולן לייזום, פיתוח, מימון והקמה של פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיית רוח בשטחי הישובים. החברות ישלמו לישובים דמי שכירות על הקרקע, למשך 20 שנה ממועד החיבור לרשת החשמל. לישובים תהיה אופציה להיכנס כשותפים במיזמים.
עלות הפיתוח עד לקבלת אישורי ההקמה של מתקן טיפוסי בהספק של חמישה מגה-וואט מוערכת בכמיליון שקל למיתקן. אנלייט ואוירם יממנו את עלות הפיתוח בחלקים שווים בקירוב. עלות הקמת הפרויקט (אם יתממש) בכ-40 מיליון שקל, מתוכם החברה מעריכה שיידרש הון עצמי בשיעור של כ-20%-25%.
לצורך הקמת הפרויקטים יקימו אנלייט ואוירם תאגידים ייעודיים בהם צפויה אנלייט להחזיק בין 51% ל-70% מזכויות הבעלות והשליטה. כל אחת מהחברות תשקיע את חלקה היחסי בהון העצמי הנדרש. לכל יישוב ניתנה אופציה להיכנס כבעל החזקות בתאגיד המשותף הייעודי שיוקם לכל פרויקט, בשיעור של עד 49% ובכפוף להיקף השקעת הישוב.
מערכת בודדת בעלת הספק של חמישה מגה-וואט עשויה לייצר באזור רמת הגולן, על בסיס הערכותיה הראשוניות של אנלייט, כ-10 מיליון קוט"ש שקל בכל שנה, שיובטחו בתעריף ייצור צמוד מדד למשך 20 שנה. תעריף הייצור לא נקבע עדיין סופית על ידי רשות החשמל, אבל על בסיס הנחת תעריף של 45-54 אגורות לקוט"ש, מיתקן כזה עשוי להניב הכנסות ברוטו של כחמישה מיליון שקלים בכל שנה, כלומר, כ-100 מיליון שקלים ברוטו נומינליות ממכירת חשמל, מכל פרויקט שיקום.
לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לאשר לרשות החשמל לפרסם הסדרה יזמית למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח שיתחברו לרשת החשמל, במכסת ייצור משמעותית של כ-800 מגה-וואט לכלל השוק. בשימוע קודם נקבה הרשות בתעריפים צמודי מדד הנעים בין 45-54 אגורות (צמוד מדד) לקוט"ש, למשך 20 שנה.
מהערכה ראשונית עולה, כי הפוטנציאל הכולל של הצבת טורבינות רוח וחיבורן לרשת החשמל בשטחי הישובים הרלוונטיים, עשוי להגיע ליותר מ-50 מגה-וואט, בכפוף לתוצאות המדידה של פוטנציאל הרוח באתרים, נגישות רשת החשמל ואילוצי תכנון וביטחון.
"הסכם שיתוף הפעולה הינו צעד חשוב עבור אנלייט, לקידום פרויקטים בתחום אנרגיית רוח, המצטרף לתחום הסולארי בו פעילה החברה תקופה ארוכה", אמר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת. "אנחנו מאמינים שתחום זה עוי לשמש עבורנו מנוע צמיחה משמעותי. ייצור חשמל מאנרגיית רוח באזורים מתאימים, כמו רמת הגולן, נחשב כלכלי מאד, בעיקר לאור עלויות הייצור הנמוכות יחסית".
- 1.הולך עם הרוח 23/08/2011 15:44הגב לתגובה זואנרגיה ירוקה ללא זיהומים. בהצלחה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
