מידרוג מענישה את זיסר: חותכת את דירוג החוב, "קושי לבצע גיוסי הון"

מידרוג חתכה את דירוג החוב של אלביט הדמיה בדרגה אחת והציה אופק שלילי; "שחיקה בפרמטרים העסקיים והפיננסיים המובילים של החברה"
הדס גייפמן | (7)

סוכנות דירוג האשראי מידרוג מורידה את דירוג האג"ח של אלביט הדמיה שבשליטת מוטי זיסר מ-A2 ל-A3, ומותירה את אופק הדירוג השלילי. במקביל, מוציאה מידרוג את האג"ח מרשימת המעקב.

הסוכנות מסבירה, כי הורדת הדירוג באה בהמשך לאופק השלילי שהוצב עוד ביולי אשתקד, ונובעת משחיקה מתמשכת בפרמטרים העסקיים והפיננסיים המובילים של החברה. לדברי מידרוג, אלביט הדמיה סובלת מפגיעה משמעותית בנגישות למקורות גיוס משוק ההון. מצב זה יוצר לחברה אתגרים בשיפור המקורות הנזילים ומגדיל את חשיפתה לצרכי הנזילות של חברת האם אירופה ישראל.

מידרוג הודיעה כי בחודשים הקרובים תבחן את מימוש תוכניותיה של החברה להגדלת מקורות נזילותה והורדת המינוף.

מפירוט הסיבות להורדת הדירוג עולה, כי חוב האג"ח של אלביט ברמת הסולו עומד על כ-2.8 מיליארד שקל. זה כמה חודשים שהחברה סובלת מרגישות גבוהה בנגישות לשוק ההון, המתבטאת בתשואות גבוהות של האג"ח הנסחרות. משך הזמן, ורמת התשואות אליהן הגיעו חלק מהאג"ח, מקשים על החברה לגייס הון בטווח הקצר ויתכן שאף בטווח הבינוני.

המשבר הפיננסי בעולם הוביל להאטה ברוב שוקי היעד בהם פועלת החברה, בפרט אלו של החברה הבת פלאזה סנטרס, שבעבר היוותה מקור משמעותי לרווחים ותזרים. גם ההתאוששות האיטית בחלק חשוב של שוקי היעד של החברה נתנה את אותותיה בפעילות, והתבטאה בהאטת קצב ייזום פרויקטים חדשים. בנוסף, הקשתה ההתאוששות האיטית על החברה לממש פרויקטים וליצור רווחים ותזרימים בהתאם. כתוצאה מכך סבלה אלביט הדמיה משחיקה מתמשכת בפרמטרים הפיננסיים המובילים. מנגד, היא השכילה לשמור על יתרות מזומן יחסית גבוהות, בין היתר, באמצעות גיוסי חוב תוך ניצול נגישותה לשוק ההון. כאמור, נגישות זו נפגעה כעת במידה משמעותית.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    זיסר יחזור בגדול. אלביט הדמיה במחיר רצפה (ל"ת)
    משה 19/08/2011 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דויד חלוצי 19/08/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    מס' 5 -קובי:השמחה נובעת מהעובדה שאמצעי התקשורת והספקולנטים הספידו את החברה ולכן ציפו להורדה גדולה יותר.אולם מידרוג בחנה לעומק את נזילות החברה,והורידה אותה בדרגה אחת. לידיעתך:הרבה חברות היו שמחות לקבל דירוג כל כך גבוה:A3!!!!
  • 5.
    קובי 18/08/2011 18:48
    הגב לתגובה זו
    מדהים לקרא את תגובות נערי זיסר.(דואגים שלא יזמין אותכם לשימחת תורה?). פעם ראשונה בחיים שאני קורא שמורידים לחברה את הדירוג ויש כאלו שמוחאים ככפיים בשמחה שזה טוב. שזה מדהים. שזה מצויין. כמה מגוחך...
  • 4.
    חברות הדירוג פשטו רגל ,לא יודעים לחזות כלום (ל"ת)
    לא מקשיב לחב הדירוג 18/08/2011 17:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האגחים צריכים לקפוץ אם דירוג כזה גבוה (ל"ת)
    פחדתי מיותר גרוע 18/08/2011 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דויד חלוצי 18/08/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    דירוג a3הוא דירוג מעולה !!! זו הפתעה חיובית לבעלי האגח הקצר במיוחד א' ו' וזה מכה לתקשורת שמיהרה להספיד את החברה. ציפיה לתיקון למעלה של האגח הקצר במיוחד.זו סטירת לחי לשדרים של לילה כלכלי " אוהבי הדרמה" .צוחק מי שצוחק אחרון.
  • 1.
    עד לאן הי טיפול אדון זיסר עים אתה לא יכול על (ל"ת)
    אולגה 18/08/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.