אנליסטים: "המחאה פוגעת בחברות המזון אבל לא נראה פגיעה כמו בשוק הסלולר"

התערבות המחוקק בשוק הסלולר הביאה לפגיעה קשה ברווחיות הענף ובתוך כך במניות הקשורות. ברקע לקולות המחאה, Bizportal שוחח עם אנליסטים לגבי אפשרות של פגיעה בחברות המזון
הדס גייפמן | (8)

הזעם על מחירי המזון הגבוהים, שמצא ביטוי חלקי במחאת הקוטג', התגבר עוד יותר במהלך המחאה החברתית והפך את שוק המזון לאחד ה"כוכבים" הראשיים אליו מכוונים חצי הציבור. אף שבשלב זה לא נראות ירידות משמעותיות במחירי המזון, בשוק ההון מתחיל לעלות חשש מפני רגולציה שתפגע בביצועי המניות.

את מכת האש הראשונה ספגה בסוף השבוע מניית שטראוס: בנק ההשקעות UBS הוריד את מחיר היעד ואת התחזיות שלו לרווחי ענקית המזון הישראלית לשלוש השנים הקרובות. ביו.בי.אס הסבירו, כי ההורדה נובעת מהחשש שהמחאה תביא איתה התערבות מצד הרגולטור לטובת הורדת המחירים, בדומה להתערבות שהיתה בשוק הסלולר.

ואכן, בשוק יצרניות המזון פועלות שתי יצרניות בולטות אסם ושטראוס, ומחלבה אחת ששולטת בשוק מוצרי החלב תנובה. ולמרות זאת, האם ניתן בכלל להשוות בין שוק הסלולר לשוק המזון? בשיחה עם Bizportal מסבירים אנליסטים את ההבדלים המהותיים בין שני סוגי השווקים.

"קשה לי לראות את הרגולטור מתערב בשוק יצרניות המזון בהיקף דומה לזה שהיה בשוק הסלולר", אומר מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בדש ברוקרז'. "הרווחים ותזרים המזומנים שהיו בשוק הסלולר בשנות השיא היו גבוהים מאוד, עד כדי כך שהגיעו לרמה שצרמה לציבור על רקע הוצאות התקשורת הגבוהות למשקי הבית.

"בענף יצרניות המזון, לעומת זאת, הרווחיות נמוכה במידה משמעותית. הרגולטור עלול אמנם לנסות להתערב אבל בפירוש לא באותה עוצמה כמו בסלולר".

סלייטר מסביר, כי אי אפשר לכפות על יצרניות המזון הורדת מחירים משמעותית בלי לפגוע בהן במידה משמעותית. "פרט לכך", הוא מדגיש, "אי אפשר להפיל את כל הורדת המחירים רק על גבן של היצרניות. כדי להגיע להורדה משמעותית במחירי המזון, כל אחת מהחוליות בשרשרת הערך של ענף המזון חייבת לתרום את חלקה. אי אפשר להטיל מגבלות רק על חוליה אחת בשרשרת".

שיקול מהותי נוסף שחייבים לקחת בחשבון הוא רמת התחרות. "בשוק הסלולר לא היתה תחרות אמיתית" אומר סלייטר. "בשוק המזון, לעומת זאת, יש תחרות. נכון שבשוק החלב יש תחרות קטנה יחסית, משום שהחלב, שהוא חומר הגלם, נמצא בפיקוח כדי להגן על הרפתנים. אבל בשאר השוק יש תחרות".

אוסם ושטראוס הן אמנם יצרניות המזון הבולטות והגדולות ביותר "אבל זה לא באמת קרטל", אומר סלייטר. "ראשית, משום שאוסם ושטראוס לא תמיד פועלות באותן קטגוריות. לדוגמה, אוסם פועלת בתחום הפסטה ולא בשוק השוקולד, בעוד שטראוס פועלת בשוק השוקולד והחלב אבל לא נמצאת בפסטות. שנית, בשוק המזון קיימת תחרות, שגם אם היא לא משוכללת ולא מושלמת, זו בכל זאת תחרות. התחרות קיימת גם בין היצרניות לבין עצמן וגם בינן לבין רשתות הקמעונאות שמפעילות מותגים פרטיים משל עצמן.

"זו הסיבה לכך שלא רואים, לדוגמה, השתוללות בשוק הפסטה. מחיר הפסטה אמנם עלה, אבל הרבה פחות מעליית מחירי החלב, שם יש שלוש יצרניות גדולות (טרה תנובה ושטראוס)".

בנוגע להשפעת המחאה על המניות של יצרניות המזון ועסקי החברות אומר סלייטר כי "המחאה עשויה להשפיע על החברות בכמה מישורים מרכזיים. ראשית, היא יכולה להביא לרגולציה שתפגע ברווחי החברות. אמנם לא כמו בשוק הסלולר אבל אם יותר מוצרים יכנסו לפיקוח תהיה פגיעה מסוימת.

שנית, יכולה להיות השפעה על הצריכה. כבר עכשיו רואים בררנות גדולה יותר בקרב הצרכנים, הכוללת ירידה בצריכה בצד העדפת מוצרים פשוטים על פני מוצרי פרימיום. ובמוצרים הפשוטים הרווחיות נמוכה יותר. כך שבשורה התחתונה, בהחלט יכולה להיות פגיעה במניות חברות המזון בעקבות המחאה אבל קשה לי לראות פגיעה ישירה וקשה כפי שהיתה בסלולר".

ערן יונגר, אנליסט המזון קמעונאות ואנרגיה בבית ההשקעות מגדל שוקי הון אומר, כי "המחאה עלולה לפגוע בשטראוס ואוסם במובן שברבעונים הבאים, לפחות ברבעון השלישי והרביעי, הן יתקשו להעלות מחירים. ואי העלאת המחירים עלולה לפגוע בתוצאות הכספיות שלהן".

בנוגע להתערבות אפשרית של הרגולטור אומר יונגר כי "התערבות הרגולטור יכולה להתבצע בעיקר במישור של פתיחת השוק ליבוא של מוצרי מזון. המשמעות היא הורדת מכסים. אבל צריך לזכור, שברגע שהשוק יפתח ליבוא, אין מניעה שיצרניות המזון יתחילו ליבא בעצמן. ומדובר גם בשחקניות הגדולות - אוסם ושטראוס, וגם בקטנות. בנוסף, בשוק פועל גם שסטוביץ' שהוא יבואן גדול של מוצרי מזון".

התערבות אפשרית מסוג אחר היא בהורדת מיסוי. "הרגולטור יכול לסייע בהורדת מחירי המזון על ידי הורדת המע"מ או ביטולו על מוצרי מזון מסוימים", אומר יונגר.

אחת השאלות המרכזיות היא האם הרגולטור יכול לקבוע מחירים כמו לדוגמה את מחיר הקוטג'. "המרווחים בשוק הגבינות, למשל, הם מאוד נמוכים", אומר יונגר. "במחקרים שבדקו את כל שרשרת הערך של הגבינות נמצא שאם יכניסו את מחיר הגבינות לפיקוח המחיר עלול אפילו לעלות, משום שיש כמה חוליות בשרשרת הזאת שלא מרוויחות מספיק, וחלק מהשחקנים אפילו לא מכסים את העלויות. מדובר במרווחים תפעוליים שהם הרבה מתחת ל-10%. כך שהגבלות ישירות על החברות היא דבר שלדעתי אינו אפשרי".

יונגר סובר שאין מקום להשוות בין שוק המזון לשוק הסלולר. "בניגוד לשוק הסלולר, שבו יש שלושה שחקנים בלבד שכולם מוכרים את אותו שירות", הוא אומר, "בשוק המזון אין שלושה ספקים שמוכרים אותו דבר. בשוק החלב, לדוגמה, יש את תנובה שמחזיקה נתח גדול מאוד מהשוק ולמעשה שולטת בו, ולמרות זאת, יש הרבה מאוד מחלבות אחרות בהן שטראוס ומחלבות קטנות יותר ומחלבות הבוטיק כמו גד.

