אנליסטים על גזית גלוב: "קיים דיסקאונט דו ספרתי; נכסיה ימשיכו להפגין עוצמה"

האנליסטים של פסגות והראל פיננסים משבחים את דוחות חברת הנדל"ן אשר פרסמה היום את תוצאותיה. "קיימת עדיפות בחשיפה לחברות סיטיקון ואטריום"
לירן סהר | (2)

חברת גזית גלוב, פרסמה היום את דוחותיה עבור הרבעון השני של 2011 ומדווחת על זינוק של 68% ברווח הנקי, בעיקר כתוצאה מגל של רכישות והשקעות שביצעה החברה ומאיחוד מלא של תוצאות חברת Capco האמריקנית (לדו"ח).

נעם פינקו, אנליסט הנדל"ן של פסגות, אומר כי "מוקדם מידי לדעת לאן המשבר הנוכחי יוביל אותנו, אך לאור ניסיון העבר אנו מניחים כי נכסיה של גזית גלוב ימשיכו להפגין עוצמה וייצרו תזרים משומנים גבוה. עם זאת לגלישה למשבר עשויה בהחלט להיות השפעה לרעה על שווי הנכסים בעקבות העלאת שיעורי היוון."

פינקו מוסיף כי המשבר הנוכחי לא פסח על מניות החברות בנות של החברה ובעיקר המניות האירופאיות הקרובות יותר למרכז הבעיה. "החברה ניצלה את

הירידות האחרונות ורכשה מניות בהיקף של כ-120 מיליון שקל לאחר תאריך

המאזן. במידה ונראה ירידה בשווי נכסים לא נתפלא לראות רכישות נכסים

ריאליים בתוך החברות בנות."

"כפי שאנו אומרים תמיד, גזית גלוב היא אחזקה מצויינת לטווח ארוך מאוד לאור הצמיחה הבלתי נגמרת שלה, אופיין השמרני של הנכסים והניהול הפיננסי האחראי", מציין פינקו. "עם זאת, לאור ירידת מחירי מניות הבנות אין כיום דיסקאונט סחיר, אך בהחלט יש דיסקאונט כלכלי משמעותי. בנוסף הואיל וגזית הינה חברת נדל"ן ממונפת אנו סבורים כי מנייתה תהיה תנודתית יותר מהשוק והמלצתנו נשארת החזק במחיר יעד של 47 שקל, הגבוה בכ-27% ממחיר המניה."

אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, אומר כי "הדוח היה המשך ישיר לדוחות הטובים של חברות הבנות וסיכם עוד רבעון מוצלח לגזית גלוב.

במהלך הרבעון המשיכה החברה ברכישות של חברות הבנות ובעיקר סיטיקון ואטריום וכן השקיעה כ-1.7 מיליארד שקל בפיתוח נכסיה. נדגיש כי החברה השקיעה בסיטיקון כ-250 מיליון שקל וכ-30 מיליון שקל באטריום."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אובמה 23/08/2011 04:33
    הגב לתגובה זו
    נביאי שקר
  • 1.
    אלמונימי 22/08/2011 17:37
    הגב לתגובה זו
    אם תורידו מערך הנכסים את הערך הנקי של הוצאות המנהלים המטורפות הרי שלא קיים כל דיסקאונט, אלא פרמיה מאוד גבוהה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי