אנליסטים על גזית גלוב: "קיים דיסקאונט דו ספרתי; נכסיה ימשיכו להפגין עוצמה"

האנליסטים של פסגות והראל פיננסים משבחים את דוחות חברת הנדל"ן אשר פרסמה היום את תוצאותיה. "קיימת עדיפות בחשיפה לחברות סיטיקון ואטריום"
לירן סהר | (2)

חברת גזית גלוב, פרסמה היום את דוחותיה עבור הרבעון השני של 2011 ומדווחת על זינוק של 68% ברווח הנקי, בעיקר כתוצאה מגל של רכישות והשקעות שביצעה החברה ומאיחוד מלא של תוצאות חברת Capco האמריקנית (לדו"ח).

נעם פינקו, אנליסט הנדל"ן של פסגות, אומר כי "מוקדם מידי לדעת לאן המשבר הנוכחי יוביל אותנו, אך לאור ניסיון העבר אנו מניחים כי נכסיה של גזית גלוב ימשיכו להפגין עוצמה וייצרו תזרים משומנים גבוה. עם זאת לגלישה למשבר עשויה בהחלט להיות השפעה לרעה על שווי הנכסים בעקבות העלאת שיעורי היוון."

פינקו מוסיף כי המשבר הנוכחי לא פסח על מניות החברות בנות של החברה ובעיקר המניות האירופאיות הקרובות יותר למרכז הבעיה. "החברה ניצלה את

הירידות האחרונות ורכשה מניות בהיקף של כ-120 מיליון שקל לאחר תאריך

המאזן. במידה ונראה ירידה בשווי נכסים לא נתפלא לראות רכישות נכסים

ריאליים בתוך החברות בנות."

"כפי שאנו אומרים תמיד, גזית גלוב היא אחזקה מצויינת לטווח ארוך מאוד לאור הצמיחה הבלתי נגמרת שלה, אופיין השמרני של הנכסים והניהול הפיננסי האחראי", מציין פינקו. "עם זאת, לאור ירידת מחירי מניות הבנות אין כיום דיסקאונט סחיר, אך בהחלט יש דיסקאונט כלכלי משמעותי. בנוסף הואיל וגזית הינה חברת נדל"ן ממונפת אנו סבורים כי מנייתה תהיה תנודתית יותר מהשוק והמלצתנו נשארת החזק במחיר יעד של 47 שקל, הגבוה בכ-27% ממחיר המניה."

אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, אומר כי "הדוח היה המשך ישיר לדוחות הטובים של חברות הבנות וסיכם עוד רבעון מוצלח לגזית גלוב.

במהלך הרבעון המשיכה החברה ברכישות של חברות הבנות ובעיקר סיטיקון ואטריום וכן השקיעה כ-1.7 מיליארד שקל בפיתוח נכסיה. נדגיש כי החברה השקיעה בסיטיקון כ-250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל באטריום."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אובמה 23/08/2011 04:33
    הגב לתגובה זו
    נביאי שקר
  • 1.
    אלמונימי 22/08/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
    אם תורידו מערך הנכסים את הערך הנקי של הוצאות המנהלים המטורפות הרי שלא קיים כל דיסקאונט, אלא פרמיה מאוד גבוהה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.