חששות ממיתון עולמי שוב חוזרים לכותרות, הסנטימנט השלילי והתנודות הגבוהות בשווקים מעלים את רמת הפחד אצל המשקיעים. משבר חובות, הורדת דירוג, האטה בצמיחה, נתוני מאקרו מאכזבים, מחאות חברתיות, המצב המדיני והאירועים הביטחוניים הן רק חלק מהסיבות שגורמות לירידות בשווקים.

כאשר הסנטימנט שלילי, ידיעה שלילית - מורידה את השוק. לעומת זאת, ידיעה חיובית - כמעט ולא נותנת את אותותיה. לרובנו, התנהגות השווקים מזכירה את ימי המפולת של משבר 2008, המכונה משבר הסאב-פריים שתפס את החברות והמשקיעים לא מוכנים וללא יכולת תגובה.

משבר הסאב-פריים היה בעיקרו משבר בשוק הנדל"ן האמריקני, שזלג לסקטורים אחרים והתעצם בזכות הכלכלה הגלובאלית. משבר זה פגע בנזילות של חברות רבות ובעיקר בבנקים האמריקנים, דבר שהכניס את המשק לקיפאון.

קיפאון זה נמשך זמן לא רב וגרם לירידות חדות בשווקים והזדמנות השקעה תוך תיקון אגרסיבי, שגלש לתוך שנת 2009. אחת הסיבות המרכזיות לחלוף המשבר הייתה הזרמת כספים מסיבית של הממשלות בארה"ב ובאירופה לבנקים ולחברות ציבוריות נוספות, על מנת למנוע קריסה ופשיטת רגל רחבה של עסקים וחברות.

הפתרון של המשבר הקודם יצר בעצם את המשבר הנוכחי, החוב שעבר מהחברות למדינות, הגדיל משמעותית את הגרעון שלהן ומשברי החוב ממשיכים לפקוד את המדינות זו אחר זו. משבר 2008 הפתיע את השווקים לאחר מספר שנים של צמיחה מהירה. הריביות היו גבוהות, הבנקים לא היו ערוכים למשבר, ההפרשות לחומ"ס (חובות מסופקים) היו נמוכות, האשראי היה ממונף, הלווים היו בעייתיים וללא ביטחונות.

כיום, המצב הנוכחי שונה באופיו, מכיוון שחברות רבות התייעלו וצמצמו הוצאות ובימינו יושבות על הר מזומנים. החברות ממשיכות להרוויח, הריבית בעולם נמוכה וסביר להניח שלא תעלה בתקופה הקרובה. משקיע שניצל את הירידות במשבר 2008, קצר את הפירות במהלך 2009 עם רווחים גבוהים אודות לתיקון המהיר בשווקים. בד"כ כאשר מתחיל תיקון, הוא בא לידי ביטוי תחילה במניות הכבדות ובשוק האג"ח הקונצרני.

לאחרונה, אנו ערים לעליית תשואות וגידול חד במרווחים בין האג"ח הקונצרני לממשלתי. שוק האג"ח הממשלתי מסתמן כמקום מבטחים בתקופת משבר, יחד עם סביבת ריבית נמוכה שתומכת בו. עליית התשואות בשוק האג"ח הקונצרני והגידול במרווחים, גרמה להיווצרות הזדמנויות רבות בשוק זה.

בגל הירידות הנוכחי, הראשונות לחטוף היו אגרות החוב של חברות ההחזקה ובעיקר אגרות החוב של "חברות הטייקונים" והחברות הממונפות. אך הירידות החדות באגרות החוב של חברות ההחזקה, בוצעו ללא הבחנה. סימן ראשוני לכך שהמחירים בשוק כבר אטרקטיביים, ניתן למצוא בתופעה שחברות ובעלי השליטה בהן החלו ברכישה עצמית של אגרות חוב, פעילות זו אמורה להיות מואצת לאחר סיום תקופת פרסום הדוחות.

למשקיע עם מרווח נשימה ארוך, שיכול לספוג תנודתיות בתיק, כדאי לנצל הזדמנויות שנוצרו בשוק האג"ח הקונצרני ולרכוש בהדרגה. להלן מספר דוגמאות:

מדד תל בונד 60 - משקף תשואה פנימית של 4.5%+ הצמדה במח"מ 4.5. ניתן לבצע השקעה עקיפה באמצעות תעודות סל או קרנות סל.

מדד תל בונד שקלי - משקף תשואה פנימית של 5.95% במח"מ 3.7. ניתן לבצע השקעה עקיפה באמצעות תעודות סל או קרנות סל.

אג"ח של קבוצת דלק - אג"ח של הקבוצה נסחרות במרווח של כ-5% מעל אג"ח ממשלתי, סך הנכסים של החברה עומד על כ-16 מיליארד ש' מול חוב של כ-7 מיליארד ש'. התשואות של אג"ח השקליות נעות בין 8% בשקלי ל-6.5% בצמוד, במח"מ של 4 שנים.

סלקום - אג"ח של סלקום נסחרות במרווח של 2.5% מעל ממשלתי. סלקום אג"ח 4 נסחרת בתשואה של 4%+ הצמדה למח"מ 3.6.

דסק"ש / כור - החברות סובלות מירידות חדות במניית קרדיט סוויס, כור הקטינה חשיפה ע"י מימושים במניות קרדיט סוויס. אג"ח של כור ודסק"ש נסחרות בתשואה הגבוהה מ-10%, למשקיעים שמחפשים סיכון גבוה, מול תשואה גבוהה, ניתן לרכוש בתשואה דו ספרתית.

קרדן אן.וי - אג"ח של החברה נסחרות בתשואות של 8% צמוד, מרווח של 7% מעל ממשלתי, ניתן לחכות לתשואה דו ספרתית ולהיכנס בהדרגה. בנוסף, האג"ח של קרדן ישראל נסחר בתשואות של 6% במח"מ 2.6 ולאג"ח יש שעבוד על מניות החברה, עם מנגנון התאמה.

חשוב להדגיש, שלא ניתן לאמוד את ההשפעות הפסיכולוגיות של פאניקה בקרב משקיעים, אך לאחר הירידות האחרונות בשווקים מחירי המניות והאג"ח כבר מגלמים כניסה למיתון. לכן נדרשת מהמשקיעים המון סבלנות ואורך רוח. לאותם משקיעים בעלי יתרות מזומנים פנויות, כדאי להיכנס בהדרגה לשוק האג"ח הקונצרני ולקבע תשואות גבוהות לאורך זמן.

הכותב, אושר טובול סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע