רבעון טוב לגזית גלוב: הרווח הנקי זינק ב-68%; כצמן וסגל יוותרו על 10 מיליון ש' בונוס

סך ההכנסות מהשכרת מבנים גדל בכ-12% לכ-1.27 מיליארד שקלים. ה-F.F.O זינק ב-19% ל-95 מיליון שקלים. ב-IBI חוזרים על המלצת קנייה למניה
אריאל אטיאס | (4)

גזית גלוב, חברת הנדל"ן המניב הנמצאת בשליטת חיים כצמן ודורי סגל, מסכמת את הרבעון השני של 2011 עם זינוק של 68% ברווח הנקי, בעיקר כתוצאה מגל של רכישות והשקעות שביצעה החברה ומאיחוד מלא של תוצאות חברת Capco האמריקנית.

סך ההכנסות מהשכרת מבנים ברבעון השני של שנת 2011 גדל בכ-12% לכ-1.27 מיליארד שקלים, לעומת כ- 1.136 מיליארד שקלים, ברבעון המקביל אשתקד. סך ההכנסות ממכירת בניינים, קרקעות וביצוע עבודות הסתכמו לכ-294 מיליון שקלים, מתוכן סך של כ- 5 מיליון שקלים ממכירת בניינים וקרקעות וכ- 289 מיליון שקלים מביצוע עבודות. ברבעון המקביל עמד סכום זה על כ-175 מיליון שקלים, מתוכן סך של כ- 36 מיליון שקלים ממכירת בניינים וקרקעות וכ- 139 מיליון שקלים מביצוע עבודות.

הרווח הגולמי מפעילות זו ברבעון השני של שנת 2011 הסתכם לסך של כ- 18 מיליון שקלים לעומת רווח גולמי בסך של כ-14 מיליון שקלים, ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות ממכירת בניינים נובע ברובו נובע מאיחוד מלא לראשונה של אכד ברבעון השני.

הכנסות מהשכרה בניכוי הוצאות הפעלת הנכסים, למעט הוצאות פחת (N.O.I) עמד על 857 מיליון שקלים לעומת 757 מיליון שקלים ברבעון המקביל. ה-F.F.O של גזית גלוב השתסכם ב-95 מיליון שקלים והיווה עלייה של 19% לעומת הנתון ברבעון המקביל אשתקד. מדובר במדד המקובל בעיקר בחברות נדל"ן מניב, המייצג את תזרים המזומן מפעילות של החברה מפעילותה השוטפת, ללא השפעת ארועים חד-פעמיים כגון רווחים ממכירת נכסים וללא השפעת שינויים תקופתיים בהון החוזר.

בשורה התחתונה, הציגה גזית גלוב רווח המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-251 מיליון שקלים לעומת רווח של כ- 149 מיליון ששקלים ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 68%.

גזית גלוב מתמחה במרכזי קניות מעוגני סופרמרקטים באזורי מגורים. הקבוצה פעילה בלמעלה מ- 20 מדינות, מחזיקה ומנהלת למעלה מ- 660 נכסים המשתרעים על שטח בנוי להשכרה של כ- 7.0 מיליון מ"ר. שווי נכסי החברה הכולל הינו כ- 64.3 מיליארד שקלים והם מניבים שכר דירה שנתי בסך של כ-6.0 מיליארד ששקלים.

יתרת הנדל"ן להשקעה, נדל"ן להשקעה בפיתוח והרכוש הקבוע ליום 30 ביוני 2011 , הינה כ- 53.3 מיליארד שקלים (כולל נכסים המוחזקים למכירה המוצגים ברכוש השוטף) לעומת כ- 47.8 מיליארד שקלים ליום 31 בדצמבר 2010. במהלך המחצית הראשונה של שהשנה רכשה הקבוצה 25 נכסים מניבים, פיתחה נכסים חדשים ושיפצה נכסים קיימים בעלות כוללת של כ- 5.2 מיליארד שקלים. החברה ביצעה התאמה לשווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה והנדל"ן להשקעה בפיתוח אשר גרמה לגידול של כ- 720 מיליון שקלים ובנוסף מכרה נדל"ן להשקעה ורכוש קבוע בתמורה לסך של כ- 344 מיליון שקלים.

החברה הכירה ברבעון השני של שנת 2011, בעלייה בשווי ההוגן של נכסיה בסכום ברוטו בסך של כ- 651 מיליון שקלים (חלק החברה לפני מס הסתכם בכ- 358 מיליון שקלים) וזאת לעומת עליית ערך בסך של כ- 204 מיליון שקלים (חלק החברה לפני מס הסתכם בכ- 118 מיליון שקלים) ברבעון המקביל אשתקד.

רכישות שביצעה EQY ואיחוד דוחות אכד הביאו לגידול בהוצאות הנהלה וכלליות של החברה לכ- 206 מיליון שקלים (כ- 13.2% מסך ההכנסות) לעומת כ-159 מיליון שקלים (כ- 12.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

דוחות החברה חושפים, כי חיים כצמן, יו"ר דירקטוריון החברה, ודורי סגל, סגן פעיל ליו"ר דירקטוריון החברה, המככבים מדי שנה בצמרת רשימת מקבלי השכר הגבוה הודיעו על ויתור על חלק מהמענק השנתי המגיע להם לשנת 2011, במידה והחברה תעמוד ביעדים שנקבעו, בסך של עד 7.14 מיליון שקלים ועד 2.86 מיליון שקלים, בהתאמה.

ממשיכה לנצל הזדמנויות

"נתונים התפעוליים מצביעים על כך שהחברה הצליחה לשפר משמעותית את ההכנסות משכ"ד, ושמרה על תפוסות גבוהות יחסית", אומר היום בתגובה שי ליפמן אנליסט הנדל"ן של IBI. "הפעילות בארה"ב שחוותה את המשבר בעצימות גבוהה מתייצבת ואף מציגה שיפור קל".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בהצלחה ממשקיע ותיק. (ל"ת)
    כל הכבוד 22/08/2011 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יאללה כבר תפרסם דוחות (ל"ת)
    לבייב 22/08/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כצמן תעשה לי כסףףףף!!!111 (ל"ת)
    בן 22/08/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע מרוצה 22/08/2011 09:04
    הגב לתגובה זו
    עלייה של מאות אחוזים בשווי המניה ודיבידנדים מסודרים. יציבות אפילו בשיא המשבר של 2008. כל הכבוד כצמן!
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.