אקירוב נזהר: "החלטנו להפחית את תחזית העודף התפעולי מהמלונות בי-ם"
חברת אלרוב נדלן מסמכת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של מחזיקי המניות שהסתכם בכ-66.5 מיליון שקל, זאת לעומת כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 262.9 מיליון שקל, לעומת כ- 145.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מעליה בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה בסך 83.6 מיליון שקל ומעליה בהכנסות מהפעלת בתי מלון, עקב רכישתו של מלון לוטסיה בפריז, ברבעון השלישי של 2010 שהסתכמו ברבעון בכ- 102.4 מיליון שקל לעומת כ- 63.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ברבעון הסתכמו בכ- 23.9 מיליון שקל, לעומת כ- 22.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו ברבעון בכ- 45.4 מיליון שקל לעומת כ- 39.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה, שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי בהקמה ואת מלונות החברה בירושלים ובפריס, ליום 30.6.2011 הסתכם בכ-5.175 מיליארד שקל (כולל שווי נדל"ן שנמכר לאחר תאריך המאזן) לעומת כ- 4.301 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. עיקר הגידול נבע מרכישתו של בניין משרדים בשוויץ A-tec, מהתחזקות האירו והפרנק השוויצרי שתרם לעליה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בצרפת ובשוויץ וכן מהמשך ההשקעה של החברה בשני נכסים שנמצאים בשלבי בניה בשוויץ ובלונדון.
שתי הפעילויות העיקריות של הקבוצה הינן נכסים מניבים ותיפעול בתי מלון. הכנסות הקבוצה משכ"ד מנכסים מניבים ועודף מתפעול בתי מלון בעשור האחרון צמחו בשיעור ממוצע של כ- 22.5% לשנה. הקבוצה הכריזה כי היא שואפת להציג ב-6 השנים הבאות שיעור צמיחה ממוצע שיהיה בין 18% ל- 20% לשנה מפעילויות אלו כלומר להגיע להכנסות של כ- 1 מיליארד שקל מפעילויות אלו בתום התקופה דהיינו עד תום 2016.
אלפרד אקירוב, יו"ר החברה מסר: "עסקת רכישת בניין A-tec בשוויץ, מדגימה היטב את יתרוננו באיתור נכסים איכותיים בתשואות ראויות שניתן להשביחם. העלות הכוללת של העסקה הסתכמה כ- 104 מיליון פר"ש לא כולל הוצאות. לאחרונה ביצענו הערכת שווי חיצונית ונקבע כי שווי הנכס הינו כ- 140 מיליון פר"ש. כך שבתום שנתיים מרכישת הנכס צפויה הקבוצה להחזיר את המקורות העצמיים ששימשו לרכישתו."
עוד הוסיף אקירוב כי "לאחר בחינה מחודשת בעקבות האירועים בעולם ובמיוחד במזרח התיכון החלטנו להפחית את תחזית העודף התפעולי ממלונות החברה בירושלים לכ- 85 מיליון שקל בשנת 2011. להערכתנו הירידה תהיה נקודתית ותתייחס לשנה הנוכחית בלבד. יחד עם זאת ולמען הזהירות המאפיינת את הקבוצה פנינו למעריך המלונות על מנת שיבחן שוב את שווי המלונות והוחלט להפחית את השווי בספרים. אנו ממשיכים לפעול לאיתור נכסים נוספים, המתאימים לאסטרטגיית ההשקעה שלנו, עם דגש על שוויץ, אשר כלכלתה שוב מוכיחה את איתנותה ויציבותה."
החברה תחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור של 30% מהרווח הנקי השנתי המיוחס לבעלים של החברה בנטרול עליה וירידה בשווי נדל"ן להשקעה, עליה וירידה בשווי ניירות ערך שלא מומשו ובנטרול השפעת המס על כל אלה.
בתקופת הדוח חילקה החברה דיבידנד בסך של 1.25 שקל למניה ובהיקף כולל של כ- 28.8 מיליון שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
