הגיע הזמן לחזור לשוק? מחירי המניות כבר מתמחרים יותר ממיתון טיפוסי
לקראת פתיחת שבוע המסחר בארה"ב והורדת תחזיות הצמיחה העולמית על-ידי בנקים מובילים בעולם אחת השאלות המעסיקות מאוד את המשקיעים היא האם אנחנו לפני תקופה של האטה או שמדובר במיתון? בפוסט שפרסם בסוף השבוע האחרון, ניסה הבלוגר המוערך הואי הביט מנהל קרן ההשקעות Qwest בבלוג שלו Humble Student of the Markets לשפוך אור על מצב השווקים מנקודת השקפה שונה.
בבדיקה שערך הואי רווחי החברות יורדים בתקופת מיתון בין 7% כפי שהיה במיתון "עדין" ב-1990 ועד 30.8% בתקופות קשות יותר כמו 2000-2001, כאשר נפילה ממוצעת (משנת 1960 בנטרול שנת 2006) הייתה של 15%. לדוגמא בשלוש השנים 2006-2009 נרשמה ירידה מצטברת של 30.6%.
אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, התייחס לנתונים שאסף הואי: "בבדיקת מיתונים בעבר נצפה כי המשקיעים דורשים גם פרמיה גבוהה יותר על הסיכון הם דורשים מכפיל עתידי נמוך יותר (תשואה גבוהה יותר). בנובמבר 2008 למשל דרשו המשקיעים מכפיל רווח נמוך במיוחד של 10.1 ביחס לרווחים הצפויים".
"עד היום השיל כבר ה-S&P500 כ-17% מערכו (מאז השיא בתחילת מאי), מעל הירידות הממוצעות של מיתונים, ומכפיל הרווח העתידי ירד ל-11.2, לא רחוק כבר מדרישות המשקיעים ממשבר הסאב-פריים. כלומר, במידה ואנו צופים מיתון טיפוסי (כדוגמת 1990) השווקים לא רק שכבר שם אלא אפילו מתומחרים כבר בחסר קל".
הבלוג מתייחס למספר גורמים נוספים: ראשית, ידוע לנו כי אנשי פנים קונים. פעילות אנשי הפנים לא מושלמת וזו נרשמה גם במאי 2008 רגע לפני המשבר. לפעמים נרשמת שם פעילות לפני הזמן אך בממוצע פעילות אנשי הפנים הביסה את תוצאות השוק. בנוסף גם וורן באפט קונה ומסביר: "ככל שהמניות יורדות יותר כך אני קונה יותר".
נציין מחקר חשוב שנעשה על ידי גולדמן זאקס ומראה כי כאשר הוויקס, (VIX) מדד הפחד, מזדקר לרמות ה-40 הגבוהות, כפי שקרה בשבוע שעבר, זה בדרך כלל מסמן אחד משני דברים: שנוצרת תחתית לטווח הבינוני או שנוצרת תבנית קונסולידציה ותנועה הצידה, קרי דשדוש.
- 3.ערן ז. 22/08/2011 13:15הגב לתגובה זוואם המיתון יהיה ארוך וחריף, מה תגיד? אם עוד מדינות ניכנסות למשבר קשה?מה תגיד. אם תיפרוץ מילחמה , מה באמת תגיד. אתה מדבר מפוזצייה? נחש.
- 2.שמעון 22/08/2011 13:12הגב לתגובה זומאז שכל " המומחים" מדברים על חזרה לשוק,רק מפסידים, תחזור אתה וניראה. אל תישכח שחובות ארה" ב הולכים וטופחים והתיקרה שאושרה היא זמנית. אל תישכח שאצלנו עוד כמה טילים בדרום,ואחד/שניים לאיזור בית שמש וירושלים,והמצב לא נעים ביכלל. אז תחזור אתה.
- נכון מאוד, מסכים איתך ב-100% (ל"ת)שלומית בונה פוזיציה 22/08/2011 13:28הגב לתגובה זו
- 1.לא, זה לא אומר את זה. אבל ניתוח מעניין (ל"ת)שלמה 22/08/2011 12:54הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
