זרם הנתונים החלשים נמשך: מדינות ה-OECD עם רבעון רביעי רצוף של ירידה בתוצר
משבר החובות באירופה נותן את אותותיו בנתוני צמיחה חלשים בקרב המדינות המפותחות. ארגון ה-OECD פרסם היום כי מדינות הארגון צמחו בממוצע ב-0.2% בלבד במהלך הרבעון השני - הרבעון הרביעי ברציפות של ירידה בקצב הצמיחה.
התוצר המקומי הגולמי נפל בעיקר כתוצאה מהחולשה במדינות אירופה שבה נרשמה צמיחה של 0.2% ברבעון, זאת לעומת 0.8% ברבעון הקודם. כך למשל, כלכלת גרמניה הנחשבת לכלכלה החזקה ביבשת הציגה צמיחה של 0.1% לעומת 1.3% ברבעון הקודם.
גם ביתר השווקים נרשמה האטה. כלכלת צרפת קפאה ברבעון השני (0%+) לעומת 0.9% ברבעון הקודם וכלכלת בריטניה הציגה ירידה של 0.2% בתמ"ד לעומת גידול של 0.5% ברבעון הראשון של השנה. גם כלכלת יפן הצליחה להתאושש ברבעון שחלף והתכווצה ב-0.3% בלבד לעומת נפילה של 0.9% ברבעון הראשון של השנה.
כלכלות העולם נכנסו לסחרור חד בשבועיים האחרונים, זאת לאחר הורדת דירוג החוב המושלם (AAA) לארה"ב מצד סוכנות הדירוג S&P. רמת החששות מכך שהשווקים עומדים בפני מיתון כפול העלו בצורה חדה את רמת התנודתיות בשווקים אשר הגיבו בנפילות חדות.
דאגה בקרב היצואנים
עדות לפחד בשווקים ניתן לקבל מסקר שערך מכון הייצוא בקרב 400 יצואנים מקומיים. תוצאות הסקר מצביעות על כך ש-74% מהיצואנים סבורים שיתפתח מיתון בארה"ב ובאירופה, 69% צופים פגיעה בייצוע בשנה הקרובה ו-60% מעריכים פגיעה ברווחיות של הייצוא.
כחלק מההיערכות לצמצום הפגיעה החלו היצואנים להיערך לצמצום הפגיעה. כ-12% מתכוונים להכניס שינויים בתוכניות העבודה ולקצץ בתקציב השנתי, כ-16% מהיצואנים דיווחה כי יורידו או יקפיאו את שכר העבודה ו-10% ציינו כי יקטינו את מספר העובדים במועסקים בחברה.
- 4.קובי דרמליק 22/08/2011 13:27הגב לתגובה זותאמינו לי שאם יספרו את האמת על מחיקות הבנקים אזי המצב היה אמיתי וגרוע יותר. אתם יודעים כמה הפסדי בנק לאומי חו" ל , הבנק הינו חברת בת של לאומי ישראל, 2 מיליאד דולר, אתם מבינים זאת. כמה מופסד בנק הפועלים מהשקעות כושלות בספרד פורטוגל אג" חים זבל ביוון ובאיטליה....חחח - לא מספרים לכם 500 מיליון דולר אתם יודעים מה מצבו של דיסקונט- חחחח- לא תקבלו דיווח, הוא מופסד 2.6 מיליארד דולר על השקעות טיפשות,אגח" י זבל בארה" ב, בסין,בפורטוגל, הלוואות עתק שצריך למחוק. אתם יודעים מה יהיה הדוח של מזרחי, ירידה של 60 אחוז ברווח,זה היה אומר שבנק מזרחי צריך לרדת עוד 30 אחוז, אבל לא מספרים לכם. כי דופקים אתכם.
- 3.יודע 22/08/2011 13:25הגב לתגובה זואני מקווה שזה לא מלכודת של שחקני המעוף זהירות נדרשת...........
- 2.זהירות !! קריסה ,מפולת, איך שתקראו לזה בדרך. (ל"ת)דעת יחיד 22/08/2011 13:22הגב לתגובה זו
- 1.עליות בת" א = השחלה 22/08/2011 13:11הגב לתגובה זועליות בת" א = השחלה של פרייארים, מה חושבים הגנבים? שכולנו מטומטמים!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
