המרווחים שנפתחו בתחום הקונצרני - אי אפשר להתעלם
האימרה הוותיקה לפיה זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, מתאימה מאוד לתאר את התחושות שמלוות אותנו בתקופה האחרונה בשוק ההון. אי הוודאות הגדולה, הבאה לידי ביטוי בשינויים החדים (לשני הכיוונים) במדדי המסחר, היא תולדה של פאניקה. כזו שיש מספיק סיבות (ובכל יום מתווספות סיבות נוספות) להצדיקה.
שאלת מיליון הדולר, בעיקר עבור אלה שמנסים לראות מעבר לפאניקה ולחפש את ההזדמנויות שהיא מייצרת, היא האם יוכלו החברות בטווח הקרוב עד בינוני לשמור על רווחיותן ולעמוד בהתחייבויותיהן?
המרווחים הגדולים שנפתחו בתקופה האחרונה באג"ח הקונצרני, הם שהופכים אפיק זה לאפיק השקעה מעניין, ובפרט הפלח הייחודי של אג"ח שאינן מדורגות אך מגובות בביטחונות. ביטחונות אלה, הופכים את בעלי האג"ח, לנושים מובטחים ואין זה דבר מובן מאליו כשמדובר באג"ח. לרוב, הנושים המובטחים הם הבנקים, שכמעט ואינם נותנים אשראי ללא קבלת בטחונות, לרוב בערך כלכלי הגבוה משמעותית מגובה החוב.
הסיבה שחברה ציבורית מסכימה לתת לרוכשי האג"ח שלה ביטחונות, היא בדרך כלל, כדי לשפר את סיכויי הצלחת גיוס החוב. כך שבימים "טובים" בשוק ההון חברת קטנות נותנות בטחונות כדי להוות אלטרנטיבה ראויה למול חברות גדולת. בימים "קשים" בשוק ההון ניתן לראות כי גם חברות גדולות נותנות בטחונות (ראו הנפקות שבוצעות בשלהי שנת 2008 ותחילת שנת 2009).
מבלי להיכנס לסוגיות משפטיות בדיני חדלות פירעון, נציין כי במידה והחברה הגיעה להליך משפטי של פירוק/כינוס, מחזקי האג"ח יכולים להיפרע הן מהבטוחה הספציפית שלהם והן מכלל נכסי החברה. לדוגמה, נניח שיש לחברה שני נכסים, נכס א' ונכס ב' ושני נושים, אחד שהוא נושה מובטח ואחד הנכסים משועבד לטובתו (נכס א'), ונושה לא מובטח שאין לו בטחונות.
במידה והחברה האמורה לא עמדה בהתחייבויותיה והגיעה להליך משפטי של חדלות פירעון, כונס הנכסים של נכס א' יממש את הנכס ובתמורה (לאחר תשלומי מיסים) ישתמש לפירעון החוב של הנושה המובטח. במידה והתמורה ממימוש נכס א' עולה על יתרת החוב של נושה א', תועבר היתרה לנושה שאינו מובטח. אם התמורה מנכס א' לא הספיקה לכדי מלוא החוב אזי התמורה ממימוש נכס ב' תחולק בין יתרת החוב של שני הנושים. קרי, ככל שהשווי של הנכס המשועבד גבוה יותר, סיכויי הגבייה של הנושה המובטח גבוהים משמעותית מהנושה הלא מובטח.
להלן דוגמאות לביטחונות שניתנו על אג"חים שנסחרים היום:
- שעבוד של נכסי נדל"ן מניבים
- שעבוד של קרקעות
- שעבוד של מניות בחברות פרטיות
- שעבוד של מניות בחברות ציבוריות
- שעבוד של פיקדונות בנקאיים
- ערבות בנקאית
- שעבוד של עודפים בפרויקט נדל"ן
- שעבוד של זכויות
עם זאת, גם מי שרוכש אג"ח משועבדת מחובתו לעשות שיעורי בית ולקרוא היטב את התשקיף, כדי לנתח לפחות את הפרמטרים הבאים: מהות הבטוחה, השווי שהמשקיע מעריך את הבטוחה, האם הבטוחה נתנה עד לפירעון מלא של האיגרת? האם הבטוחה משתנה על פני הזמן? האם החברה המנפיקה יכולה להחליף את הבטוחה?
כיום נסחרות בשוק עשרות אגרות חוב עם בטחונות. בחלקן שווי הבטוחה גבוה מהחוב המובטח ובחלקן שווי הבטוחה זניח לעומת החוב המובטח. כמובן שקיים שוני "בחוזק" הבטוחה מהבחינה המשפטית, לכן חובה ללמוד היטב את תנאים הקיימים בכל אגרת חוב.
**יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 4.חזי 23/08/2011 09:04הגב לתגובה זואני מחזק באגחים בפיזור גבוה והחברות משלמות ריבית בזמן .כל האחים הם עד 3 שנים אם אני אחזיק אותם עד סוף התקופה והחברות לא ייקלעו לשום קושי האם מובטחת לי תשואה חיובית ?
- 3.כתבת יפה מאד. (ל"ת)א.ב 22/08/2011 16:47הגב לתגובה זו
- 2.וואלק יא אודי, בעצם לא אמרת כלום. (ל"ת)חביבי 22/08/2011 14:31הגב לתגובה זו
- 1.גיל 22/08/2011 14:17הגב לתגובה זויש פה משהו שלא ידענו ? איפה לדעתך האג" ח עם התשואה הגבוהה והביטחונות הטובים ביותר ?
- סויחר 22/08/2011 16:37הגב לתגובה זולשים לב לספרדים שנפתחו באג" ח לא מדורגות אבל לבחור מתוכן את אלה עם הבטוחות והוא מסביר מה זו בטוחה טובה. לפחות זה מה שאני הבנתי...
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
