תסריט האימה - שימו לב ל'ברבור השחור' שעלול להכות בעוצמה

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, כותב על התרחיש האימים של קריסת הבנקים השוייצרים
דן הלמן | (11)

מטרת הטור הפעם היא לא להפחיד ולא לנבא שחורות. כי אם להרחיב אופקים ולהראות תסריט של ברבור שחור בשווקים שעשוי להתרחש. אמנם, הסיכוי להתרחשותו הוא לא גדול, אבל גם אף אחד לא חשב שליהמן-ברדרס יקרסו.

בכדי לבחון אפשרויות של תסריט ברבור שחור יש לחשוב מחוץ לקופסא. אפשרות אחת לכך היא לנתח את השחקנים השונים בעולם הפיננסי, תחת הנחה כי המשבר הבא יבוא משוק אגרות החוב. סביר להניח שאגרות חוב ממשלתיות הן שורש הבעיה. לכן, נבחן את השחקנים העיקריים החשופים לאג"ח ממשלות אירופאיות.

בטור קודם, שפכתי אור על סוגיית ה-CDS ומשמעויותיה לשווקי ההון בעולם. לא יבש הדיו על אתר האינטרנט וכבר ראינו לוליינות פיננסית אשר לא נועדה ליצור רווחים (כמו במקרה של ה-CDO), כי אם למנוע הכרזת יוון כפושטת רגל במובן שיצריך הפעלת מנגנון ה-CDS.

שאלת הברבור השחור, היא כיצד יתמודדו השחקנים השונים בעולם הפיננסי במקרה של חדלות פירעון מסיבית של מדינות בגוש האירו או במקרה בו יופעל מנגנון ה-CDS? השחקנים המשמעותי ביותר בשוק ההון העולמי הם הבנקים בארה"ב. למזלנו, הבנקים אלה פחות חשופים (היסטורית) לבנקים הקטנים באירופה או למדינות אירופיות קטנות (לדוג' יוון, אירלנד, פורטוגל וכו'). לפיכך, גם בתסריט רע, המערכת הבנקאית בארה"ב כנראה תחזיק מעמד.

בנוסף, לאור העובדה כי לארה"ב עצמה יש יכולת לתמוך במערכת הבנקאית שלה, מצבה של מערכת הבנקאית בארה"ב נראית סבירה במקרה של משבר חוב באירופה. הבנקים הצרפתים והגרמניים חשופים בצורה גבוהה למדינות אירופה ועלולים להינזק בצורה קשה מאוד. למזלם של הבנקים ולרוע מזלם של האזרחים הגרמנים והצרפתים, המדינות עצמן גדולות מספיק בכדי לתמוך במערכת הבנקאית אם חלילה תקרוס. כמובן, שהמדינות ישלמו מחיר כבד, כפי שקורה כעת בבריטניה, אבל זה מחיר שכדאי יהיה להן לשלם.

מוסדות/בנקים של המדינות המתעוררות יכולים לספוג הפסדים ומקומם במערכת הבנקאית והפיננסית העולמית, קטן יחסית. כמובן שמדובר ברמה כזו שגם קריסה של קרן ריבונית ממשלתית כזו או אחרת, לא תשפיע על העולם, כי אם רק על אותה המדינה.

לדעתי, הבעיה העיקרית הינה במדינה קטנה שהמערכת הפיננסית שלה גדולה משמעותית מכלכלת המדינה. מדינה שיש לה מטבע עצמאי, למרות שהיא שייכת לאירופה. מדינה שנחשבת כבטוחה להשקעה ע"י חלק ניכר מהמשקיעים בעולם. המדינה המדוברת היא, שוויץ.

לשוויץ מערכת בנקאית ענקית ביחס למדינה ולא תהיה ביכולתה של שוויץ (גם אם תרצה) להציל את מערכת הבנקאית שלה. הבעיה היא, שהבנקים השוויצרים הינם אבן ראשונה במערכת הבנקאית העולמית. התמוטטות של בנקים שוויצרים עלולה להוביל להתמוטטות בנקים בכל רחבי העולם.

בנוסף, עקב אופייה המיוחד של שוויץ ושל הבנקים שלה, עלולה להתעורר בעיה פוליטית אם חס וחלילה המערכת הבנקאית השוויצרית תקרוס. שוויץ איננה חלק מגוש האירו. לכן זה יקשה על האיחוד לחלץ את המערכת הבנקאית של שוויץ, וזה במידה ותהיה להם היכולת. המערכת הבנקאית בארה"ב חשופה באופן ניכר למערכת הבנקאית השוויצרית. כך שבנוסף לצרות הקיימות של ארה"ב, יהיה זה קשה פיננסית ובעייתי פוליטית שארה"ב תחלץ את שוויץ.

להוסיף צרה על צרה, החשבונות בבנקים השוויצרים הם סוגיה רגישה, כך שסביר להניח שהעולם המערבי לא ירצה שסין או מדינות העולם הערבי (כיום מבעלות הממון היחידות בעולם) תחלצנה את שוויץ. במקרה שהברבור השחור אכן יתעופף לו במערכת הבנקאית השוויצרית, הנזק הפוטנציאלי לכלכלה העולמית הוא עצום והמיתון שיבוא בעקבותיו יזכיר את השפל הגדול של שנות ה-30.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אין לך מה לעשות?..חוץ מלברבר את השכל... (ל"ת)
    יוכבת 18/08/2011 01:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עמית קופות בנק יהב 17/08/2011 20:47
    הגב לתגובה זו
    יותר טוב שתרחיב את התשואות של הקופות ולא תרחיב את אופקינו.... מה שחוללת לעמיתים בגלל התרסקות איסלנד צריך להיות אות קין על מצחך. אם יש לך טיפת הגינות ומוסר עליך לפרוש מעולם ניהול הנכסים לאלתר. אתה מגעיל אותי.
  • איציק 18/08/2011 01:22
    הגב לתגובה זו
    חוסר הבנה כמו ההשקעות שלהם ברבור שחור הוא ארוע שלא ניתן היה לחזות אותו ולא דבר שיכול לקרות בנסיבות ל פי תרחיש חוסר ההבנה כמו בתחום ההשקעות ללא הבנה מה הם מדברים
  • פיקי 18/08/2011 01:11
    הגב לתגובה זו
    שים לב שדן הלמן הוא מנכ" ל קרנות הנאמנות, לא קופות הגמל. ובכל מקרה, הוא גם לא היה המנכ" ל בזמן המשבר. את התלונות אם כבר יש להפנות לאחיו רוני הלמן. יו" ר בית ההשקעות.
  • 7.
    אם בנק דיסקונט קורס הלך עליי. (ל"ת)
    ורסאנו 17/08/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שחקן חסר מעוף 17/08/2011 20:23
    הגב לתגובה זו
    תקראו מה הוא כתב על הגנה באמצעות קולים על הדולר....כל כך צדק וחבל שזלזלתי בו בזמנו. גילוי נאות: לא מחזיק שום קרן אצלו
  • 5.
    בלתי ניתפס 17/08/2011 19:02
    הגב לתגובה זו
    בצבע שחור.הסבר:ארוע שאתה חוזה,מעריך ומפרסם....לעולם לא יתרחש במציאת.הסבר2:צפיתה את קרסת כל התאומים בטיסה תמימה?צפיתה שמובארק יירקב בכלא?מאום לא חזית...לא צפיתה..(גם אני לא!)תמשיך לנסות...שאדע מה לא יתרחש...!
  • 4.
    מציאותי 17/08/2011 14:24
    הגב לתגובה זו
    תבדוק את ההפסדים אצלך
  • 3.
    רותם 17/08/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    בטורים שלו מקפיד הכותב לנבא תחזיות שחורות לגבי מלחמה כלל עולמית , תהרסקויות וכו' . גישה בעייתית מאוד בפני עצמה. לכן אני מוכר באופן מיידי את כל הקרנות של בית ההשקעות הלמן - אלדובי, כולל קרן ההזדמנות הגרועה. חבל ששם הוא לא קנה הגנות אם הוא כל כך רואה שחורות.
  • 2.
    מי שחטף באיסלנד נזהר משוייץ (ל"ת)
    ביפולרי 17/08/2011 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גמלאי של בנק יהב 17/08/2011 10:40
    הגב לתגובה זו
    ודיה לחכימא ברמיזא
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.