"יתרה מזאת, בשנתיים האחרונות התגברה רמת התחרות בשוק המזון ואנחנו רואים כניסה מאסיבית של מותגים פרטיים בהם מגה, שופרסל וגם מותגים של רשתות פרטיות. אלא שגם כניסת המותגים הפרטיים לא הביאה לירידה דרסטית במחירים. כך שגם אם התחרות תגבר עוד יותר, לא בטוח שזה יביא להורדת מחירים, שכן מחירי המזון מושפעים מאוד ממחירי חומרי הגלם בעולם ומעליית מחירי האנרגיה (נפט). אלו הגורמים העיקריים לעליות במחירי המזון".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בראשית 23/08/2011 07:29
    הגב לתגובה זו
    מניות מזון הכי טוב.
  • 7.
    יגאל 22/08/2011 13:12
    הגב לתגובה זו
    קואופרטיבים היום יוכלו לדרוש ולקבל מוצרים שונים ומגוונים במחירים ללא תחרות,אם במוצרי מזון,ביטוחי רכב,כרטיסי טיסה לחול,רכבים ,מחירי דירות מקבלנים,כל העניין בהקמת מועדון חברים אשר ייתאגדו יחד (בליווי אנשי מקצוע ועפ הנדרש להקמת עמותות-רו' ח עו" ד ).להזכירכם ,רשת הריבוע הכחול הי בתחילתו קואופרטיב,אשר חריו נהנו לאורך כל תקופת פעילותו ממחירים נוחים,ובמכירתו ,נהנו מחזיקי המניות מדבידנד גבוה. אמשיך לטפטף חומר בעניין,אם בדרך אראה תגובות תומכות אפעל לקידום הנושא.
  • 6.
    שאלה לסלייטר 22/08/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
    האם על שכר מינימם של 20,000 שקל. אולי יותר?
  • 5.
    ג' וני 22/08/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    אתם הבאים בתור. נגמר עידן תיאום מחירים ועושק של הצרכניים
  • 4.
    יליד הארץ 22/08/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
    אבל אפשר לקנות מצרכים זולים יותר ואת המילקי לערבב עם קוטז' ולאכול יותר ירקות. חומוס גלמי ניתן לערבב בבית עם שמן,שום ומיץ לימון ואת הפאפלה להחליף בביסקוויט עם ממחר ' שחר' ולא נסטלה ,למשל.
  • 3.
    תומר 22/08/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    בשקט בשקט מי שממשיכים להרוויח כמו חזירים הם הגופים שמנהלים לנו את הפנסיה וההשתלמות. דמי הניהול גבוהים וחסרי פרופורציות ביחס להשקעה. דמי הניהול נגבים גם כש" חוסר ניהול" מוביל להפסדים ואין תחרות בכלל. הכסף כאן יותר משמעותי מהקניות בסופר ומחשבון הסלולר אבל בגלל שלא רואים את זה בהוצאות השוטפות אף אחד לא מקים כל זעקה. כל הרפורמות עד היום לא הצליחו - צריך להטיל מגבלות קשות על החברות הללו!
  • 2.
    הפרייר התורן 22/08/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    למרות שיש עלויות שינוע נוספות, ובלונדון פסטה חיטה מלאה אוסם עולה 1 ליש" ט = 5.5 ש" ח בארץ 10 ש" ח למה? כי שם אפשר לקנות פסטה של סיינסברי ב 1 ליש" ט = יש תחרות אמיתית על הכסף שלי..! (כן! גם שלוש נקודות וגם סימן קריאה)
  • 1.
    היועץ 22/08/2011 12:17
    הגב לתגובה זו
    פעם בחודש הפגנת המונים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי